מייקל שאול: "אי אפשר לשמור את הכסף בבנק. צריך לחזור לנכסים מסוכנים"

מייקל שאול - הבעלים והמנכ"ל של בית ההשקעות אוסקר גרוס ודוקטור לפילוסופיה בהשכלתו - מפגין אופטימיות זהירה. "אנחנו בנקודה עדינה", הוא אומר. "חלק גדול מהפחד ששלט בשווקים נעלם. התמחור כיום בשוק הוא לא נמוך, אבל מצד שני המניות גם לא יקרות במיוחד".







שאול מאמין שהכלכלה האמריקאית תצליח להציג שיפור בתקופה הקרובה. "במארס 2008 חשבנו שהסחורות והשווקים המתעוררים הם שיוציאו אותנו מהמשבר, אבל גם השווקים האלה לא יכולים לפעול בוואקום. אין צורך שהכלכלה האמריקאית כולה תשתפר בכדי שנתחיל לראות שינוי. כרגע, החדשות הרעות מתחילות להתמתן - וזה כבר סוג של שיפור לעומת מה שהיה עד לאחרונה".



כיצד אתם פועלים כיום, לאחר שהשווקים עלו ביותר מ-40% מהתחתית?



"כיום כבר אפשר להרוויח לא רק מהפחד של המשקיעים - שהביא לזינוק בתשואות של האג"ח הקונצרניות ולירידה במחירי המניות - ולעבוד בדרכים קונוונציונליות יותר. רבים החלו ליטול סיכונים. אנחנו מעריכים שרבים חזרו להשקיע במניות, אבל הם עדיין משקיעים רק כ-50% ממה שהשקיעו בעבר. העולם מתקדם מהר. רק לפני שלושה חודשים היינו בין האופטימיים היחידים בשוק, וכיום אנחנו רואים שהשוק התיישר עם הגישה שלנו".



שאול מעריך שגם אחרי העליות האחרונות ניתן עדיין להרוויח. "אם אתה מסוגל לסבול תנודתיות - את העובדה שהשווקים יכולים לנוע ב-20% לכל כיוון", הוא אומר, "אז ניתן, בסקטורים הנכונים ועל ידי שימוש ברעיונות הנכונים, לעשות כסף ב-18 החודשים הקרובים.



"ככלל אצבע, אנחנו רוצים לשמור על תשואת הפורטפוליו שלנו מול ה-m2 (כמות הכסף בשוק - ש"ש) של ארה"ב. כיום, בעקבות הדפסת הכסף בארה"ב, ה-m2 צומח ב-9% לשנה. לכן, אם אני מרוויח כרגע פחות מ-9% בשנה - אני מפסיד. קל לשמור על ההון במונחים נומינליים, אבל קשה בהרבה לעשות את זה בהשוואה ל-m2".



כיצד ניתן להשיג תשואות שכאלה?



"אי אפשר לשמור את הכסף בבנק. צריך לחזור לנכסים מסוכנים - חוב מסחרי ומניות. ישנם עדיין נכסים שמתומחרים בצורה לא נכונה. במיוחד אג"ח מגובות במשכנתאות וחלק מהחוב המסחרי. אם רוצים להרוויח, חייבים לקחת סיכונים.



"בחודשים האחרונים המלצנו על שווקים מתפתחים. כיום אנחנו ממליצים לשים לב לשוקי הטכנולוגיה ולשווקים התעשייתיים בארה"ב. הסיבה לכך היא התחזית שלנו לצמיחה בשווקים המתעוררים. צמיחה כזו אינה אפשרית בלי השתתפות של ארה"ב. כמו כן, המגזרים האלה צפויים ליהנות משרשרת התמריצים המוניטריים של הממשל האמריקאי.



"הדרך להתמודד עם הלם פסיכולוגי היא באמצעות טיפול הדרגתי. לאט לאט השווקים מתעוררים, ואנשים נכנסים לבורסה. זו לא תופעה שמתרחשת ביום אחד, אבל בסוף הסיפור כולם בשוק, ומחירי המניות רשמו עליות חדות".



האם אתה חושש מעשור אבוד בארה"ב, כמו זה שהיה ביפאן ב-10 השנים האחרונות?



"ביפאן לא היה עשור אבוד. אם קנית את מדד הניקיי ושמרת עליו לאורך זמן, אז הפסדת. אלא שזה לא מה שעשו מרבית האנשים, שנכנסו ויצאו ממניות של חברות שונות בתקופה ההיא. אני לא מאמין שארה"ב עומדת בפני עשור אבוד, אבל גם אם יהיו בסופו של דבר ירידות מתמשכות, עדיין יהיו גם פרצי עליות שמהם ניתן לעשות כסף".



מהו הקושי הגדול ביותר שעומד בפני השווקים?



"הבעיה הגדולה ביותר שאני רואה היא מעורבות היתר של הממשלות בשווקים. אי אפשר לבקש טריליון דולר בסיוע חירום, ואז לבקש מהממשל להניח לך. זה פשוט לא עובד ככה".



ומה לגבי בעיית התעסוקה?



"האבטלה הגבוהה של כ-10% היא בעייתית, אבל זה לא נתון שיא במונחים היסטוריים. כבר עכשיו אנחנו רואים ירידה במספר המובטלים החדשים מדי חודש".



מתכות, אנרגיה ואג"ח זבל



מהם אפיקי ההשקעה שעליהם אתם ממליצים?



מאז מארס 2009, ממליץ מייקל שאול להשקיע במתכות יקרות: "בתקופות של משבר, הציבור פונה למתכות. קל להעריך מתכות יקרות כמו כסף וזהב וניתן לסחור בהן בקלות יחסית. המלצה נוספת היא מניות של חברות כרייה, שמגיבות בצורה דומה לשווקים".



תחום נוסף שאותו רואה שאול כאטרקטיווי הוא שוק האנרגיה. להערכתו, "שוקי האנרגיה עדיין מוערכים בחסר ביחס למחירי הנפט, כשזה נסחר ברמות של 60-70 דולר לחבית". לדבריו, "הזדמנויות נוספות ניתן למצוא גם באיגרות חוב עם תשואה גבוהה - high yield ("אג"ח זבל").



"אחת הסכנות כיום", אומר שאול, "היא שהחשש מסיכון יוביל את המשקיעים להשאיר את הפורטפוליו שלהם במצב בטוח ואז, כשהשווקים יעלו והריביות יזנקו, התיק לא ייהנה מההתפתחויות בשוק. זה נכון שהשווקים עלו מהר מאוד בהשוואה לעבר, אבל הם גם ירדו מהר הרבה יותר ביחס למשברים הקודמים. פרק הזמן הממוצע לנפילה של 80% במדד מניות הוא 13 חודשים. במשבר הנוכחי זה קרה בתוך שישה חודשים בלבד.



"אני מופתע ומרגיש שלא בנוח מול המהירות של העליות שנרשמו בשווקים בחודשים האחרונים, אבל בהתחשב במהירות של הירידות, הקצב לא בלתי הגיוני".