הגירעון האמיתי ב-2002 - 6% תוצר

הבוקר התברר סופית, שגם במשרד האוצר התפכחו. אוהד מראני, מנכ"ל משרד האוצר, אמר היום לראשונה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים את מה שברור לכולם זה זמן רב ? הצמיחה ב-2002 לא תהיה 4%. על בסיס הנחה זו בנה האוצר את תחזית ההכנסות וההוצאות, כך שצפוי לנו בקרוב תיקון בתקציב, בדמות קיצוץ גבוה מ-3 מיליארד שקל.



אולם, מראני אמר דבר נוסף, שלא עורר פליאה בקרב קהל השומעים, למרות חשיבותו הרבה. הוא אמר כי הממשלה לא תעמוד ביעד הגירעון שהיא קבעה לעצמה לשנה הבאה ? 2.4%. למי שלא זוכר, יעד הגירעון המקורי ל-2002 היה 1.5%, אך הוא תוקן בעקבות התחזית לירידה בהכנסות בשנה זו. מראני הדגיש כי הממשלה לא תיתן לגירעון לעבור את האזור המסוכן, אך לא נקב במספרים. כפי הנראה, היום כבר ניתן לדבר על גירעון גבוה מ-3% בשנה הבאה.



במקביל להרצאתו, בנק ישראל פירסם נייר עמדה בו הוא מעריך כי ללא צעדים מתקנים להצעת התקציב שהוגשה לכנסת, וללא הפחתת תחזית הצמיחה ל-1.9%, הגירעון בתקציב הממשלה עשוי לגדול ולעלות בשנת 2002 על 3.5% תוצר, ולפי ההגדרות הבינלאומיות מדובר בגירעון של 6%.



בבנק ישראל מציינים כי גירעון הממשלה בישראל צפוי להגיע ב-2001 ליותר מ-3%, זאת בהשוואה לגירעון של 0.7% אשתקד. עוד נמסר כי גירעון הממשלה הרחבה בישראל (הכוללת גם את הרשויות המקומיות, המוסד לביטוח לאומי, המוסדות הלאומיים ומלכ"רים שעיקר הכנסתם מהממשלה), בחישוב על פי ההגדרה המקובלת בעולם, יגיע השנה לכ-4.5%.



כלכלני בנק ישראל מציינים כי לעומת הגידול הניכר של הגירעון בישראל, בקבוצה של 20 מדינות OECD אצלן יש עודף בתקציב, הצטמצם העודף התקציבי רק במעט - מממוצע של 1.3% בשנת 2000 לכ-1% השנה. על פי תחזיות ארגון ה-OECD צפוי העודף להצטמצם עוד יותר בשנת 2002 ולהגיע ל-0.3%.



בבנק ישראל מציינים כי גם לאחר הירידה מהווה עודף זה שיפור של 6% תוצר במאזן התקציבי של מדינות אלה בהשוואה לשנת 1993. בישראל, לעומת זאת, גירעון הממשלה השנה ובשנה הבאה צפוי להיות גבוה מאשר בשנת 1993.



עוד מציינים בבנק ישראל כי מקרב תשע המדינות להן היה גירעון תקציבי בשנת 2000 רק אחת - גרמניה - הגדילה השנה באופן משמעותי את הגירעון, ורק בצרפת ובגרמניה צפוי הגירעון בשנה הבאה להיות גדול יותר מאשר בשנת 2000.



לעומת זאת, בחמש מבין המדינות להן היה גירעון בשנת 2000 צפוי הגירעון להצטמצם השנה באופן משמעותי למרות ההאטה בצמיחה. מגמות אלה מדגישות את ההיסוס לפנות למדיניות "אנטי מחזורית", בפרט בקרב אותן מדינות שעדיין לא הוכיחו את יכולתן לאזן את תקציבן. עוד מדגישים בבנק ישראל כי במדינות שבחרו להגדיל את הגירעון או להקטין את העודף התקציבי, הושם דגש על הפחתת נטל המס באמצעות רפורמות במערכת המס ולא על הגדלת משקל ההוצאה הציבורית בתוצר כפי שנעשה בישראל.