וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

25 שנים אחרי האסון התעשייתי הגדול בהיסטוריה - בארה"ב קוראים לדאו כמיקל לפצות את ניצולי בופאל

נמרוד הלפרן

19.6.2009 / 17:00

אלפים מתושבי בופאל נחנקו למוות ב-1984 ומאז מתו עוד יותר מ-22 אלף מזיהום



27 חברי קונגרס בארה"ב קראו לענקית הכימיקלים האמריקאית דאו כמיקל (סימול dow) לנקות הרעלים בסביבתו של מפעל הדברה בהודו של יצרנית חומרי ההדברה יוניון קרבייד - שאותה רכשה דאו בתחילת העשור - אשר בו התרחש האסון התעשייתי הגדול בהיסטוריה לפני כמעט 25 שנים. במכתב ששלחו חברי הקונגרס לדאו כמיקל, הם גם דרשו מהחברה ליטול אחריות לצרכים הרפואיים והכלכליים של ניצולי האסון שאירע בעיר ההודית בופאל, אשר גרם למותם של עשרות אלפי בני אדם.



סוכנות הידיעות ips דיווחה כי יו"ר ועדת המסחר והאנרגיה של בית הנבחרים בארה"ב, הנרי ווקסמן, אמר כי בכוונתו לזמן את מנהלי דאו לדיון בעניין בוועדה.



"אנו מבקשים כי דאו תבטיח כי נציג במטעמה יופיע בהליכים משפטיים הנוגעים לאסון בופאל המתקיים בהודו, וכי החברה תיענה לדרישות הניצולים לשיקום כלכלי ורפואי, תנקה את האדמה ומי התהום שזוהמו ואת סביבתו של המפעל", נאמר במכתב ששלחו חברי הקונגרס ליו"ר ומנכ"ל דאו, אנדרו ליווריס.



"למרות בקשות ומחאות ציבוריות חוזרות ונשנות ברחבי העולם, יוניון קרבייד סירבה להתייצב בפני בית המשפט המחוזי של בופאל כדי לעמוד למשפט בגין אישומים פליליים הקשורים לאסון", נאמר עוד במכתב. כאשר הוגש זימון של בית המשפט המחוזי של בופאל לחברה בשנת 1992, יוניון קרבייד סירבה באופן פומבי להיענות לו.



בליל ה-3 בדצמבר 1984 התרחשה תקלה במפעל של יוניון קרבייד בעיר ההודית בופאל. בשעה שמרבית תושבי בופאל נמו במיטותיהם, עטף ענן לבן ורעיל את העיר וגרם לאלפים מתושביה להיחנק למוות. נשים הרות דיממו בעת שהפילו את עובריהן תוך כדי בריחה לאחר שרחמיהן נפתחו בעקבות החשיפה לגז הרעיל. מאות נרמסו למוות בעת הבריחה המבוהלת בסמטאות הצרות של העיר. למעלה מ-3,500 בני אדם מתו באופן מיידי בעקבות האסון, ולפחות 8,000 בני אדם מתו בתוך שבוע.



תושבי בופאל ממשיכים למות כתוצאה מנזקי האסון עד היום. מדי חודש מתים בעיר עשרות בני אדם בעקבות סיבוכים שנגרמו מחשיפתם לגז הרעיל, ומספר האנשים שמתו מאז האסון עולה על 22 אלף. למעלה מ-200 אלף בני אדם עדיין סובלים מהשפעותיו; 50 אלף מהם אינם מסוגלים לעבוד למחייתם ושרידי עופרת וכספית עדיין נמצאים בחלב אמהות בעיר.



ניצולי האסון הגישו בשנת 1999 תביעה ייצוגית בארה"ב נגד יוניון קרבייד, בדרישה שהחברה לשאת בתוצאות של הפרת חוקי זכויות אדם בינלאומיים וסירבה לנקות את הזיהום הסביבתי בבופאל.



דאו, שמיהרה ליישב תביעות בארה"ב נגד קרבייד לאחר רכישתה ואף הקצתה בשנת 2002 סכום של 2.2 מיליארד דולר לכיסוי הוצאות הקשורות לתביעות שהוגשו נגד קרבייד בארה"ב, לא עשתה דבר למען הנפגעים בהודו: החברה עומדת בסירובה לנקות את אתר המפעל בבופאל, לממן טיפולים רפואיים לנפגעים, לסייע לאלה מהם שאינם מסוגלים לעבוד ולעמוד לדין בהודו בגין האסון. אפילו ממשלת הודו זנחה את קורבנות האסון - כדי לא לפגוע בתדמיתה כיעד ידידותי להשקעות.



הממשלה הגיעה בשנת 1989 להסכם עם קרבייד, במסגרתו חויבה החברה לשלם פיצויים שהסתכמו ב-470 מיליון דולר - סכום שווה ערך ל-500 דולר לכל קורבן או כ-7 סנט ליום (מחיר כוס תה) לשארית חייהם. יתר על כן, גם לאחר יותר משני עשורים - כשלושה רבעים מסכום זה טרם הגיע לקורבנות. בשנת 1989 - השנה בה כאמור הגיעה קרבייד להסדר עם ממשלת הודו - דיווחה החברה על תוצאותיה הכספיות הטובות מעולם.



עם זאת, בחלוף קרוב לרבע מאה שנים מהאסון, ממשיכים בתי משפט, ממשלות וחברות לשטות בניצולים, הניצבים חסרי אונים אל מול אטימות המוסדות. קרבייד ברחה מהודו מייד לאחר האסון והותירה את הזיהום באתר ללא טיפול. כימיקלים רבים חדרו למי תהום באזור, וגרמו להרעלה חוזרת ונשנית של הקורבנות. מנכ"ל קרבייד, וורן אנדרסון, נעצר תחילה על ידי משטרת הודו, אולם בהמשך שוחרר ונמלט מהמדינה. כעת, הוא מבוקש בהודו באשמת רצח, אבל ארה"ב מסרבת להסגירו.



תאוות הבצע של קרבייד היתה לאסונם של תושבי בופאל. החברה עשתה שימוש בטכנולוגיות לא בדוקות כדי לחסוך 8 מיליון דולר בהוצאותיה (לעומת מפעל מקביל בארה"ב) - תוך סיכון תושבי העיר. למרות שעשרות עובדים נפגעו ונהרגו בעקבות תקלות במפעל בשלוש השנים שקדמו לאסון, החברה לא נקטה בצעדים לשיפור הבטיחות בו, ולא גיבשה תוכנית חירום למקרה של תקלה. רדיפת הממון של קרבייד תרמה ישירות להיקף האסון. בליל דליפת הגז, אף אחת משש מערכות הבטיחות של המפעל לא פעלה - דבר שלא מנע מהחברה לייחס תחילה את האסון לפעולת חבלה של טרוריסטים סיקים.



כאשר דאו כמיקל רכשה בתחילת העשור את קרבייד, היו רבים שלא הופתעו. דאו היתה אחראית לייצור נפאלם ואייג'נט אורנג', שגרמו למיליוני ויאטנאמים לבעיות רפואיות ולמומים קשים בתינוקות. החברה ייצרה גם את חומר ההדברה dbcp, שגרם לעקרות של מאות חקלאים באמריקה. אפילו האדמה סביב מטה דאו במדינת מישיגן בארה"ב - רוויה ברעל דיוקסין.



דאו ממשיכה לעמוד בסירובה ליטול אחריות לאסון בופאל בטענה כי התרחש לפני שרכשה את יוניון קרבייד. לפני כחמש שנים, הגדילה דאו לעשות כאשר טענה כי "הדבר החשוב מכל הוא שבעלי המניות שלנו לא יספגו שום הפסדים. האחריות היחידה שלנו היא לבעלי המניות, ולא נשנה גישה זו אלא אם כן נחויב לכך על פי חוק".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully