בדרך לשינוי המעמד החוקתי של תאגידים בארה"ב? עיירה בפנסילווניה דורשת לבטל סעיף "ההגנה השווה"

תביעה שהגישו חברות כריית פחם וגז טבעי בארה"ב נגד עיירה במדינת פנסילווניה, בעקבות ניסיונותיה לאסור קידוחים בסביבתה מחשש לפגיעה בבריאות הציבור וזיהום מקורות מים, עשויה להגיע לבית המשפט העליון בארה"ב ולהעמיד במבחן פסק דין מלפני יותר מ-120 שנה, אשר החיל על תאגידים את סעיף ה"ההגנה השווה" שמקנה התיקון ה-14 לחוקה האמריקאית לכל אדם.



סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי העיירה בליין, שאוכלוסייתה מונה 600 נפשות ואשר נמצאת שמרחק של כ-65 ק"מ מהעיר פיטסבורג, קיבלה בשלוש השנים האחרונות מספר החלטות המעניקות לעיירה סמכות להטיל מגבלות על תאגידים הפועלים בתחומה כאשר הללו גורמים נזק סביבתי. התקנות קובעות עוד כי זכותה של העיירה לעשות כן מובטחת בחוקה האמריקאית, וכי סעיף ה"ההגנה השווה" אינו מקנה לתאגידים את הזכות לתבוע רשויות מקומיות בגין חקיקה שעלולה לפגוע ברווחיהם.



בשלהי המאה ה-19 פסק בית המשפט העליון של ארה"ב בתיק של מחוז סנטה קלרה נגד חברת הרכבות סאותרן פסיפיק, אשר עסק במחלוקת סביב תוואי מסילת ברזל, כי סעיף ה"ההגנה השווה" שמקנה התיקון ה-14 לחוקה האמריקאית לכל אדם, חל גם על תאגידים.



פסק הדין, אשר התבסס על תיקון לחוקה שנחקק במקור כדי להבטיח את חירות העבדים השחורים ששוחררו לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית (ואשר נחשבו עד אז לרכוש), הבטיח כי כל ניסיון עתידי להגביל את כוחם של התאגידים יהיה חייב לעמוד במבחן חוקתי, כאילו היו בני אדם. ואמנם, בעקבות ההחלטה גדל כוחם של התאגידים בארה"ב, מה שאיפשר להם להדוף שוב ושוב ביקורת ציבורית אודות בחישתם בכל שדרות החברה האמריקאית.



בניגוד לשתי עיירות נוספות בפנסילווניה, אשר נסוגו מהחלטות דומות שקיבלו לאחר שנתבעו על ידי תאגידי פחם וגז טבעי, העיירה בליין עומדת בסירובה לבטל את ההחלטה, אמר עורך הדין המייצג את העיירה, טום לינזי, לרויטרס. "ההחלטה הפסולה להעניק זכויות אזרחיות ופוליטיות לתאגידים, מונעת יישום של חוקים בעיירה בליין, וגוזל את זכויות האדם והזכויות החוקתיות שמובטחות לתושבי העיירה", נכתב בתקנה שקבעה בליין בשנת 2006.



בחודש שעבר, הצביעו תושבי העיירה בעד הקמת מועצה שתפקידה לבחון האם לבליין יש זכות חוקתית להגביל פעילות תאגידים בתחומה. החלטות מרוככות יותר, המגבילות את פעילות התאגידים בתחומים כמו משקים מתועשים והזרמת ביוב, התקבלו בלא פחות מ-120 רשויות מקומיות, מרביתן במדינות
פנסילווניה.



בעקבות החלטות העיירה בליין, הגישו נגדה תביעות חטיבות כריית פחם של חברות אליאנס ריסורס פרטנרס ואלייני אנרג'י, בדרישה לביטול החלטת בליין, בטענה כי זו פוגעת בזכויותיהם כתאגידים. תביעה נוספת הוגשה נגד העיירה מצד חברת הגז הטבעי ריינג' ריסורסס, בדרישה לדחות את דרישת בליין כי תאגידים הפועלים בתחום השיפוט של העיירה יהיו חייבים בדיווח על פעילותם.



בחודש אפריל, דחה בית משפט מחוזי בפנסילווניה את בקשת בליין לדחות את הסף את התביעות. עורך הדין לינזי, המייצג את העיירה, העריך כי התיק יגיע בסופו של דבר לבית המשפט העליון בארה"ב, משום שקיימת התנגשות של ממש בין חברות האנרגיה שמבקשות לבצע פעילות כרייה, לבין תושבי האזור, הנחושים בדעתם להתנגד לכרייה בסביבתם.



לינזי הודה כי ספק אם בית המשפט העליון יחליט לבטל את פסיקתו מלפני יותר מ-120 שנה, בה החיל על תאגידים את סעיף ה"ההגנה השווה". עם זאת, הוסיף כי כל החלטה של בית המשפט עשויה לסמן את תחילתו קמפיין ציבורי לביטול החלת התיקון ה-14 לחוקה האמריקאית על תאגידים.