ד"ר לי בביס מענקית התרופות רוש: "עד סוף השנה אנחנו רוצים לבצע את ההשקעה הראשונה בישראל"

חברות ענק אשר רוכשות חברות קטנות בכדי להרחיב את סל המוצרים והטכנולוגיות אותם הן מציעות איננו דבר חדש, שכן בכל תחומי הטכנולוגיה החל ממחשבים, it ושבבים כך הוא המצב. המצב דומה גם בתעשיית התרופות והמכשור הרפואי. ד"ר לי בביס, מנהל מחלקת המחקר בתחום המטבוליזם בענקית התרופות רוש, אשר חתמה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם קרן הון הסיכון פונטיפקס בשבוע שעבר, אומר כי בכוונת החברה לבצע את ההשקעה הראשונה עד סוף השנה.



בין תחומי העניין של רוש נמצא תחום המולקולות הקטנות, מולקולות המבוססות על ננוטכנולוגיה המסוגלות להשפיע על מולקולות פרוטאין (חלבון), כאשר הדור הבא יהיה פפטידים (שרשראות קצרות של חומצות אמינו) חודרי תאים, אשר מסוגלות להשפיע על ה-rna. פרט לכך, בביס מסמן את תחום תאי הגזע, ואף הגדיר את ישראל כ"בירת תאי הגזע של העולם", הודות לכמות הגדולה של החברות העוסקות בתחום בארץ.



בביס מפרגן לשוק הישראלי, למרות שרוש החלה לחפש בו השקעות באופן פעיל רק לפני כשבוע. "בישראל יש הכל. ההון האנושי מעולה, האוניברסיטאות טובות, כמות הפטנטים מדהימה בתחום מדעי החיים, הון סיכון מפותח, ויש תמיכה ממשלתית רבה. למרות שישראל היא מדינה קטנה היא מתחרה יפה עם צרפת וגרמניה, ואפשר להשוות את ישראל אליהן. למרות המלחמות והסיכונים מדובר במדינה מעניינת שהחיים בה ממשיכים והיצירתיות כאן מדהימה". אולם למרות המחמאות הרבות אשר מרעיף בביס, הוא דווקא מעלה שאלה חשובה, והיא מדוע החברות הישראליות בתחום תאי הגזע אינן מתאחדות יחדיו, בכדי להציע שירות רחב יותר, כך שחברות פארמה גדולות יוכלו לפנות אליה.



מחפשים את המוצרים חדשים מחוץ לחברה



"המודל העסקי אשר היה מקובל ב-20 השנים האחרונות בחברות הפארמה קורס, בגלל שחלק ניכר מהפרויקטים נופלים, ולא מצליחים לבנות ליין של מוצרים עבור החברות. המצב הגיע לכך שבשני העשורים האחרונים היתה סטגנציה בפיתוח תרופות חדשות. גורם נוסף המקשה על פיתוח תרופות חדשות הוא דרישת הבטיחות הגבוהה אותה דורש ה-fda, במולקולות קטנות הנבנות על בסיס ננוטכנולוגיה. פרט לכך, ישנו ניתוק מסוים בין המחקר ובין ההנהלה שמחפשת החזר מהיר על השקעה (roi)".



בביס מסביר כי בכדי להתמודד עם בעיות אלה, כל חברת פארמה פיתחה מודל שונה, יש חברות אשר החלו להתרחב לתחומים בהם הן לא היו פעילות, לדוגמה חברות אשר היו מפתחות רק תרופות אתיות התרחבו גם לגנריקה ולמכשור רפואי. לדבריו, "הבעיה במודל זה היא שההוצאה על מחקר ופיתוח מתחלקת בין יותר תחומים, מה שמקשה על פיתוח מוצרים. לעומת זאת, יש חברות אשר ממשיכות להתמקד בתחום שלהן אך מבצעות רכישות של חברות מבחוץ, דוגמת רוש או אבוט". עוד מוסיף בביס, כי בעקבות השינויים בכלכלה העולמית נוצר מצב בו מספר הרכישות של הפארמה הגדולות עלה, ואילו מספר הסכמי הרישוי השונים ירד.



"בכדי להתאים את המודל העסקי שלנו שיהיה גמיש לעבודה עם חברות ביוטכנולוגיה קטנות, אנחנו מאפשרים לחברות להמשיך ולפעול באופן עצמאי לאורך שלב המחקר ותחילת הפיתוח, כך שהחברות יכולות לבחור באופן עצמאי את השותפים העסקיים שלהם. פרט לכך שאנחנו מעודדים שיתוף מידע, שכן רוש איננה אחראית לכל המידע הרפואי בעולם, למרות שיש לה 3,000 מדענים".