(צילום: נעם כהן, עריכה וקריינות: ענת ברק)
במסיבת העיתונאים להשקת הספר החדש של שרי אריסון "לידה - כשהרוח והחומר נפגשים", דיברה אריסון על חשיבות שילוב החומר והרוח בעסקים, בחיים הפרטיים ובפוליטיקה. בספר כותבת אריסון "במהלך השנים התנסיתי, למדתי וטופלתי בתורות רבות". בין התורות שמציינת אריסון: קורס בניסים, שיטת סילבה, הפורום, לידה מחדש, הילינג - העלאת תדרים, שיאצו, דיקור, צ'י-קונג, רייקי, שיטות מדיציה מגוונות, קבלה ומדיטציה קבלית.
אריסון כותבת כי "במשך חצי השנה שתירגלתי מדיטציה קבלית הייתי מלאה באור, היתה לי כל כך הרבה אנרגיה עד שיכולתי לרקוד כל הלילה".
ספרה של אריסון נפתח בקביעה: "העולם הישן קורס סביבנו - אנו עומדים בפני עולם חדש, עולם שלא הכרנו עד כה. עולם שבו הרוח והחומר נפגשים".
בהמשך אריסון מדברת על השליטה בבנק הפועלים. שם היא שואלת: "החקיקה והרגולציה החריפה את הופכות את השליטה לשליטה ללא שליטה. ניסיתי לבדוק את עצמי, בכנות וישירות, אם זה מה שאני רוצה. האם אני רוצה את הכאב ראש הזה? האם אני רוצה להיות מותקפת על ידי התקשורת? האם זה מה שאני רוצה? אני בן אדם טוב, למה אני צריכה להיות במצב שבו חושבים עלי דברים רעים?
למרות כל הדברים החיוביים שעשיתי בבנק - הכנסתי אליו ערכים של כבוד ללקוח ושל נתינה לקהילה, והצלחתי להפיק את הטוב מהמצב - הרגשתי שדי. מספיק. אבל הבנתי שהעובדה שחשבתי למכור את הבנק אינספור פעמים ולא עשיתי זאת איננה מקרית. התחלתי להבין שעולם העסקים חשוב לא פחות מפילנתרופיה ואולי אף יותר".
אריסון גם מגלה כי "רציתי למכור את שיכון ובינוי אך קיבלתי מסר מלמעלה לא לעשות זאת - לא הבנתי את המסר, אך בכל זאת לא מכרתי"
אמש דיברה אריסון בערוץ 2 ואמרה כי "אני חזיתי את המשבר הכלכלי; אני מקבלת מסרים בשינה, בתמונות ובמלים", כך אמרה אמש (שבת) שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, בראיון לחדשות ערוץ 2. "הבנתי שיש לי שליחות ותפקיד של הבטחת הקיום האנושי. קיבלתי מסר שאנשים יתחילו בקרוב להשתגע". להלן תקציר דבריה של אריסון, כפי שנאמרו:
"אנשים רואים דברים הפוך ממה שאני רואה. יש מקומות שנכנסים אליהם רוח, נשמה ורגש. אני חושבת שלבנק יש תפקיד משמעותי. אני חושבת שהוא צריך לתת לאנשים להתעצם. חשובים לי דברים שבלב. כל החומריות הזו וכל הכסף וההון - אלו דברים שלא לוקחים לקבר. יום אחד יש, יום אחד אין. אני מנסה להכניס לדברים האלה משמעות. לב אל לב, בן אדם אל בן אדם. כשאתה מקבל רק ציניות ורוע אתה מרגיש שאתה מתרוקן ומנוצל ושלא מעריכים אותך. יכולתי למכור את הכול ולשבת בים. אני הבנתי שיש לי שליחות ותפקיד של הבטחת הקיום האנושי. דרך העסקים והפילנתרופיה אני יכולה".
בהתייחסה למכירת היאכטה שבבעלותה, אמרה: "זה לא העניין שלא מגיע לי יאכטה. אני רוצה ואני בוחרת. יאכטה זה לא בשבילי. אני לא נהנית מכך. כשהגיע המשבר אמרתי שיש לי תירוץ למכור אותה. הבעיה שאין קונים. כשיהיו קונים אני אמכור".
בהשיבה לשאלה "למה יצאת נגד סטנלי פישר?", אמרה אריסון כי יצאה נגדו מכיוון שלא אהבה את מה שעשו לדני דנקנר, יו"ר הפועלים לשעבר. "המשבר העולמי נגרם בשל קריסת הערכים. אי אפשר להוציא אדם ולתלות אותו בכיכר העיר ללא משפט. העסקה של הבנק באוקראינה אושרה על ידי בנק ישראל. אז לתלות רק את דני בגלל שהזמנים לא טובים? לא עושים דבר כזה".
"אני הולכת עם האמת שלי, אני ישבתי בשקט. כל אחד השמיע את קולו על דפי העיתונות - בין אם זה אמת או שקר, והחלטתי לצאת ולדבר. אני בטוחה שחשבו שאני אוותר ואתקפל, אך לא מכירים אותי. אני הולכת עם האמת עד הסוף".
"אני חזיתי את המשבר הכלכלי"
אני הרבה מאוד שנים מקבלת מסרים, תקשורים, רואה דברים לפני שהם קורים. גם מצבים לא קלים. קיבלתי את המתנה לא כדי לרוץ או למכור או לעשות כסף, אלא כדי להביא את העולם למקום אחר. הייתי צריכה ללכת עם החזון והאמת. יש הרבה אנשים שמקבלים מסרים. אני מקבלת את זה בתמונות, במלים, בשינה. אני מקבלת ישר מלמעלה".
"חזיתי את המשבר הכלכלי - קיבלתי מסר שהוא יגיע. קיבלתי מסר שאנשים יתחילו בקרוב גם להשתגע, ושמטוסים ייפלו. זה היה תקשור שקיבלתי לפני שנתיים - קומבינציה של הרבה מסרים. לא צריך לפחד מהמסרים - לפני הטוב קורים גם דברים לא כל כך טובים. אני חושבת שאנחנו לקראת הגאולה. אנחנו לפני האור הגדול. כרגע אנחנו בחושך".
"יכולת התקשור תמיד היתה קיימת, אבל היא התחדדה עם השנים. למדתי לבטוח בה. בהתחלה לא רציתי לחוות אבל נפתחתי לזה. הרבה שנים הרגשתי שונה ופחדתי לדבר. כל מה שאני רואה בסופו של דבר קורה השנים הוכיחו את זה. בתור ילדה קטנה נסעתי למדינות קשות והייתי בוכה ימים שלמים. זה לא אופייני לילדים. זה נראה מוזר".
"אבא שלי לא רצה להוריש לי את העסקים. היה לו מבט שוביניסטי. הייתי בטוחה שהוא חושב שאני לא מספיק טובה או ראויה. היה שלב שניסיתי להסביר לו את התפישה שלי על עסקים עם רוח ואנושיות. היתה לנו שיחה נוגעת ללב. זה עיניין אותו אבל אני חושבת שהוא פשוט לא הבין".
אריסון התייחסה אף לגירושיה האחרונים מעופר גלזר: "מאוד אהבתי אותו ואני עדיין אוהבת אותו. למדתי ממנו הרבה - לצחוק מכל הלב, ליהנות, לעשות דברים גדולים. עופר אוהב הכול ובגדול לבלות לנסוע. אני אוהבת את עופר עדיין למרות הכול. הקשר נגמר כי אני מאמינה בקארמה ובסגירת מעגלים. כל מפגש שיש לנו זה לא סתם. אני ועופר הגענו לסגירת המעגל. קיבלתי מה שאני צריכה לקבל. אני חושבת שבעניין המשפט נעשה לעופר עוול. לא היה ולא נברא. התקשורת עשתה מזה משהו גדול, ושילמנו בגלל זה את המחיר. זה היה לי מאוד קשה, אנשים ממהרים לשפוט ממה שהם רואים בחוץ, וזה לא בהכרח נכון".
אריסון סיימה את דבריה באמרה כי הצמידו לה את הסטיגמה של המיליארדרית. "אני הרבה יותר מזה. כאשר ילדים באים ומבקשים חתימה הם עושים זאת בגלל הכסף שלי, אבל יש לי הרבה יותר יש לי לב רחב, אני פילנתרופית ואני אשת עסקים".
מתקשרת, מקבלת מסרים, מאמינה בקארמות וחווה אירועים מראש
מי היא בדיוק שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, וכיצד היא מקבלת החלטות? בראיון נרחב שהתפרסם ביום שישי ב"ידיעות אחרונות", לקראת צאתו של ספרה החדש, מציגה אריסון ראיית עולם ודרכי קבלת החלטות שונים מהמקובל במגזר העסקי בכלל ובמגזר הבנקאי בפרט.
על פי "ידיעות", אחד הגילויים החושפניים בספר נוגע ל"תקשורים" שבעלת השליטה חווה: "כילדה קטנה הייתי רואה תזוזות בחדר, ראיתי דברים... כבוגרת, כאשר אני מרגישה שמשהו הולך לקרות זה יכול להיות פיגוע, אסון טבע או התנגשות מטוס - ויש אנשים מסביבי לא רוחניים, אני אומרת להם שמשהו הולך לקרות, והם מסתכלים אלי כאילו אני פסיכית. אני חזיתי מראש את מה שקרה לאריק שרון, והתחלתי לבכות ליד החברים שלי".
"לפני כמה חודשים, למשל, קיבלתי מסר שהולך לקרות משהו עם המחשבים בבנק, שהם הולכים לקרוס. המזל שלי בשנתיים האחרונות הוא שאני חופשייה, ובבנק יודעים שאם יש לי מסר, זה קורה. אז באתי לדני ואמרתי לו 'תשמע, אני מרגישה לא נוח כי הולכים לקרוס המחשבים בבנק הפועלים, תעשה בדיקה'. שבועיים אחר כך קרסו המחשבים".
אריסון גם מספרת על עצמה שהיא מאמינה בקארמות. בתשובה לשאלה על מערכת יחסיה עם בעלה לשעבר, עופר גלזר, שממנו התגרשה לאחרונה, אמרה: "אני מאמינה בקארמות ואני מאמינה שצריך לסגור את הקארמות. היתה סיבה לכל דבר, ומעבר לזה, עופר היה שליח ענקי....". על ההחלטה מה לשים על כריכת ספרה החדשה, מספרת אריסון שפגשה מתקשרת שהכירה בעבר, אשר אמרה לה "את כבר לא שם" וכך החליטה לשנות את העטיפה.
בנוגע לבנק הפועלים אמרה אריסון: "אני מרגישה שעוד לא התחלתי לממש את החזון שלי לגבי הבנק. כשהגעתי היתה בבנק גישה מאוד רווחית, מאוד אליטיסטית, מאוד תחרותית....הבנתי שגם הבנק הוא חלק מהשליחות שלי ביצירת עולם טוב יותר....כשהתחלתי לראות בעיני רוחי את חזון הבנק, קיבלתי מסר שתוכננו יצירת חירות פיננסית. הבנתי שזה התפקיד של הבנק, להביא את האנשים למקום שבו תהיה להם חירות פיננסית".