פינוטק: כיצד ייתכן שרוב סוחרי המט"ח כושלים בשוק זה בטווח הארוך?

לא מעט סוחרי מט"ח ומשקיעים נטשו את זירת המסחר, לאחר שקיבלו נוק-אאוט מתנודת שערי החליפין. לעיתים קרובות המסחר הפכפך עד כדי היעדרות כל שביב של היגיון, ובצירוף מנופים גבוהים הופך את ההשקעה במט"ח לאתגר של ממש.



לאורך זמן, רק כ-5% משחקני המט"ח ינצחו את השוק. אם נסתכל על דו"ח העסקאות של הלקוחות המפסידים, נגלה לתדהמתנו שלרובם היה אחוז גבוה בהרבה של עסקאות עם רווח חיובי משלילי. כלומר, מתוך 10 עסקאות, כ-7-6 נסגרו ברווח ו-4-3 נסגרו בהפסד. זאת, מכיוון שההפסדים יותר גבוהים בצורה משמעותית מהרווחים. אז איך ייתכן שהרוב כושל בשוק זה בטווח הארוך? רציונאליות.



אופיו של השוק מקצין את התערבותו של הרגש במסחר. ביום נתון אתה יכול לחזות בתשואות של מאות אחוזים על השקעתך, ונפילות דומות. המנופים הגבוהים מכניסים הרבה התרגשות אל תוך המסחר, וגורמים לעיתים קרובות מדי לבצע החלטות מוטות רגש ונעדרות כל שיקול דעת ממשי.



כך לדוגמא, פתיחת עסקה במינוף של 1 ל-100 תקצין כל תנועה בשוק פי 100, אם השוק יזוז באחוז אחד. התשואה על הקרן שלנו תהיה 100%. כמובן, שהצד השני מתקיים גם הוא. צבירת רווח והפסד גבוהים ומהירים מחזקים את התחושה של קזינו, למרות שלא כך הדבר, ועשויה להוביל לטעויות מרות.



כשהרגש נכנס לתמונה מתקיימים מספר טעויות, החוזרות בקרב הרוב המוחלט של הלקוחות על רק הטיה בחישוב הסיכון-סיכוי. חוסר הרציונאליות בקבלת החלטות הקשורות לסיכון-סיכוי וכסף, כבר הוכח על ידי שני חוקרים ישראלים, כהנמן וטרבלסקי שזכו בפרס נובל לכלכלה על מחקרם.



לסחור בכסף מדומה



לעיתים קרובות מדי מתקשים סוחרים לסגור עסקה מפסידה. הסיבות מגוונות. מאגו אשר מונע מאיתנו להודות כי טעינו, ועד התלות בתקווה, גם אם קלושה ומנוגדת להתפתחויות, כי השוק התהפך לטובתנו. מצב זה גורר לעיתים קרובות מדי להפסד נרחב וכואב, שמוחק את ההצלחות מעסקאות קודמות. בנוסף, אם הינך כבר מצוי בעסקה גרועה, במידה ותחתוך את העסקה יש באפשרותך לתור אחר אלטרנטיביות בעלות הסתברות גבוהה יותר להצלחה.



הנטייה לתת לעסקה מפסידה לרוץ לרוב תתהפך כשהעסקה תרוויח. סוחרים רבים נוטים להיות מהירים מדי במימוש הרווחים, מחשש פן השוק יתהפך שוב נגדם וחותכים את הרווח מהר, מהר מדי. פתיחת/סגירת עסקה מתוך אימפולס, והשוק נראה כהולך לכיוון מסוים והעסקה משוגרת ללא כל הערכה או ניתוח מקדים. הסיכוי של סגנון זה להצליח נמוך מאוד, בעיקר בטווח הארוך, ופועל על פי עיקרון הקזינו.



אז כיצד ניתן להימנע מטעויות אלו, או למזער את החשיפה אליהם? עובדה מעניינת שרבים חווים היא הצלחתם בחשבונות המדומים. כלומר, כסף וירטואלי, העולה בעשרות מונים על חשיפה המערבת את כספם האמיתי. ההסבר לכך טמון בעיקר בעובדה שכשאינך סוחר עם כספך, חלקו של הרגש במסחר נמוך יותר וההחלטות רציונאליות יותר. יותר סוחר ופחות מהמר.



רוב הפלטפורמות מאפשרות מסחר באמצעים אוטומטיים, כלומר אין צורך לעקוב כל שנייה אחר המסחר וניתן להכניס פקודות לשוק עד לביצוע. פעולות כגון עצירת ההפסדו מימוש הרווח ואף מעקב אחר השוקו ניתנים לביצוע בפשטות וביעילות ללא צורך במעקב רציף. הימנעות מהמעקב אחר השוק תמנע לרוב קבלת החלטות על בסיס רגעי ורגשיו לנוכח הפסד או רווח כלשהוא.



כשסוחר מקבל החלטה ומבצע ניתוח של השוק טרם פתיחת העסקה, חלקו של הרגש מועט ולא מתקיים או ממוזער כמעט לחלוטין. לכן, ההחלטה הראשונית לרוב תהיה טובה מאשר החלטה שתתקבל לאחר פתיחת העסקה. מרגע פתיחת העסקה עשויים להיכנס לתמונה הפחד מהפסד, או לחלופין תאבת הבצע אשר יפריעו לקבל החלטה בראש צלול.



ייתכן שהזזת הסטופ תפעל לטובתכם מספר פעמים, בהם השוק באמת יחזור לכיוון שלכם. אך יש לזכור כי מספיקה פעם אחת בה תטעו. כדי לבטל את כל הפעמים בהם המזל שיחק לטובתכם. כל סוחר מצליח מתבסס על דברים שונים. מניתוח טכני ועד פונדמנטלי. כשאין נוסחה אחת המתאימה לכלל. אולם, אני בטוח כי בין הסוחרים המצליחים מתקיים מחנה משותף אחד, משמעת במסחר המסייעת בהשגת תשואה באופן עקבי ולא מקרי.



את הסקירה כתב שגיב פרץ, אנליסט בכיר בפינוטק.