מזרחי טפחות: החשש מפני התפרצות אינפלציונית וזינוק בריבית הוא שגורם לתפנית השלילית בשוקי המניות

בימים האחרונים אנו עדים לשינוי שלילי בסנטימנט בשווקים, המתבטא בירידות בשוקי המניות, הן בעולם והן אצלנו. רבים מייחסים זאת לחשש שההתאוששות הכלכלית המיוחלת, שהציפיות לה הניעו את העליות עד כה, תתעכב ותהיה מתונה מהצפוי. אני חולק על טיעון זה.



המשקיעים ראו די והותר סימנים לתפנית כלכלית חיובית בזמן האחרון. כה רבים הם הסימנים, עד כי החשש משפל כלכלי פינה עד מהרה את מקומו לאויב חדש ישן, מסוכן אף יותר - התפרצות אינפלציונית וזינוק בריבית. חשש זה הוא שגורם לתפנית השלילית בשוקי המניות.



ניתן להצביע בנקל על נתונים ומדדים חיוביים שהתפרסמו לאחרונה, כמו לדוגמא, בארה"ב. די אם נזכיר את העליות הנאות בהתחלות הבנייה למגורים, בהזמנות ממפעלים, במדד האינדיקטורים המובילים, במדד מנהלי הרכש בתעשייה ובמדד אמון הצרכנים. אפילו הירידה במספר המשרות התמתנה בחודש שעבר. כל אלו הציגו, בדרך כלל, תמונה משופרת והיו טובים מהצפוי.



כמובן שיש גם נתונים שליליים, כגון הירידה העקבית במדד הייצור התעשייתי. נתונים אלו עוררו עד מהרה ציפיות לעלייה בקצב האינפלציה, להידוק מוניטארי ואפילו להפסקה מזורזת של המדיניות הפיסיקאלית הגירעונית האגרסיבית, שהזרימה כספים והעמידה ביקושים למגזר העסקי. שוקי המניות מגיבים בירידות שערים כשהמשקיעים צופים זינוק בריבית, והפעם נוסף לכך החשש מפני הפסקת תמיכה מוקדמת מדי מצד הממשלות.



חשש אפשרי אחר הוא מאינפלציה ומיתון חוזר. תרחיש כזה יכול לקרות אם העלאת הריבית הצפויה תגרום לעלייה בעלות ההון במשק ותפגע בהשקעות, שנפגעו קשות עד כה. מצב זה מכונה סטגפלציה. על מנת שהירידות האחרונות לא יתרחבו, המשקיעים צריכים להשתכנע ששני החששות, האינפלציוני והסטגפלציוני, אינם מאיימים כל כך.



לגבי החשש מאינפלציה, הנתונים בגוש האירו ובארה"ב (בה ירד מדד המחירים לצרכן ב-1.3% ב-12 החודשים האחרונים), מנוגדים לחשש. עקב העלייה באבטלה נוצר פער תוצר גבוה (התוצר הפוטנציאלי ברוב המדינות גבוה מהתוצר בפועל). אם הביקושים יגדלו, פער זה יהווה כרית ביטחון נגד עלייה באינפלציה.



לגבי החשש מסטגפלציה, שיפוע עקום התשואה לפדיון תלול מאוד, ולכן העלאת הריבית הצפויה לא תגרום גם לתשואות הפדיון לטווח ארוך לעלות. לכן, עלות ההון לא תגדל. במידה ובן ברננקי יגרום למשקיעים להבין שאין בכוונתו להעלות את הריבית ושהוא אינו חושש מאינפלציה, תשככנה הירידות בשוקי המניות. הזדמנות לכך תהיה לברננקי בעוד כשבוע, כשוועדת השווקים הפתוחים תתכנס לקבוע את שיעור הריבית.



אצלנו המצב שונה מעט. קצב האינפלציה אמנם התמתן, אך נותר סמוך לרף העליון של יעד האינפלציה. מחיר הדיור לא מגלה סימני רגיעה וכל עלייה במחיר התשומות יכולה להביא לכך שקצב האינפלציה יחרוג שוב מהיעד. לכן, סביר שהריבית בישראל תעלה לפני הריבית בארה"ב. משום כך, לא מן הנמנע ששוק המניות המקומי יפגר אחר השוק האמריקאי.



את הסקירה כתב רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות.