האם אפשר להציל דיסק שרוט בעזרת בננה?

>> לא מעט שימושים אפשר למצוא לבננה מלבד לאכול אותה. אחד מהם מפרנס אגדה אורבנית מוזרה למדי הגורסת כי ניתן להציל באמצעותה דיסק שרוט (ולא משנה אם מדובר בתקליטור מוסיקה, dvd, או משחק מחשב).

האגדה הזו הגיעה בדיוק בזמן: לקראת ההופעה של מדונה שלפתי מעומק הארון את הדיסק שקנה לה את פרסומה: "כמו בתולה", שאם לשפוט לפי מצבו כבר מזמן שכח את הפעם הראשונה בה נוגן. כאשר הכנסתי אותו לנגן כדי ליהנות מצליליו גיליתי כי הוא ניגן בקופצניות מרשרשת את שירים שבע עד עשר, ובמיוחד את שיר המופת: "שו-בי-דו".



מהלך הניסוי: ניקיתי את הדיסק על המכנסיים (עוד שריטה אחת לא תזיק, קילפתי את הבננה וחתכתי אותה לשניים. חלק אחד אכלתי, ואילו את החתיכה השניה שפשפתי בחלקה הבשרני כנגד משטח הדיסק הבוהק והשרוט. הדיסק נמרח כולו בחומר השמנוני של הבננה. הכנסתי אותו בחזרה למערכת.



תוצאות הניסוי: הנגן לא הצליח לקרוא את הדיסק כלל. הוצאתי אותו, ניקיתי אותו בעזרת חומר ניקוי למשקפיים וניגבתי במטלית. הכנסתי שוב: עכשיו המערכת הצליחה לקרוא אותו, אבל לא רק שאין שיפור אלא חמור מכך: איבדנו את "שו-בי-דו", ככל הנראה לנצח.



הסבר המומחה: אריאל ברקמן, ממעבדת bc פתרונות מתקדמים, שמתמחה בשחזור והצלת נתונים מסביר כי תקליטור בנוי משכבת פלסטיק שקופה בעובי של מילימטר שמגנה על שכבת אלומיניום הנושאת את המידע (ומעליה שכבה נוספת של חומר אקרילי, ומעל הכל שכבת התווית של התקליטור). קרני הלייזר שנשלחות חוצות את שכבת הפלסטיק, פוגעות בקו המידע שעל לוח האלומיניום וחוזרות עם המידע. השריטות פוגעות בשקיפות של שכבת הפלסטיק, ובעצם פוגעות במסעה הנועז של הקרן. הרעיון מאחורי הבננה הוא שכל עוד השריטות אינן עמוקות במיוחד המרקם שלה אמור להחליק ולמלא את השריטה ולאפשר לקרן לעבור לחדור בלי להישבר בדרך. לדעתו של ברקמן לפעמים זה עובד ולפעמים לא, ובעיקר לא.



מי שהנתונים יקרים לליבו רצוי שיפנה לגורם מקצועי, שישייף את השכבה השרוטה כדי שהקרניים יוכלו לחדור בצורה טובה יותר.



oren.magar@themarker.com