"300 אלף משתמשים ברכב צמוד הולכים לשלם יותר מס"

בשבוע שעבר הכריז האוצר על רפורמה הכוללת העלאת מס על כל כלי רכב (עם הנחות למכוניות פחות מזהמות) וכלל בתוכה גם שינוי של שווי השימוש. ואולם בעבור יבואני הרכב וחברות הליסינג, המיסוי הירוק מזכיר יותר דגל שחור, והם טוענים כי בפועל, מדובר בהעלאת מסים חדה.



themarker הזמין את נציגיהם של יבואני הרכב, חברות הליסינג והמשתמשים לפאנל משותף עם בועז סופר, סמנכ"ל בכיר ברשות המסים והאיש שדחף את הרפורמה, לדיון סוער בעניין הרפורמות החדשות.
מצד יבואני הרכב השתתפו בפאנל ישראל בן-חיים, מנכ"ל קמור רכב, יבואנית ב.מ.וו ומיני; אלי דוד, מנכ"ל יפנאוטו, יבואנית סובארו; ואבי צור, מנכ"ל צ'מפיון מוטורס, יבואנית פולקסווגן, סקודה, אאודי וסיאט. חברות הליסינג וההשכרה יוצגו על ידי מוני בר, בעלים ומנכ"ל באדג'ט בישראל; ניר גלילי, מנכ"ל שלמה החזקות; ויואב הורוביץ, מנכ"ל דן רכב (אוויס). עוד נכחו בפגישה רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים, ונועם קום, יו"ר פורום נוהגים היי-טק.



מחירי המכוניות עולים או יורדים?



נראה כאילו קיבלנו העלאת מסים בדלת האחורית. מה קרה כאן בעצם?



בועז סופר: "זה ניסיון של יבואני הרכב וחברות הליסינג לעשות רעש. הנתונים פשוט לא תומכים בטענות כלפי האוצר. אין ספק שיש כאן העלאות מסים, יש 400 מיליון שקל בשנה שאנחנו תורמים לתקציב המדינה. אבל רוב הכסף מגיע ממיסוי על המכוניות המזהמות ביותר. כ-50% מהמכוניות שנמכרו מ-1 בינואר ועד הכרזת הרפורמה לא נפגעו ממנה, או אף ייהנו מהפחתת מסים.



"היבואנים רוצים להעלות מחירים, וחברות הליסינג כמובן ישמחו לכך (כיוון שזה יעלה את ערך הצי שבבעלותן, ד"ש). סוף סוף היבואנים וחברות הליסינג מצאו את האויב המשותף: משרד האוצר. היבואנים אומרים, בוא נראה לכולם שהמחירים באמת עולים, בין אם זה נכון או לא. האיום שלהם שלא להוריד מחירים למרות הפחתת המס משקף את זה שאין תחרות. בהיבט הזה, אנחנו לא מתווכחים על הנתונים בכלל - רק מחצית מהמכוניות יתייקרו". מה יקרה למחירי המכוניות עוד פחות מחודשיים? כיצד ישפיעו עליהם המיסוי הירוק ושווי השימוש הרציף?



יואב הורוביץ: "בשלב הראשון, סביר להניח שתהיה עליית מחירים די גורפת".



אלי דוד: "לדעתי, רוב המכוניות יתייקרו. מספיק שהאוצר אומר שמאזדה 3 מתייקרת ב-3,000 שקל וזה כבר נוגע למחצית מהמכוניות. זה מושך את הכל למעלה. אני מסתכל על מדיניות האוצר, ואני בעצמי מבולבל. היתה הורדה הדרגתית של מס הקנייה, וב-2010 אמורים להיות עם מס של 72%. במקום זה נהיה עם 92%! אם אתה עושה ממוצע, זה יהיה מס של 80%".



ישראל בן-חיים: "האוצר מילא את המשימה שלו, והיא לגבות יותר כסף. יש מחסור בכסף, ויש פה הזדמנות. יש פה העלאת מסים משמעותית שלא ניתן לספוג אותה".



שינוי שווי השימוש



עד כה, חושב שווי השימוש ברכב צמוד (סכום שממנו נגזר המס שמשלם העובד על הרכב) לפי הקבוצה שאליה השתייך הרכב, ללא תלות במחירו המדויק. ליבואנים היה אינטרס להציב את המחיר בקצה העליון של קבוצת המחיר (למשל, 111 אלף שקל בקבוצה 2) כדי להעניק הטבה מירבית לחברות הליסינג. הנפגע היה הצרכן הפרטי, שנאלץ לשלם מחיר מנופח. כעת המצב משתנה. שווי השימוש הוא שיעור קבוע ממחיר המכונית. לכאורה, ליבואן יש אינטרס להוריד את המחיר כדי להוריד את שווי השימוש של המשתמש בליסינג. אך אולי יש כאן העלאת שווי שימוש במסווה?



הורוביץ: "יש ברפורמה דברים בעייתיים. ההעלאה הגבוהה מדי בשווי השימוש היא בעייתית. אני הייתי מאלה שאמרו שענף הליסינג סובל בעיקר מהגודל שלו ומהעובדה שהוא גדל ללא שליטה. זה נכון לענף הליסינג ולשוק כולו שהדברים יהיו יותר מדודים, יותר מבוקרים. לליסינג יש תרומה לנושא הבטיחות וגם לרמת השירות שלקוחות מקבלים. כיום אין אמצעי תחבורה חליפי. אנחנו לא יכולים להרוג את ענף הליסינג. זה יהיה לא נכון".



סופר: "אני מעביר את הכוח ליבואנים. היבואן צריך לעשות את החישוב, אם לתת הנחה גדולה ממחיר גבוה וכך לפגוע במשתמש הסופי, או להוריד את המחירים ובכך להוריד את שווי השימוש. כיום ליבואן אין אינטרס להוריד את המחיר מהגבול העליון של הקבוצה. עכשיו, בפעם הראשונה, אומרים ליבואן - אתה אחראי לגורלך. אם תוריד מחיר, זה בא לידי ביטוי אוטומטית בשווי השימוש".



מוני בר: "כל זה טוב ויפה, אבל נושא שווי השימוש הוא שונה לגמרי. אנחנו שחקן בעל עניין, אבל אני מניח שכוחות השוק יפעלו נגדך, כמו גורמים כשרגא ברוש ועופר עיני".



סופר: "למה הם צריכים לפעול נגדי?"



בר: "כי הם פעלו נגד העלאת שווי השימוש בעבר".



סופר: "אני לא מעלה את שווי השימוש. לא כל השוק יהיה ב-111 אלף שקל".



הורוביץ: "ב-2010 וב-2011 חברות הליסינג פורעות מיליארדי שקלים באג"חים. כדי לשלם את זה צריך שוק שיעבוד באופן יציב. אם שווי השימוש יהיה מידתי, זהו הכיוונון העדין שצריך לעשות.



"כולנו מנהלים עסקים גדולים, חלקם ממונפים מאוד, וזה אומר משהו על מדיניות ניהול הסיכונים בשוק הישראלי. כשאנחנו לוקחים הלוואה, צריך לקחת בחשבון גם התפתחויות חמורות מאלה שלקחנו בעבר. אנחנו רואים מה קורה למערכת הבנקאית, שאי אפשר לנתק ממנה את הדיון, ולשוק ההון. אנחנו חייבים לנהל את העסקים בצורה מדודה ויותר אחראית. לעסקים ממונפים יש תרחישים הרי אסון, לא רק לאותם גופים אלא גם לבנקים. זה מחייב את כולנו להיות פחות ממונפים, חד משמעית".



רונן לוי: "אתה רוצה שהמדינה תנהל לך את הסיכונים?"



ניר גלילי: "ב-2007 הגענו, עם נציגי הציבור ומשרד האוצר, להסכמה על גובה שווי השימוש. סופר אמר בתחילת דבריו שיש כאן מהלך של העלאת מסים. אם יש כאן מהלך כזה, זה אומר שיגיע יותר כסף לקופת המדינה. יש כאן העלאת מסים משני כיוונים: ממחירי הרכב ומהעלאת שווי השימוש. יש כ-300 אלף משתמשים ברכב צמוד והם הולכים לשלם יותר מס למדינה.



"יש כאן זגזוג נוראי. הממשלות באמת מתחלפות, אבל פקיד האוצר נשארים והם משנים את כללי המשחק. הם מעלים את המסים אחרי שכבר הגענו להסכם. מעלים את שווי השימוש במסווה של מס ירוק ושווי שימוש רציף. מחירי הרכב יעלו ממילא, תעשו חשבון פשוט ותגלו יש כאן פגיעה אנושה במעמד בינוני, שהולך לשלם עוד 600-700 שקל בחודש. ברגע שהמחיר של מאזדה 3 ופורד פוקוס עולה, כך גם מחירן של יותר מ-60% מיתר המכוניות.



"אני ציפיתי שבמהלך הזה יפתרו את העיוות הכי גדול, שווי שימוש של מכוניות משומשות. אם קניתי מכונית ב-100 אלף שקל, ואחרי שלוש שנים היא שווה 50 אלף. האם שווי השימוש צריך להיות מחושב מ-100 אלף או מ-50 אלף?"



סופר: "מ-100 אלף".



גלילי: "הנה עיוות. זו היתה הזדמנות פז לאוצר לתקן את העיוות הכי גדול. אם מחר חברה קונה רק מכוניות משומשות, היא קונה מכונית ב-50 אלף שקל ומשלמת עליה שימוש מלא".



סופר: "אתה שילמת עליו רק 80 אלף. רק זה חסר לי, לעודד את ציי הרכב לעבור לרכב משומש. אנחנו לוקחים את הגיל הממוצע של רכב בן שלוש שנים. למה? כי אסור בשום פנים ואופן לעודד שימוש מואץ ברכב משומש. הוא מזהם הרבה יותר מרכב חדש".



נועם קום: "אם יבואן יעשה חשבון, הוא יביא מכוניות פחות מאובזרות. לשיטתך, כדי שנעבור למכוניות כדאיות נצטרך לעבור למכוניות מיני וסופר-מיני. אין פה חולק, שאלה מכוניות פחות בטוחות".



סופר: "אז בוא נעביר את כולם למכוניות מנהלים".



קום: "מכונית משפחתית מגנה עלינו הרבה יותר טוב. עניין נוסף - לאן הולכות הכנסות המדינה החדשות? צריך פתרון אלטרנטיווי להסעת המונים, אחרת זאת פשוט גזירה. לא יעזור שום דבר".



לוי: "כולם משלמים, גם אני משלם. אתה רוצה שהמדינה תשלם לך את הפינוק של רכב צמוד, תשלם אתה מהכיס שלך. המדינה שילמה עד היום. כיום היא רוצה להפסיק לשלם, ואתה מתלונן".



גלילי: "300 אלף משתמשים חשבו שיש הסכם על המס ושזה סוף הסיפור. עכשיו הולכים להעלות את המיסוי ללא תיאום".



הרגולוציה בענף הרכב



אבי צור מתלונן על שינויי הרגולציה התכופים בענף הרכב: "יש בעיה של קביעות ורציפות. הציבור מבולבל וגם היצרנים לא מבינים אותנו. היתה רפורמה של הורדת מס הדרגתית, היה שינוי בשנת המודל, העלו מס קנייה על רכבי שטח, מס ירוק, יבוא מקביל... זה תהליך לא בריא. כולנו שואפים ליציבות, שהיא הכרחית ליכולת שלנו לתכנן קדימה.



"אנחנו צריכים להזמין מכוניות שלוש שנים קדימה, ותוך כדי יש כאן שינויים רגולטוריים חדים ואנחנו פשוט נראים רע - לא רק בעיני היצרנים אלא גם בעיני הציבור. הציבור לא מבין מה קורה. זו אחת הבעיות הגדולות - אי הוודאות הזאת. אנחנו בכלל נמצאים בתקופה של אי ודאות בגלל המשבר".



דוד: "במיוחד במדינה כמו שלנו, שעד לפני כמה שנים כל פיגוע עצר את השוק. לייצר תהליך מסודר של עסק שצריך לתכנן את השוק ולמכור מלאים לפי תוכנית מסודרת, זו פשוט משימה בלתי אפשרית. זה הדבר הכי קרוב לאנדרלמוסיה או למלחמה. ב-2008, עוד לא גמרנו להתאושש ממלחמת לבנון, והחלו שמועות על המיסוי הירוק, ואחר כך הרישוי מ-1 בינואר, אחר כך בקרת יציבות. ברור שבסופו של דבר האוצר צריך לבנות מדיניות, אבל היכולת לתכנן כאן משהו היא אפסית. אני רוצה לשאול שאלה שהיצרן שאל אותי: אם אנחנו צמודים לתקינה האירופית, למה היה צריך למצוא נוסחה שונה כל כך?".



צור: "בועז, אתה חושב שהצרכן מבין מה קורה בשיטה החדשה?"



סופר: "אתה חושב שהצרכן מבין את קבוצות הרישוי הקיימות כיום? בוא תסתכל על השיטה הזאת ותגיד לי אם היא יציבה. לדעתי לא. מאוד רציתי להאמין שהיא יציבה, אבל היא מיצתה את עצמה ברגע שנפחי הליסינג עלו".



הורוביץ: "המיסוי הירוק מזכיר שיחה עם סוכן הביטוח שמפציץ אותך ב-300 פרטים ואתה מבין את רק התאריך מלמעלה ואת החתימה בסוף. אני לא רוצה להגיע לשם".



המצב בשוק והמשבר



האם אנחנו כבר קרובים ליציאה מהמשבר? איך ייראה הענף בעוד שנה?



גלילי: "כיום יש עודף ביקוש לליסינג. חברות ליסינג הן ממונפות והן צרכניות כסף, כי מכונית זה דבר יקר. חברות הליסינג לא מצליחות למלא את כל הביקושים למכוניות, כי שוק ההון נסגר. מקורות אלטרנטיוויים לא קיימים או קיימים חלקית. מה שקרה הוא שחברות קנו פחות ויש חברות שלא קנו בכלל. כיום מתדפקות על דלתי חברות שאחריהן חיזרתי שנים ואומרות 'בוא תעשה לנו ליסינג', כי אין חברות אחרות שיספקו להן מכוניות. אבל ענף הליסינג יקטן ב-20 אלף מכוניות השנה".



בר: "הביקוש לליסינג דווקא ירד, בגלל המשבר הכלכלי. למרות אותה ירידה יש עדיין עודף ביקוש, כי יש עסקות שלא מוצאות מקורות מימון. לחברות הליסינג אין יכולת לגייס אג"ח ולגייס כסף מהבנקים, והתוצאה היא שאותו ביקוש לא מצליח לקבל אספקה. מה שקורה בפועל זו עליית מחיר מחיר הגיונית, לאחר שהענף היה בכאלה מחירים תחרותיים והכסף היה זמין". אולי לך יהיה קשה לקבל אחוזי הנחה גדולים, בגלל שווי השימוש הרציף?



בר: "תראה, גובה ההנחה שאני מקבל הוא עניין כמעט מקרי. בשוק שיש בו כל כך הרבה יותר יבואנים, יש תמיד יבואן מסוים שאתה יכול לעשות אתו עסקות כי מצבו לא טוב, או ששערי המטבע מולו נמוכים. לכן אני חושב שנמשיך לקבל הנחות יפות, אם כי ייתכן שיבואנים מסוימים לא יוכלו לתת הנחות גדולות.



"יש ניגוד אינטרסים ברור בין חברות הליסינג לבין היבואנים. היבואנים היו רוצים שענף הליסינג יצטמצם. יש להם ריכוז לקוחות גדול וחזק מדי שמשפיע עליהם בכל התחומים. חברות הליסינג וההשכרה אומרות 'זה השוק החופשי. אנחנו מציעים את מרכולתנו וכשיש לנו ביקושים נשחק ביניכם, היבואנים, כדי להשיג את המחיר הזול ביותר'. המשתמש אומר, 'אני רוצה לקבל את המכונית בעשרה שקלים פחות'. בסופו של דבר, הוא משפיע על כולנו בנושא מחירים. אני רואה מכרזים שבהם מה שמשפיע זה 20 שקל פחות".



סופר: "אם למשתמש יש כוח, אז הוא יכול להביא להורדת מחירים".



גלילי: "אם העולם היה נוהג כמו אתמול, אז אתה צודק. הצד השני של המטבע הוא ששווי השימוש יעלה, וה-20 שקל מתגמדים לעומת מאות שקלים פחות". האם השוק המוסדי יקטן בעקבות הרפורמה?



גלילי: "אני מעריך שמחירי המכונית יעלו, שווי השימוש יעלה והמוצר רכב צמוד לעובד יתייקר, וכתוצאה מכך יקטן הביקוש לליסינג ב-10%-15%". מה יקרה לשוק מכוניות היוקרה?



צור: "אני חי את שוק היוקרה כבר 12 שנה. צרכני היוקרה ימשיכו לצרוך את המכוניות. אנחנו כן עדים לשינוי מגמה ברכבי השטח - שם תהיה ירידה חדה בצריכת רכבי שטח גדולים. הענף הזה יציב. רואים מגמה של מעבר לדגמים היותר זולים בהיצע. פחות מכוניות נישתיות. תופעת הדיזל תיכחד בישראל. חבל שזה ייעלם, אפילו שזה לא היה אף פעם להיט בישראל. בעתיד נראה טכנולוגיות יותר יעילות. בעבר הצרכן צרך נפח מנוע, נראה יותר ויותר מעבר לטכנולוגיות מתוחכמות".



על מכוניות חשמליות והיברידיות



ברפורמה ניתן יש יתרון לשני סוגי הנעה - מכוניות חשמליות והיברידיות. זה יתרון הוגן או שהן צריכות להישפט בנתוני הזיהום שלהן?



סופר: "בטווח הארוך, אין הטבה לטכנולוגיה, רק לזיהום מופחת. לא כל כלי הרכב ההיברידיים מקבלים הטבה, ויש הטבה לכלי רכב נטולי פליטות - חשמלי או מימן. יביאו כלי רכב כאלה, יקבלו הטבת מס, לא יביאו, אז לא קרה כלום. אנחנו מתכוננים לכל אפשרות". הטענה היא שאתם מכינים את הקרקע לרכב החשמלי של שי אגסי.



סופר: "אני מכין את הקרקע לרכב שהציון הירוק שלו הוא עד 50, בין אם זה אגסי או מישהו אחר".



בר: "התחושה שלי כאזרח היא שהסיפור של אגסי והירתמותו של הנשיא שמעון פרס לעניין הוציאו את העניין מכלל פרופורציה".



סופר: "אני מסכים".



בר: "מדינה שלמה מדברת על רכב חשמלי, וכולנו יודעים שרכב חשמלי יהיה בצורה מאוד מוגבלת בישראל, שיש בה חוסר אדיר ברזרבות חשמל. לחשוב שימלאו חשמל רק בלילה זו אוטופיה ובקיץ יש שיאים גם של צריכה בלילה".



סופר: "מס הקנייה המינימלי הוא 30%. מאיפה הוצאנו את המספר הזה? גם לרכב חשמלי יש השפעות, כמו רעש וגודש. חשמלי או לא חשמלי, הוא תופס מקום. אסור לרדת מ-30%. רכב חשמלי זה בעיקר הייפ, בשלב זה. הגדרתי את הכללים והגדרתי את הציון. לגבי כלי רכב היברידיים, שימו לב שאלה המכוניות עם פליטות הזיהום הכי נמוכות. בלי הטבת מס לא היו כלי רכב היברידיים. אני שלם עם זה והאחריות היא עלי. עשינו את זה, ולפרק זמן מסוים נתנו הגנה מידתית".



מחברת בטר פלייס שייסד אגסי, המפתחת תשתיות לרכב החשמלי, נמסר: "מרבית מדינות העולם מובילות כיום מהלכים לקידום התחבורה הירוקה ואין מדובר בתופעה לוקאלית. יש לברך על כך שמדינת ישראל הצטרפה למגמה זו והשלימה את רפורמת המיסוי הירוק, שתוכננה עוד קודם הקמתה של בטר פלייס. רפורמה זו תשרת את הכלי הרכב של כלל תעשיות הרכב השונות השוקדות כיום על פיתוח כלי רכב חשמליים וידידותיים לסביבה".