5 מיליארד שקל בדרך החוצה מהבורסה בת"א

>> הדיווח על המעבר של הבורסה הישראלית מרשימת המדינות המתפתחות של msci לרשימת המדינות המתפתחות הוא מחמאה גדולה לבורסה המקומית. ואולם הוא גם עשוי להציב בפני המשקיעים המקומיים אתגר לא פשוט.

העדכון צפוי לגרום ליציאה של כ-5 מיליארד שקל שמושקעים בבורסה המקומית בידי משקיעים זרים, בעיקר באמצעות מכשירי השקעה פאסיוויים כדוגמת תעודות סל זרות.



מנגד, על פי ההערכות, הכסף שאמור להיות מוזרם לבורסה ממכשירי השקעה פסיוויים שמשקיעים בבורסות של משקים מפותחים, לא יגיע לבורסה המקומית.



נתח ההשקעות של הבורסה הישראלית מסך ההשקעות הזרות שמושקעות בבורסות של שווקים מתפתחים היה כ-2.8%, ששווים לכ-1.3 מיליארד דולר (כ-5 מיליארד שקל).



על פי התחזיות, נתח ההשקעות של הבורסה המקומית מסך ההשקעות בבורסות של שווקים מפותחים צפוי להיות כ-0.38%, ששווים כ-4.1 מיליארד דולר (כ-16 מיליארד שקל).



לכאורה, בעקבות השינוי צפויה הבורסה המקומית ליהנות מתוספת השקעות זרות של כ-2.8 מיליארד דולר. ואולם בבנק ההשקעות מריל לינץ' מעריכים שהסכום הזה לא יגיע בסופו של דבר לבורסה המקומית, מכיוון שהמשקיעים הזרים יעדיפו לבצע את ההשקעות במניות טבע וצ'ק פוינט, שמרכזות את מרב ההשקעות הזרות בישראל דרך בורסת נאסד"ק, ולא דרך הבורסה המקומית.



"בסך הכל אני חושב שהמעבר של ישראל ממדד השווקים המתפתחים למדד השווקים המפותחים של msci הוא רע".



"אמנם מדובר בטפיחה על השכם לכלכלה הישראלית, אבל ההשלכות להערכתי צפויות להיות שליליות", אמר אתמול חיים ישראל, מנהל המחקר של מריל לינץ' ישראל וסגן מנהל המחקר של השווקים המתעוררים בבנק ההשקעות.



חיים ישראל מספר שבימים האחרונים דיבר עם יותר מ-100 לקוחות, ותחושתו בעקבות שיחות אלו היא כי בחודשים הקרובים לא תהיה תנועה מהותית של כסף עקב השינוי. שכן המשקיעים הזרים לא צפויים לשנות את הפורטפוליו של השקעותיהם כבר עכשיו, שנה לפני העדכון הרשמי. בטווח הארוך יותר הוא סבור כי יהיה שינוי בדפוסי ההשקעה של המשקיעים הזרים בישראל, כך שההשקעה תתבצע "פר חברה" ופחות כהחלטה על בסיס השקעות בישראל.



למה אם כך השוק קיבל את החדשות בפחד ולמה חיים ישראל עדיין חושב שבשורה התחתונה מדובר בבשורה רעה לישראל? הסיבה נובעת מכך שמדובר אך ורק בחישובים תיאורטיים, אבל המציאות לדעת חיים ישראל תהיה שונה מכך באופן מהותי.



"משקל ישראל במדד השווקים המתעוררים הוא 0.38%, וחלק הארי מתוך זה - 0.25% - מורכבים מטבע וצ'ק פוינט. שתי מניות אלו נסחרות גם בחו"ל והמשקיעים עוקבי תעודות הסל יכולים להשקיע בהן בדולרים. זאת באותם ימי מסחר הזהים לימי פעילותם וללא סיכון סליקה בשל פערי הסליקה במסחר בחו"ל ובמסחר בתל אביב.



המשמעות היא, לטענתו, שהזרים עשויים להעדיף השקעה באופן עצמאי בצ'ק פוינט וטבע מאשר במדד עצמו. אמנם מדובר בסטייה של 0.13% מהמדד, אבל זו סטייה שהם יכולים לעמוד בה.



לדבריו, על פי בדיקות שעשינו רוב מנהלי הנכסים הפאסיווים מוגבלים לסטייה של עד 5%, כך שסטייה של 0.13% אינה משמעותית בעבורם. זהו עיקר ההבדל מבחינה המשקיעים הפאסיווים, שבעבר לא יכלו להתעלם מיתר המדד, שכן משקל יתר המניות מלבד טבע וצ'ק פוינט במדד היה יותר מ-1%.



הוא מציין כי "מבחינת השקעות אקטיוויות, צריך להבין כי האסטרטגיה של רוב המשקיעים בעולם היא אסטרטגיה של top bottom. כלומר, ראשית לומדים את הכלכלה במדינה, את הגיאו-פוליטיקה, וכן תנאי מאקרו נוספים - ואז יורדים לרמת המגזר ולבסוף לרמת החברה. אפילו אם הבורסה הישראלית היתה מכפילה את שווי השוק שלה בתוך שנתיים מהיום, ואיני חושב שזה הולך לקרות - איני צריך את זה בשביל משקל של 0.38% מהמדד. בזמן הזה אשקיע בארה"ב ובגרמניה".



לכן, אל מול החישובים התיאורטיים, להערכתו של ישראל מבחינת זרימת הכספים, הכניסה תתמקד במניות הגדולות כטבע וצ'ק פוינט (אם תישאר במדד) ואולי כיל. אחריהן בזק ושני הבנקים הגדולים "יהיו ממש על הקצה". בכל יתר המניות במדד הוא אינו צופה כל כניסה, וכנראה אפילו יציאה.



החישובים התיאורטיים של חיים ישראל מצביעים על כך שלבנקים הישראליים צפוי לזרום כסף בעקבות ההגדרה החדשה של ישראל, כך שלבנק הפועלים יגיעו 127 מיליון דולר ללאומי יגיעו 100 מיליון דולר, לדיסקונט 87 מיליון דולר ולמזרחי טפחות יזרמו 56 מיליון דולר. ואולם הוא חוזר ומסייג וטוען כי מדובר בתחשיבים תיאורתיים בלבד ושהמציאות צפויה להיות שונה מהם - כך שלמעשה לא יזרום כל כסף לבנקים הישראליים, ואולי אפילו ייצא ממנו.



עם זאת, חיים ישראל סבור כי ייתכן מצב של "הפוך על הפוך", שבו הבנקים דווקא צפויים ליהנות מההחלטה, וכמותם חברות הטלקום. לדבריו, "הבעיה של הבנקים כאן וגם של חברות הטלקום תמיד היתה קנס שהטילו עליהם המשקיעים הזרים בשל חוסר צמיחה. המשקיעים הזרים רוצים להשקיע בשווקים מתפתחים בשביל לקבל שיעורי צמיחה יפים, אבל ביחס לשווקים המתפתחים ישראל סבלה מנחיתות - ולכן הבנקים וחברות הטלקום נקנסו.



"עכשיו, עם המעבר לקבוצת השווקים המפותחים, ההתייחסות השתנתה. בשווקים האלו המשקיעים מחפשים השקעות ערך ודיווידנדים - וכאן יש לישראל יתרון. הערך של הבנקים הישראליים ביחס לזרים נראה מאוד סביר. בנוסף, הבנקים המקומיים נסחרים עתה במכפיל 0.7 על ההון, לעומת כ-1 בבנקים המפותחים, שהצמיחה בהם נמוכה גם כך. לכן זו הולכת להיות הפעם הראשונה שבה הבנקים וחברות התקשורת יפסיקו להיקנס על חוסר צמיחה.



"חברות הטלקום הן פרת מזומנים אדירה. הן מחלקות פי שניים בממוצע דיווידנד מאשר חברות אחרות בשווקים המפותחים. התחזית שלנו היא שתשואת הדיווידנד הממוצעת של שלוש חברות סלולר הישראליות תסתכם בשנה הקרובה ב-9%, לעומת 5% בחברות מתחרות אחרות בשווקים המפותחים".



ואולם לא כל נציגי הבנקים הזרים מסכימים עם מריל לינץ'. נציג אחד הבנקים הזרים אמר אתמול ל-themarker: "את הבנקים הישראליים יהיה קשה מאוד למכור בעולם החדש. אין בהם משהו מאוד אטרקטיווי לעומת הבנקים במדינות המפותחות".



עדי ויגודסקי, מנכ"ל יו.בי.אס ישראל, אמר אתמול כי ערך שיחות עם כ-20 לקוחות זרים של בנק ההשקעות בישראל והתשובה אינה חד משמעית. "12 מהלקוחות שעמם דיברנו סיפרו כי אינם צפויים לשנות את הרגלי ההשקעה שלהם בישראל, וזה היה מעודד. עם זאת, שמונה מהלקוחות אמרו שלא ימשיכו לעבוד עם ישראל".



להערכתו של ויגודסקי, בקשר למשקיעים שעובדים על בסיס מדד וייצאו מישראל בעקבות ההחלטה, אנחנו צפויים לראות לאט ובהדרגתיות את הקטנת הפוזיציות עד לחיסולן. צפוי להיות מורגש גם לחץ על השוק בחודשים הקרובים. עם זאת, הוא אומר כי לא מדובר בהשפעה דרמטית באופן מיידי, שכן מדובר במהלך שיארך שנה.



עוד סבור ויגודסקי, כי ישראל איבדה את היתרון שהיה לה בהשתייכות לשווקים המתעוררים - יתרון של נישה יציבה. "עד היום בשווקים המתפתחים נחשבנו ליציבים יותר מבין השווקים, כלומר פחות מסוכנים. כיום איבדנו את יתרון היציבות, כי יש שווקים יותר יציבים מאתנו, ואנחנו צריכים לשדר עכשיו משהו אחר לעולם בשביל למשוך את תשומת לב המשקיעים. נצטרך למצוא נישה חדשה, כמו היי-טק או חברות כימיה", הוסיף ויגודסקי.