מי שעבר לקופה סולידית בנובמבר הפסיד פי שניים ממי שנשאר בקופת גמל כללית

>> תעשיית קופות הגמל חוגגת מתחילת 2009 - העליות בשווקים הובילו לתשואה חיובית בלתי רגילה של 13.86% בענף. אם 2008 היתה אחת השנים הקשות ביותר של ענף הגמל, ובמהלכה ספגו העמיתים תשואה שלילית נומינלית ברוטו של כ-19% בחסכונותיהם, הרי שהתהפכות המגמה בשווקים מתחילת 2009 הובילה את השוק לפצות במידה מסוימת על המחיקות של 2008.



אלא שבתוך אוכלוסיית החוסכים, לא כולם נהנו באותה מידה מהעליות. מאז ספטמבר 2008 - שבו פרץ המשבר במלוא עוצמתו - לאפריל 2009 התרחשה בשוק הגמל סלקציה שלילית בין החוסכים, בעיקר על פי גיל.

בתעשיית קופות הגמל מעריכים כי באווירת הפאניקה ששררה בסוף 2008 התגברה המגמה שנצפתה בענף מתחילת השנה - מעבר של עמיתים שחששו לחסכונותיהם, בעיקר מבוגרים, למסלולים הסולידיים. מי שעבר למסלולים הסולידיים בתקופה זו ספג בדרך כלל את מרבית הירידות של 2008 מצד אחד, ומצד שני לא נהנה מהעליות של תחילת 2009 - ולמעשה קיבע את ההפסד.



עמיתים שבחרו לעבור לקופות כספיות או שקליות לאחר נובמבר הפסידו במשבר 9,000 שקל על כל 100 אלף שקל של חיסכון - יותר מעמיתים שהחליטו להישאר במסלולים המנייתיים.



פריחת הכספיות



עמיתי קופות הגמל הגיעו למשבר כשרובם נמצאים בקופות גמל כלליות, המשקיעות כ-30% במניות ושיעור דומה באג"ח קונצרניות. לחוסכים רבים לא התאים הסיכון שבהרכב השקעות זה.



המשבר בשווקים דחף באמצע ספטמבר אלפי עמיתים להתקשר בבהלה אל קופות הגמל ולבקש את הכסף. מנהלי הגמל, שלא רצו לאבד את העמיתים, הפנו אותם לקופות מסלוליות סולידיות, כלומר קופות שמשקיעות לטווח קצר. אחת האפשרויות היתה קופות כספיות. אם באוגוסט 2008 היתה בישראל קופת גמל כספית אחת, גדיש כספית בניהול פסגות, שניהלה 46.8 מיליון שקל, בינואר 2009 כמעט לכל מנהל גמל גדול בישראל היתה קופה כספית - וקופות הגמל הכספיות ניהלו 4.68 מיליארד שקל.



ענף קופות הגמל השקליות צמח באותם חודשים מ-463 מיליון שקל ל-3.76 מיליארד שקל. למעשה, בסך הכל מאוגוסט 2008 עד סוף ינואר 2009 עברו למסלולים סולידיים 9.4 מיליארד שקל, כששיא המעבר היה בנובמבר-דצמבר, שבהם עברו כ-2.5 מיליארד שקל בחודש למסלולים הסולידיים.



מי שהציפו את קווי הטלפון של קופות הגמל, לפי נתונים שעליהם מדווחים בענף, היו בעיקר החוסכים המבוגרים - אלה שכבר פרשו או שנמצאים לקראת גיל פרישה. אותם עמיתים, שיזדקקו לכספי החיסכון לפני שאר החוסכים, היו הראשונים שהתקשרו לקופות הגמל לבקש את הכסף, ושוכנעו לעבור למסלולים הסולידיים במקום למשוך אותו.



חוסכים בקופות כלליות שחששו לכספם כבר בספטמבר ופנו למנהלי הגמל לפני אוקטובר השחור ספגו את התשואה השלילית שהציגו הקופות מתחילת 2008 - 8.81% בממוצע. חוסכים שעברו לקופה כספית השיגו בממוצע כ-2.16% מאוקטובר ועד אפריל, וחוסכים שעברו לקופה שקלית השיגו בממוצע תשואה של 2.49% באותה תקופה.



חוסך כזה שהפקיד בתחילת ינואר 2008 סכום של 100 אלף שקל נשאר עם 93.2 אלף שקל אם עבר לקופה כספית בספטמבר, ו-93.4 אלף שקל אם עבר לקופה שקלית. אם היה נשאר בקופה הכללית ולא היה נוגע בחיסכון היו ברשותו 93.8 אלף שקל, כלומר עדיף היה לו לא להעביר את החיסכון, אך הפערים לא היו משמעותיים - אולי אף ניתן לומר שהמעבר השתלם לבעלי הלב החלש, שחסכו לעצמם את התנודתיות של החיסכון מאוקטובר והלאה.







הנציחו את ההפסדים



אבחנה זו אינה נכונה לגבי חוסכים שספגו את התשואות השליליות הגבוהות שרשמו הקופות הכלליות באוקטובר. קופות הגמל הכלליות הציגו באוקטובר תשואה שלילית של כ-10%. בעקבות תשואות אלה, חוסכים שהשיגו מינואר ועד סוף אוקטובר תשואה שלילית של 17.12% בקופות הגמל נבהלו וביקשו להעביר את החיסכון לאפיקים סולידיים.



חוסך שבחר להעביר את הכסף לקופה כספית השיג מנובמבר עד אפריל 2008 תשואה של 1.55%. חוסך שבחר לעבור לקופה שקלית השיג בין נובמבר לאפריל תשואה של 1.96%. המשמעות היא שחוסך שהפקיד 100 אלף שקל בתחילת ינואר 2008 נשאר באפריל 2009 עם כ-84.2 אלף שקל אם עבר בנובמבר לקופה כספית או שקלית, לעומת סכום של 93.8 אלף שקל שהיה נשאר בידיו אם היה נשאר בקופה הכללית. כאן כבר מדובר בהפרש משמעותי מאוד, בייחוד לחוסכים מבוגרים בעלי תיקי חיסכון גדולים.



הטעות הראשונה שהתרחשה בשוק הגמל ב-2008 היתה שחוסכים מבוגרים הגיעו לתחילת הירידות בשווקים כשהם נמצאים במסלולי השקעה שאינם מתאימים לפרופיל הסיכון שלהם. בדיעבד, הטעות השנייה היתה שחוסכים אלה, שנבהלו מהירידות באוקטובר, העבירו את כספם לקופות סולידיות, לא נהנו מהתיקון - והנציחו את ההפסד.