משרד התמ"ת החליט לגבות ערובה זמנית על יבוא הברזל לישראל מהעולם בשל חשש מסגירת מפעלים ופיטורים

הממונה על היטלים במשרד התמ"ת, ראובן פסח, החליט היום לנקוט אמצעי הגנה כנגד יבוא ברזל לישראל, אשר עלה באופן משמעותי ומאיים למוטט את הענף היצרני המקומי ולגרום לסגירת מפעלים ופיטורים המוניים. כך, לפי ממצאי ביניים של חקירה שערך. בהתאם, הורה הממונה למנהל המכס לגבות ערובה זמנית בגובה של 133$ לטון על יבוא לישראל של המוצר מכל העולם, למעט ממדינות מתפתחות שחלקן ביבוא אינו עולה על 3%.



בעקבות החלטת הממונה יפתחו דיונים עם הטורקים מהם היה עיקר היבוא בשנים האחרונות, וכן עם האיחוד האירופי מהם הגיע יבוא מועט. במסגרת דיונים אלו תישקל החלפת ההיטל במכסות יבוא. עם סיום חקירת הממונה והדיונים יעביר הממונה את ממצאיו לשר התמ"ת, אשר יחליט אם לנקוט באמצעי הגנה (היטל או מכסות) כנגד יבוא המוצר לישראל. החלטת שר התמ"ת טעונה אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.



במהלך מארס 2009 פנו שתי יצרניות ישראליות של ברזל מצולע, חוד אסף ויהודה פלדות, לממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת בבקשה כי יטיל היטל כנגד יבוא ברזל מצולע לבניה. המבקשות טענו כי גידול ביבוא הברזל המצולע עלול לגרום נזק חמור לתעשייה המקומית, וכי התערבות הממונה נדרשת בכדי להגן על התעשייה המקומית מסכנה קיומית הנשקפת לה. הממונה החליט לפתוח בהליך של חקירה.



בתגובה, במהלך חודש מאי 2009 הגישו ארבע חברות ישראליות העוסקות בעיבוד ברזל מצולע, ש. כהן, יעקובי, איסכור ונוימן, תגובה לבקשה. בתגובה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יוסי לוי ואורי מנדל ממשרד לוי, מי-דן ושות', טענו מעבדי הברזל כי אין מקום להטלת היטל כנגד יבוא ברזל מצולע מכיוון שלא חל כל גידול בהיקף היבוא. כן טענו המעבדים כי לא נגרם ולא עלול להיגרם נזק חמור לתעשייה המקומית, וכי הבקשה נועדה להקנות למבקשות יתרון תחרותי בלתי-הוגן בתחום עיבוד הברזל, בו מתחרים הצדדים בישראל בלבד, בלא כל השפעה של יבוא.



הממונה על היטלי סחר החליט לפתוח בבירור הבקשה רק לאחר שבדיקה מקדימה שלו הראתה שאכן חל לכאורה גידול משמעותי ביבוא אשר גרם לנזק חמור לענף היצרני המקומי של המוצר. נתונים שבדק הממונה לגבי השנים 2006-2008 הראו גידול של כ-25% בנתח השוק של היבוא, על חשבון היצרנים המקומיים. יתר על-כן, מחירי המוצרים המיובאים ירדו ואילצו את היצרנים המקומיים להוריד את מחיריהם עד למחירי הפסד.



כתוצאה מכך נגרמו הפסדים רבים ליצרנים המקומיים, אשר נאלצו לצמצם בייצור ואף להשבית לסירוגין את קווי הייצור שלהם.



טרם פרסום החלטת הממונה הגישה נציבות האיחוד האירופי למשרד התמ"ת תלונה על ההחלטת לפתוח בחקירה בעניין הטלת היטל הגנה כנגד יבוא ברזל מצולע לבנייה. הנציבות מתחה ביקורת על החלטתו של פסח לשמור על חיסיון נתוני החברות שביקשו להטיל את ההיטל, וטענה כי בכך פגע בשקיפות ההליך והפר את כללי ארגון הסחר העולמי (wto) אליהם מחויבת ישראל. הנציבות טענה כי לא היה מקום לפתוח בחקירה זו מלכתחילה מכיוון שהיקף היבוא כלל לא גדל ב-2008 ואף היה נמוך מהיבוא בשנת 2007.