פישר מכריז מלחמה על האוצר

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, יערוך היום (ראשון) בירושלים מסיבת עיתונאים שבה הוא צפוי לתקוף את התנגדות משרד האוצר לקידום חוק בנק ישראל החדש. פישר יציג את עמדת הבנק הנוגע לחוק החדש, ולהאשים את ראשי האוצר בעבר ובהווה בעיכובו.

המשבר ביחסי בנק ישראל ומשרד האוצר החריף בשבוע שעבר, לאחר שביום שני הניח פישר על שולחנו של שר האוצר, יובל שטייניץ, את הצעתו לחוק בנק ישראל החדש. ההצעה חשפה כמה מוקדי ויכוח עיקריים בין הבנק והאוצר, בהם הרכב הוועדה המוניטרית - גוף חדש שיופקד בין היתר על מדיניות הריבית במשק - תנאי השכר של עובדי הבנק, ושורה של חילוקי דעות בעניינים מקצועיים. יום לאחר הגשת ההצעה טען שטייניץ כי הנייר שהוגש על ידי בנק ישראל לא יכול לשמש בסיס להידברות או למו"מ, וכי הבנק חזר בו משורה של סיכומים שהושגו בעבר. שטייניץ אף איים כי "אם בנק ישראל חוזר בו מההבנות שסוכמו, גם למשרד האוצר יהיו השגות על מגוון של נושאים".

בתגובה לעמדת האוצר הודיע בנק ישראל כי הוא שוקל להנפיק אג"ח לטווח ארוך, וזאת בניגוד לסיכומים מוקדמים עם משרד האוצר לפיהם צעד כזה ייעשה רק באישורו ובתיאום עמו. עם זאת, בבנק ציינו כי מדובר בינתיים בנושא תיאורטי - שכן אין כרגע תוכניות מעשית להנפיק אג"ח כאלה.

אחד מסלעי המחלוקת בין הצדדים נוגע להרכב הוועדה המוניטרית שאמורה לקום בבנק, ושבראשה יעמוד הנגיד. בעבר הוסכם כי הוועדה תורכב משישה חברים - שלושה נציגים של בנק ישראל ושלושה נציגים חיצוניים, כאשר במקרה של תיקו בהצבעה יהיה לנגיד קול כפול.

עם זאת, בשל המחלוקות הנמשכות עם האוצר בנושא החוק החדש והכרסום באמון במערכות הפוליטיות בישראל, שינה הנגיד את דעתו וכעת הוא דורש כי בוועדה יהיו חמישה חברים - שלושה מהם מבנק ישראל.

מחלוקת נוספת נוגעת להסכמי השכר בבנק. בהצעה שהגיש פישר לחוק החדש נקבע כי "סעיף 29 א' לחוק יסודות התקציב לא יחול על בנק ישראל". סעיף זה מסמיך את שר האוצר, באמצעות אגף הממונה על השכר במשרדו, לקבוע ולפקח על כל נושא השכר במגזר הציבורי - כולל בנק ישראל.

לפי הצעת בנק ישראל, הסכמי השכר הקיימים היום בבנק יהיו הבסיס לכל הסכם שכר בעתיד. עוד קובעת ההצעה כי בבנק תקום מועצה מינהלית שתהיה אחראית לכל שינוי בשכר. במועצה יהיו שבעה חברים, כאשר חמישה מהם - כולל יו"ר המועצה - יהיו מינויים של הממשלה. שני החברים האחרים במועצה יהיו נציגי בנק ישראל.

לפי ההצעה, האוצר יוכל לערער על המלצות המועצה בפני ועדה נוספת של שלושה חברים, בראשות שופט בית דין לעבודה בדימוס שימונה על ידי היועץ המשפטי לממשלה. שני חברי הגוף האחרים יהיו נציגי ציבור. אם גם הכרעות הוועדה הנוספת לא יהיו מקובלות על האוצר, העניין יועבר לעיון ראש הממשלה ושר האוצר, כאשר במקרה של מחלוקת בין הצדדים תכריע עמדת ראש הממשלה.

המנגנון שמציע בנק ישראל לקביעת שכר עובדיו הקפיץ את אנשי האוצר מכסאם. במשרד טוענים כי אם הצעת בנק ישראל תתקבל, היא תהווה תקדים דרמטי בכל יחסי העבודה בישראל, ועלולה להביא לקריסת הפיקוח הממשלתי על השכר במערכת הציבורית.

"עיקרון של פיקוח על השכר לפי סעיף 29 א' מהווה תנאי בסיסי לשקיפות ולמינהל תקין", הגיב שטייניץ בשבוע שעבר על הצעת הבנק. "זהו עיקרון מקודש שאין לסטות ממנו ימינה או שמאלה, ובכל מקרה אינו פוגע בעצמאות בנק ישראל או כל גוף שלטוני אחר".

לאנשי המשרד אמר שטייניץ כי "לא תהיה הפקרות בפיקוח על השכר. זהו עיקרון ברזל מבחינתנו". בכיר אחר באוצר הגדיר את הצעת בנק ישראל כ"הכרזת מלחמה". בהודעה הרשמית של האוצר נמסר כי "לאחר שנתיים של מו"מ, כולל אלפי שעות של התדיינות, ויכוחים והסכמות, נדהמנו מהצעת הנגיד. בפועל, הנגיד והבנק חוזרים בהם מכל הסיכומים וההבטחות".

כשהנגיד קרא את הדברים הוא רתח מכעס. למחרת פירסם הבנק תגובה, החריפה ביותר בעידן פישר בכל הנוגע ליחסי אוצר-בנק ישראל: "לצערנו, אחרי שלוש שנים וחצי של ניסיון לקדם את חוק בנק ישראל, תוך שיתוף פעולה עם האוצר, אנו מגלים פעם נוספת שזווית הראייה של האוצר מעידה על חוסר הבנה ביחס לבנק מרכזי ועצמאותו ואינה משרתת את המשק".

בבנק ישראל הדגישו בסוף השבוע שעבר כי בניגוד לטענות האוצר, חוק בנק ישראל החדש אינו משרת את הבנק או הנגיד - אלא את כלכלת ישראל. בבנק מציינים כי בניגוד למצב כיום, שמאפשר לנגיד לקבוע בעצמו את המדיניות המוניטרית של הבנק, החוק החדש מעביר סמכות זו לוועדה מוניטרית שהנגיד הוא רק אחד מחבריה, ותאפשר פיקוח ציבורי ושקיפות מלאה בכל נושא המדיניות המוניטרית.

עוד טוענים בבנק כי ההתייחסות של האוצר לשקיפות בנוגע לשכר היא אחיזת עיניים. "בהצעה החדשה יש מנגנון פיקוח חיצוני על השכר בבנק, שמבטיח שקיפות ובקרה ציבורית על השכר", נטען בתגובה. "מערכת הפיקוח הנוכחית נכשלה מכיוון שאינה מסוגלת להביא בחשבון את הצרכים של בנק ישראל כגוף שלטוני חשוב בישראל. המערכת הנוכחית רק מעודדת התקפות תקשורתיות על בנק ישראל".

בבנק טוענים כי במהלך השנים האחרונות איבדו אמון בממונה על השכר באוצר, שמעוניין בעיקר לכרסם בסמכויות הבנק. לאור זאת ראו לנכון להציע מנגנון חדש לקביעת שינויי השכר בבנק. בבנק לא שוללים השתתפות של הממונה על השכר במנגנון זה, אך מסרבים להעניק לו סמכות בלעדית בתחום.

חוק בנק ישראל הנוכחי נחקק ב-1954. מאז חלו שינויים דרמטיים בניהול התחום המוניטרי בישראל ובעולם, והחוק נהפך ללא רלוונטי בשורה ארוכה של נושאים.

ב-15 השנים האחרונות העבירו רוב מדינות העולם המפותח חוק חדש המסדיר את פעילות הבנק המרכזי שלהן בהתאם להתפתחויות ולשינויים שחלו בכלכלה. גם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר הודיע עם כניסתו לתפקיד במאי 2005 כי אחד מיעדיו המרכזיים יהיה חקיקת חוק חדש לבנק ישראל. עם זאת, עד כה לא צלחו מאמציו בתחום.

פישר אינו הראשון שנכשל במאבק על חוק חדש לבנק ישראל: עוד ב-1998, מינה בנימין נתניהו - בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה - ועדה ציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, דב לוין, כדי לנסח חוק חדש לבנק ישראל. ועדת לוין הגישה את המלצותיה בדצמבר של אותה השנה ליעקב נאמן, ששימש אז שר האוצר, אך ממשלת נתניהו היתה באותה התקופה בשלבי התפוררות, והחוק לא קודם.

לפני כחודש, בשיחה בארבע עיניים שקיים עם פישר, הודיע נתניהו לנגיד כי בכוונתו לתת עדיפות לנושא, וכי חוק בנק ישראל יעבור בכנסת עד סוף 2009. נתניהו מינה את מנכ"ל משרדו, אייל גבאי, לשעבר מנהל רשות החברת הממשלתיות באוצר, לאחראי על קידום החוק. גבאי ניהל בחודש האחרון שורה של שיחות עם בכירים באוצר ובבנק ישראל לקידום החוק, אך גם הוא הופתע מהשתלשלות העניינים בשבוע שעבר.