מסמכים פנימיים של מס הכנסה, שגילה סניגורו של נאשם בהעלמות מס, הביאו לביטול כתב האישום לאחר משפט שארך שנתיים וחצי

מאת אסף ברגרפרוינד
לפני כשנתיים וחצי מצא את עצמו האזרח ג', הוא שמואל גילמן, מהנדס בניין בן 63, במצב לא נעים. פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) הגישה נגדו כתב אישום בו ייחסה לו העלמת מס במאות אלפי שקלים. עם שיעור ההרשעות הגבוה בישראל, רבים היו הסיכויים שג', על אף טענתו כי הוא חף מפשע, יוכרז על ידי בית המשפט כעבריין. בהמשך עוד החמיר מצבו של ג': כתב האישום תוקן והסכום הנחשד בהעלמה גדל. ג' המשיך לטעון שהוא חף מפשע. הפרקליטות, מצדה, המשיכה לתקן את כתב האישום. גם בעקבות התיקון השני הועלה הסכום החשוד.



שלא כברומן הידוע של קפקא, רשויות התביעה בישראל טרחו להודיע לנאשם במה הוא נאשם, אך הסתירו ממנו דבר לא פחות חשוב: פריט מידע שעשוי היה להביא לזיכויו. בשעה שצילם את חומר החקירה במשרדי הפרקליטות במגדל שלום, הופתע סניגורו של גילמן, עו"ד יצחק בורובסקי, לגלות כי חומר מודיעיני השתרבב בטעות לתיק החקירה, וכי יש בו כדי לסייע ללקוחו.



בכתב האישום נטען כי גילמן, באמצעות חברת בנייה שהיתה בבעלותו, חתם ב-1996 על הסכם עם קבוצת אנשים כי יבנה עבורם ארבע יחידות דיור תמורת 400 אלף דולר. עוד טענה התביעה כי על פי סיכום מראש קיבל גילמן מאותם לקוחות סכום נוסף של 877 אלף שקל, שאותו לא רשם בספרי החברה אלא בחשבון הבנק האישי שלו. והכל, כך לפי כתב האישום, מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס.



גילמן כפר בהאשמות שיוחסו לו, ואף הגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת נציב מס הכנסה ופרקליט המחוז להגיש נגדו כתב אישום ולא לסיים את ההליכים נגדו בכופר. ואולם בג"ץ דחה את העתירה וההוכחות במשפטו התחילו להתנהל באולמה של שופטת בית משפט השלום בת"א, יהודית אמסטרדם.



לאחר שהסתיימה פרשת התביעה ולאחר שגילמן העיד, ביקש הסניגור לזמן שני עדים מפתיעים. אחרי הכל, לא בכל יום מוצאים את עצמם רכז המודיעין של מחלקת החקירות במס הכנסה וסגן פקיד השומה ברשימת עדי ההגנה. היו אלה התכתובות שהכינו שהשתרבבו לחומר החקירה ולפיהן התגלעה לכאורה מחלוקת בין גורמי החקירה השונים לגבי אשמתו של גילמן.



נציגת הפרקליטות שנכחה בדיון טענה כי הופתעה מכך שאל הסניגור הגיעו התכתובות האלה, וביקשה לדחות את מתן עדותם של אנשי המס. לאחר מכן הגישה התביעה עוד מספר בקשות דחייה, שבאחת מהן נכתב כי בכוונתה להוציא תעודות חיסיון על חלקים מדבריהם של העדים. בסופו של דבר לא הוצאו תעודות כאלה, והפרקליטות החליטה לחזור בה מהאישומים.



בתום שלוש שנים של חקירות, הגשת כתב אישום, תיקון כתב האישום, תיקון נוסף של כתב האישום, עתירה לבג"ץ, ניהול ההוכחות (הכל תחת הסתרה של חומר החיוני לזיכויו), בקשת דחייה, בקשת דחייה נוספת וחזרה מכתב האישום - זיכתה השופטת את גילמן.



במשך השנים בהן נגרר במסדרונות בית המשפט הוציא גילמן לטענתו 100 אלף שקל למימון הגנתו: שכר טרחתם של עורך דין, רואה חשבון ועד מומחה שהביא מטעמו. עתה הוא תובע באמצעות עו"ד בורובסקי את החזרת הסכום הזה מאוצר המדינה.



ואולם השאלה המעניינת באמת היא לא האם ומתי יקבל גילמן את הכסף הזה, אלא מה היה קורה אילולא התמזל מזלו, והחומר התומך בזיכויו לא היה משתרבב בטעות אל התיק שניתן לעורך דינו לצילום. מדבריה של התביעה ביומו האחרון של המשפט לא ניתן ללמוד הרבה: "באת כוח המאשימה מודיעה בזה לכבוד בית המשפט כי בשל קיומו של חומר חקירה נוסף שהיא לא תעמיד לעיון הנאשם, היא חוזרת בה מכתב האישום". אי אפשר להבין מתי הגיע החומר הזה לידי הפרקליטות: האם כבר בשלב החקירה (המקרה החמור יותר) או שמא רק לאחרונה?



גם תגובת דובר משרד המשפטים אינה מפזרת את הערפל מעל הפרשה העגומה הזאת: "המדובר היה בחומר חקירה שלא היה ניתן לחושפו ולכן חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום".