תקציב 2010-2009: נמצאו 190 מיליון שקל מיותרים

>> משרד האוצר הניח אתמול על שולחן הכנסת את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים לשנים 2009 ו-2010. הכנסת אמורה לאשר את התקציב ואת חוק ההסדרים בשלוש קריאות לכל המאוחר ב-15 ביולי 2009. אי אישור התקציב יביא לנפילת הממשלה ולעריכת בחירות חדשות.

שרים בלי תיק עלותם של תשעת השרים בלי תיק - שמונו למשימות מיוחדות, ותקציבם נכלל בתקציב משרד ראש הממשלה - היא כ-81.8 מיליון שקל בשנה. לכך יש להוסיף עלות אבטחה של כ-26.1 מיליון שקל בשנה (עלות האבטחה של כל שר היא 2.9 מיליון שקל בשנה) - ובסך הכל 107.9 מיליון שקל בשנה. סכומים אלה מתייחסים ל-2010, מכיוון שבמשרד האוצר עוד לא השלימו את ההתחשבנות בגין 2009. עם זאת, בהנחה כי התקציבים ב-2009 דומים, ובהתחשב בכך שהממשלה קמה בתחילת אפריל, הרי שעלותם של התשעה ב-2009 מסתכמת בכ-80.9 מיליון שקל. מאז הקמת הממשלה ועד סוף 2010 מסתכמת עלותם של תשעת השרים בלי תיק בכ-188.8 מיליון שקל.



סגני שרים מלבד אלה, בממשלה משרתים שבעה סגני השרים שעלותם ב-2010 נאמדת ב-15.8 מיליון שקל. כל אחד מסגני השרים הבאים ייהנה מתקציב של כ-2.2 מיליון שקל בשנה: סגן השר לענייני פיתוח הנגב והגליל איוב קרא, סגנית השר לענייני נשים וצעירים גילה גמליאל, סגן שר הביטחון מתן וילנאי, סגנית שר התמ"ת אורית נוקד, סגן שר החוץ דני איילון וסגן שר השיכון מאיר פרוש. סגנית השר לענייני גמלאים, לאה נס, תקבל 2.6 מיליון שקל. הנתונים אינם כוללים את סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, המכהן במעמד של שר.



תקציב הכנסת תקציב הכנסת ל-2009, כפי שהוצע על ידי משרד האוצר, הוא 442 מיליון שקל - פחות מהתקציב ב-2008, שהיה 497 מיליון שקל. לפי הצעת האוצר, תקציב השכר והתנאים של חברי הכנסת יגיע ל-116 מיליון שקל ב-2009. תקציב הגמלאות של חברי הכנסת לשעבר מגיע השנה ל-61 מיליון שקל.



שטייניץ: עסקת החבילה תושלם בימים הקרובים



במסיבת עיתונאים שערך אתמול האוצר לרגל הגשת התקציב לכנסת אמר שר האוצר, יובל שטייניץ, כי התקציב הדו-שנתי הוא החברתי ביותר שממשלות ישראל הגישו בשנים האחרונות. לדברי שטייניץ, התקציב תומך בצורה חסרת תקדים במשפחות מרובות הילדים, שרובן ערביות וחרדיות.



עובדים זרים שטייניץ ציין כי מספר העובדים הזרים בישראל, 300 אלף, הוא הגדול בעולם לעומת גודל האוכלוסייה, ובשנים הקרובות ייעשה כל מאמץ להקטין אותו משמעותית.



עסקת החבילה שטייניץ אמר כי נדבך חשוב בבסיס התקציב הוא עסקת החבילה בין הממשלה, הסתדרות והמעסיקים. לדבריו, כל ההדורים עם המעסיקים כבר יושבו, והוא בטוח כי בימים הקרובים ייושבו המחלוקות עם ההסתדרות, ועסקת החבילה תושלם סופית.



הדירוג הבינלאומי בהתייחסו להעלאת הדירוג הבינלאומי של ישראל שלשום על ידי מורגן סטנלי - ממדינה מתפתחת למדינה מפותחת - אמר שטייניץ כי ישראל לא תנוח על זרי הדפנה ותעשה כל מאמץ כדי להתקדם בדירוג המדינות המפותחות. הוא הבטיח כי תוכנית הפחתות המסים של הממשלה לשנים 2009-2016 תימשך חרף הבור הגדול בגביית מסים השנה ובשנה הבאה.



מנכ"ל האוצר וראש אגף התקציבים בפועל, ירום אריאב, ציין כי מבדיקה שנעשתה באוצר עולה כי העלאת ישראל למדרגה של מדינה מפותחת אינה צריכה לפגוע בכלכלתה, אלא להפך. הבדיקה העלתה כי במדינות שהועלו באחרונה למעמד של מדינות מפותחות, למשל יוון, היו השלכות שליליות מבחינת ההשקעות הזרות רק בשלב המיידי, וגם הן היו בשוליים.



מע"מ שטייניץ ציין כי הוא תומך בצורה מוחלטת בביטול המע"מ על פירות וירקות. לדבריו, מדובר בעיוות היסטורי שאינו יכול להתקיים במערכת המס, בוודאי לא במצב הקשה שבו ישראל נתונה. לדבריו, מהפטור ממע"מ על ירקות ופירות נהנו בעיקר מעלימי מס וגם מסעדות, אולמי שמחות והעשירים. הוא הוסיף כי אם ביטול הפטור לא יעבור את מחסום הכנסת, קיימת אפשרות שהמע"מ במשק יעלה ל-17% במקום ל-16.5%, כפי שהאוצר תיכנן, אך במקרה כזה הענייים יסבלו יותר וגם לא יקבלו פיצוי מהמדינה.



סגן שר האוצר, יצחק כהן, אמר כי בניגוד לכל העולם, במשבר הכלכלי הנוכחי אף גוף פיננסי בישראל לא פשט רגל. לדעתו, הדיונים על התקציב שידרו לשוק ההון רגיעה וביטחון.



אריאב אמר כי מחד גיסא יש בשווקים תחושה של אופטימיות, הבורסה עולה, ומומחים טוענים כי מתחילים לראות את סוף המשבר; ומאידך גיסא האבטלה עולה, בתקציב המדינה יש בור גדול בשל הירידה בגביית המסים, ורוב האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על המשך המשבר. לדבריו, מצבה של ישראל ממשיך להיות טוב ממצבן של מדינות אחרות. למשל, הצמיחה במשק, במונחים שנתיים, ירדה ברבעון הראשון של השנה באופן בולט, 3.6%, אבל ממוצע הירידה במדינות אירופה גבוה בהרבה, מעל ל-9%.



מריצים מספרים



נטו וברוטו תקציב המדינה נטו ל-2009 מסתכם ב-316.6 מיליארד שקל. תקציב המדינה ברוטו ל-2009, הכולל את ההוצאה המותנית בהכנסה, מסתכם ב-330.9 מיליארד שקל.



תקציב המדינה נטו ל-2010 יעמוד על 325.3 מיליארד שקל. תקציב המדינה ברוטו ל-2010 יהיה 341.8 מיליארד שקל - הגבוה ביותר בתולדות המדינה.



יעד ההוצאה תקציב ההוצאה הממשלתית ב-2009 גבוה ב-3.05% מבתקציב 2008, ותקציב ההוצאה ב-2010 גבוה בשיעור זהה מב-2009. החל ב-2011 אמורה ההוצאה הממשלתית לגדול ריאלית ב-1.7% מדי שנה.



הגירעון הגירעון בתקציב המדינה ל-2009 יהיה גבוה מאוד, 6% מהתוצר (44.4 מיליארד שקל). הגירעון בתקציב 2010 יהיה נמוך מעט יותר - 5.5% מהתוצר (43.0 מיליארד שקל). הגירעון המקסימלי ב-2014 אמור להיות 1% בלבד מהתוצר ולהישאר ברמה זו בשנים הבאות.



יחס החוב-תוצר הגירעון הגדול ב-2009 וב-2010 יביא לעלייה ביחס החוב-תוצר של ישראל, הנחשב גם כיום גבוה לעומת המדינות המפותחות. יחס החוב-תוצר הוא אחד המדדים החשובים ביותר בכל הנוגע לקביעת האיתנות הכלכלית של משקים לאומיים. בסוף 2008 עמד יחס החוב תוצר של ישראל על 76.3%. ההערכה היא כי בסוף 2009 יעלה היחס ל-84.0%, ובשנה הבאה - ל-87.0%.



הביטחון סעיף ההוצאה הגדול ביותר בתקציב החדש, כמו בכל תקציבי השנים הקודמות, הוא תקציב הביטחון - 48.6 מיליארד שקל ברוטו ב-2009 ו-53.2 מיליארד שקל ברוטו ב-2010. שיעור תקציב הביטחון נטו מהתוצר הצפוי ב-2009 יהיה 6.2%, וחלקו מסך תקציב המדינה - 15.0%. ב-2010 השיעורים יהיו יהיו 6.3% ו-15.1%, בהתאמה.



יעדי החינוך בספר התקציב שהאוצר פירסם אתמול נכתב כי בתוך שתי שנות לימוד אמורה מערכת החינוך בישראל להתקדם בעשרה מקומות בדירוג הבינלאומי בשליטה בשפה העברית והערבית בכיתה ד' ובמבחן פירלס הבינלאומי שיתקיים ב-2011. בטווח הבינוני, ארבע שנים, הישגי מערכת החינוך בישראל במבחנים הבינלאומיים ישתוו לממוצע הבינלאומי, ובטווח הרחוק, שש שנים, ישראל תימנה עם עשר המדינות המובילות בעולם בהישגיה החינוכיים בהשוואה בינלאומית.



החזר חובות סעיף הוצאה מרכזי מאוד בתקציב, שהפוליטיקאים אוהבים לדלג עליו, הוא פירעון חובות. בשנת הכספים 2009 תפרע המדינה חובות (קרן וריבית) בהיקף של 111.4 מיליארד שקל, 33.7% מהתקציב ברוטו. ב-2010 מסתכמים סעיפי פירעון החוב ב-114.8 מיליארד שקל, 33.6% מהתקציב ברוטו. ניתן לתאר מה היתה עושה המדינה בכספים אלו, אם היקף החובות שלה היה נמוך יותר.