מטעים את הנשים: נקודות הזיכוי הן הפיצוי הטוב ביותר לטיפול בילדים

>> בניגוד למה שמקובל לחשוב, יש הכרה בהוצאות טיפול בילדיהן של אמהות עובדות. הסכום קטן מאוד ובהחלט יש מקום להגדילו, אך הדרך הנכונה, הפשוטה והצודקת היא מתן זיכוי אחיד ממס הכנסה בגין כל ילד לאם עובדת.

זיכוי ממס הכנסה לאם בגין ילדיה נהוג כבר יותר מ-30 שנה. סף המס, כלומר ההכנסה הפטורה ממס הכנסה שרק מעליה מתחילים לשלם מס הכנסה, גבוה יותר לאמהות מאשר לנשים ללא ילדים או לגברים: גבר מתחיל לשלם מס הכנסה רק מהכנסה של יותר מ-4,430 שקל בחודש; אשה ללא ילדים מתחילה לשלם מס הכנסה רק מהכנסה של יותר מ-5,143 שקל בחודש; אם נשואה עם ילד אחד מתחילה לשלם מס הכנסה רק מהכנסה של יותר מ-6,456 שקל; אם חד הורית לילד אחד או אם נשואה עם שני ילדים, מתחילות לשלם מס הכנסה רק מהכנסה של יותר מ-7,770 שקל; ואם חד הורית לשני ילדים או אם נשואה עם שלושה ילדים, מתחילות לשלם מס הכנסה רק מהכנסה של יותר מ-8,764 שקל בחודש.



נדמה שהרבה לא מבינים את ההבדל בין זיכוי ממס לבין הכרה בהוצאות. אם יחליפו את השיטה הקיימת של זיכוי אוטומטי ממס הכנסה בשיטה של ניכוי הוצאות בגין מטפלת או מעון, הרי שההנחה ממס הכנסה תהיה תלויה ברמת ההכנסה של האם העובדת ובהתאם לשיעור המס השולי שבו היא נמצאת. מי שמשתכרת יותר מ-5,143 שקל בחודש תצטרך להמציא קבלה של 1,313 שקל כדי לקבל הקלה במס הכנסה של 197 שקל. אך מי שמשתכרת יותר מ-37,891 שקל בחודש תצטרך להביא קבלה על הוצאה של 428 שקל בלבד כדי לקבל הקלה במס הכנסה הזהה לנקודת הזיכוי - 197 שקל.



נדמה שרבים חושבים שהכרה בהוצאות פירושה הקטנת מס ההכנסה בסכום זהה ולא בהתאם לשיעור המס השולי. אם הוצאות המעון הן 1,500 שקל בחודש, המס לא יקטן ב-1,500 שקל בחודש, אלא בהתאם לשיעור המס השולי: 225-690 שקל בחודש. יתרון חשוב נוסף של השיטה הקיימת הוא שאין צורך כלל להוכיח הוצאות. השיטה מתחשבת בכך שכמספר האמהות והאבות כך מספר הפתרונות שהם מוצאים להשגחה על ילדיהם בשעות עבודתם. לעתים קרובות הפתרונות אינם מלווים בקבלה תקנית לצורך מס הכנסה. במקרה שבו האם העובדת נעזרת בפתרון שאינו מלווה בקבלה, כמו סבתא, הרי שכל הכנסתה נשארת בידיה.



הזיכוי ניתן אוטומטית ומיד, ואילו הכרה בהוצאות תחייב הגשת דו"חות למס הכנסה, שמירת קבלות וקבלת ההחזר בתום שנה בממוצע מביצוע ההוצאה בפועל. קל לתאר את האכזבה של אותה אם שהגישה דו"ח ורק אחרי שנה גילתה שהקבלות אינן קבלות מוכרות. מתן נקודות זיכוי נוספות בגין ילדים עד גיל 6 היא הדרך הנכונה, אך במקביל יש לשקול אם יש לתת נקודת זיכוי בגין בני נוער עד גיל 18 (כפי שהמצב כיום).



הכותבת היתה היועצת הכלכלית של ועדת הכספים של הכנסת