נתניהו יתנגד לדרישת פישר

>> ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יקבל את דרישת נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, לביטול המצב הקיים כיום, שבו הממונה על השכר באוצר הוא הקובע בענייני השכר של עובדי בנק ישראל - כך העריכו אתמול אנשים מהחוגים הבכירים בירושלים, הנמצאים בלב המשא ומתן בנוגע לחוק בנק ישראל החדש.



מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, ימשיך השבוע במאמצי הגישור בין האוצר לבנק ישראל בעניין החוק החדש. גבאי אמור להגיש בקרוב את המלצותיו לראש הממשלה. בשבועיים האחרונים מנהל גבאי מגעים אינטנסיוויים עם מנכ"ל האוצר ירום אריאב, הממונה על השכר באוצר אילן לוין ומנכ"ל בנק ישראל חזי כאלו - בניסיון לפתור את המחלוקות בין שני הצדדים על החוק המתגבש.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסובה סביב השאלה אם הממונה על השכר באוצר יהיה הפוסק האחרון והקובע במחלוקות על שכר העובדים בבנק ישראל, כפי שהיה נהוג בעשרות השנים האחרונות וכפי שדורש שר האוצר יובל שטייניץ. הנגיד מעוניין להעביר סמכות זו לראש הממשלה.



במקביל לשיחות שמנהל גבאי, מתנהלים מגעים ישירים בין האוצר לבנק ישראל, בהשתתפות בכירים באגף הממונה על השכר באוצר ובאגף משאבי אנוש בבנק ישראל. באוצר החליטו אתמול להוריד פרופיל, ונמנעו מלהגיב להתקפות הנגיד על האוצר במסיבת העיתונאים שכינס אתמול.



פישר: המלחמה מיותרת



"בנק ישראל מנסה לגבש חוק חדש לבנק שיהיה טוב למדינה ולכלכלתה - לא צריכה להיות מלחמה בין הבנק לאוצר. בעולם הבינו כבר לפני 30 שנה שמלחמות כאלו מיותרות; הן טובות לתקשורת ורעות למשק" - כך אמר אתמול פישר, במסיבת העיתונאים, שהוקדשה כולה לחוק בנק ישראל החדש. הנגיד ציין כי החוק החדש אמור להחליף את חוק בנק ישראל מ-1954, שנת יסוד הבנק, ואמר כי לדעתו כל חילוקי הדעות בין האוצר לבנק ניתנים לפתרון בישיבה של כמה שעות, למעט מחלוקת השכר.



פישר טען כי בניגוד לטענות האוצר, בנק ישראל אינו סבור שהוא עצמו צריך לקבוע את שכר עובדיו. עם זאת, הוא סבור כי האוצר אינו יכול להיות הפוסק האחרון בנוגע לשכר העובדים בבנק. זאת מכיוון שהאוצר והממשלה עוסקים בתחומים המשיקים לתחום פעילותו של בנק ישראל, והאוצר עלול לתרגם מחלוקות מקצועיות עם הבנק למחלוקות שכר, כאמצעי להפעלת לחץ על הבנק. כתוצאה מכך, הסביר פישר, ייפגע השכר של עובדי הבנק.



"יש עימות מובנה בין הבנק המרכזי למשרד האוצר", אמר הנגיד. "אצלנו המתח בין גופים אלה חריג בהשוואה למדינות אחרות. לא רצוי שבידי האוצר יהיה כלי שבו יוכל להשתמש כל אימת שיתגלע ויכוח מקצועי בינו לבין בנק ישראל".



עוד אמר פישר, כי לפי חוק בנק ישראל החדש יקומו שני גופים חדשים: ועדה מוניטרית ומועצה מינהלית. בוועדה המוניטרית יהיו חמישה חברים - הנגיד (שישמש יו"ר הוועדה), המשנה לנגיד, חבר הנהלת בנק ישראל ושני נציגים חיצוניים בעלי מעמד וניסיון בתחום המוניטרי, הפיננסי או המקרו-כלכלי. הנציגים החיצוניים ייבחרו על סמך המלצה של ועדה ציבורית שתמנה הממשלה, בהתייעצות עם הנגיד. הוועדה המוניטרית תנהל את כל העניינים המקצועיים של הבנק.



במועצה המינהלית יהיו שבעה חברים - בהם הנגיד והמשנה לנגיד, ועוד חמישה חברים חיצוניים לבנק ישראל, שאחד מהם ישמש יו"ר המועצה. לדברי פישר, הקמת שני הגופים החדשים תפגע בסמכויות הנגיד כפוסק יחיד בכל העניינים הנדונים בבנק ישראל, ודבר זה נעשה לטובת המדינה והמשק.



תהיה קדנציה שנייה?



פישר, שיסיים את הקדנציה הראשונה שלו כנגיד בנק ישראל בסוף אפריל 2010, נשאל אם יבקש להמשיך לקדנציה שנייה בתפקיד. "לא עוברים את הגשר עד שמגיעים אליו, ובכל מקרה לא אודיע על החלטתי החודש או בחודשים הבאים", השיב.



הנגיד סירב להתייחס לטענות האוצר בעניין חוק בנק ישראל. הוא הביע את ביטחונו כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה ימצא דרך לפתור את המחלוקות והפערים בין הצדדים.



פישר ביקר את הדלפות האוצר בכל הנוגע לתנאי השכר בבנק ישראל. לדבריו, ב-2007 נחתם הסכם שכר בבנק, לאחר שלוש שנים של משא ומתן מייגע, שבמהלכן נסוג האוצר כמה פעמים מסיכומים שהושגו. ואולם לדבריו, לבסוף חתם האוצר על ההסכם, והוא אושר בידי בית הדין לעבודה. לפיכך לא ברורה לו טענת האוצר נגד השכר שמקבלים עובדי בנק ישראל.



"הנה אתמול פירסם משרד האוצר נתונים בתקשורת על השכר בבנק ישראל, ובהם לדבריו חריגות שכר", אמר פישר. "אלה לא חריגות. מדובר בהסכם שהאוצר חתם עליו". הנגיד ציין עוד כי בהסכם השכר החדש מ-2007, יש נסיגה משמעותית בשכרם של עובדי הבנק החדשים. דבר זה, טען, מקשה על הבנק למצוא עובדים מתאימים.



"עדכון החוק הכרחי"



פישר הזכיר כי כבר ב-1997 מינה נתניהו - ראש הממשלה אז וכיום - ועדת מומחים בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס דב לוין, לצורך חקיקת חוק חדש לבנק ישראל. לאחר ראיונות עם מומחים מישראל ומחו"ל פירסמה הוועדה ב-1998 את המלצותיה לחוק החדש. ואולם המלצות אלה לא הגיעו מעולם לידי חקיקה. החוק שהציעה ועדת לוין כלל שינויים משמעותיים בהגדרת יעדי בנק ישראל ובתהליכי קבלת ההחלטות בבנק, בין היתר על ידי הקמה של ועדה מוניטרית.



לדברי הנגיד, במובנים מסוימים, בעיקר בכל הקשור להחלטות הריבית, מתפקד כיום בנק ישראל כבנק מודרני ויעיל - אך במובנים אחרים, בעיקר בכל הנוגע לניהול הבנק, המצב אינו כזה. "חקיקת חוק חדש לבנק ישראל היא הכרחית", הדגיש פישר. "החוק יגדיר במדויק את המטרות ואת דרכי הפעולה של הבנק המרכזי, יעניק לבנק את הגיבוי החוקי הדרוש ויאפשר לו לפעול בעצמאות, ללא לחצים פוליטיים ושיקולים זרים העלולים לפגוע בהתנהלותו".



הנגיד הבטיח כי יעדי בנק ישראל יוגדרו בחוק החדש באופן ברור ושקוף, וכי ייווצר מדרג ביניהם. לדבריו, המטרה המרכזית של הבנק תהיה שמירה על יציבות מחירים. יעדים אחרים יהיו תמיכה במטרות המדיניות הכלכלית של הממשלה, ובמיוחד בצמיחה ובתעסוקה, תמיכה בפעילות הסדירה של המערכת הפיננסית ושמירה על יציבותה.