תחום פיתוח התרופות בתעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית סובל ממחסור בהשקעות, וספק אם יוכל להתפתח בישראל - כך אמר אתמול יו"ר ומנכ"ל חברת פארמוס, ד"ר חיים אביב, בוועידת ישראל לעסקים שנערכה במלון דייוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. אביב אמר את הדברים בפאנל תעשיית מדעי החיים בישראל שהתקיים במסגרת הוועידה. "הממשלה צריכה להקים קרן ממשלתית בהיקף של 100 מיליון דולר במתכונת קרנות יוזמה, כדי לקדם את תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל", טען.
להערכתו, כדי לתמוך בענף דרושות השקעות בהיקף של 4-3 מיליארד דולר בחמש השנים הבאות. יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון בישראל וממקימי קרנות יוזמה, יגאל ארליך, אמר עם זאת כי היקף הקרן הממשלתית שעליה מדבר אביב לא יספיק לתמיכה בחברות המפתחות תרופות ואף הטיל ספק בנכונות הממשלתית להקים כעת קרנות במתכונת יוזמה.
אביב העריך כי לחמש-שש חברות בישראל העוסקות בפיתוח תרופות יש סיכויי הצלחה, ובהן אינטרפארם, פארמוס, XTL ודיפארם. לדבריו, יצרנית תרופות ישראלית זקוקה להסכמי שיתוף פעולה אסטרטגיים עם חברות רב-לאומיות כדי להגיע למכירות בהיקף של מיליארד דולר.
בהרצאתו ביקר אביב את קרנות ההון סיכון, אשר לטענתו משקיעות בחברות תרופות ולוחצות עליהן להאיץ את תהליכי הפיתוח הארוכים מלכתחילה. דבר זה, טען, פוגע בסיכויי הצלחתן בשוק.
מנהלת תחום הביוטכנולוגיה בקרן ההון סיכון פיטנגו (לשעבר פולריס), רות אלון, אמרה חברות ישראליות המפתחות תרופות מתקשות לגייס הון לפעילותן. "בארה"ב מזרימים לחברות מסוג זה 30-25 מיליון דולר בשלבים הראשונים, ואולם בישראל מסתכמות ההשקעות בשלבים הראשונים ב-3-1 מיליון דולר". פיטנגו, אמרה, השקיעה ביותר מעשר חברות בתחום הביוטכנולוגיה, ואולם רק שתיים מהן מפתחות תרופות.
לטענתה, מספר האוניברסיטאות והמדענים בישראל בתחום מדעי החיים קטן לעומת מספרם במדינות אחרות, ולכן ישראל אינה עומדת במוקד איתור הטכנולוגיות בתחום, כפי שקורה בתעשיית ההיי-טק. בנוסף, אמרה, שלא כמו בתעשיית המידע, המגייסת עובדים בעלי ידע רב משירותם הצבאי, בתחום מדעי החיים אין הכשרה מוקדמת של כוח אדם.
מייסדת חברת מדינול הישראלית, יהודית ריכטר, טענה כי אף שיש בישראל עובדים בעלי הכשרה טכנולוגית המתאימה לתעשיית הביוטכנולוגיה, כדאי לחברות ישראליות להשתלב בתעשיית הביניים, שבין ביוטכנולוגיה לציוד רפואי. ריכטר המליצה לחברות ישראליות להיכנס לשוק זה, שבו נכללים שתלים והתקנים מיוחדים לדיאגנוזה וטיפול רפואי. "זמני הפיתוח בתחומים אלה הם של שלוש שנים, ולא שבע שנים כמקובל בתעשיית התרופות", אמרה.
מדינול מפתחת סטנטים, שהם אבזרים לתמיכה בעורקים במטרה למנוע סתימת כלי דם. מאז הקמת החברה, לפני שמונה שנים, הסתכמו רווחיה ב-700 מיליון דולר, אמרה.
ריכטר סיפרה כיצד הוקמה חברת מדינול, המעסיקה כיום 150 עובדים. "לעומת תעשיות האלקטרוניקה והמחשבים", אמרה ריכטר, "תעשיית המכשור הרפואי ברובה מתקדמת פחות ביישום טכנולוגיות חדשות. בדקנו כניסה לתחומי התרופות, אך ראינו שמדובר בתהליך ארוך מדי. מכיוון שלא רצינו לבזבז זמן, חיפשנו נישות בתוך הרפואה. לאחר שמצאנו את תחום הסטנטים, חיפשנו היכן ניתן ליישם אותם. בדקנו תחומים כמו קרדיולוגיה, אורולוגיה ואורתופדיה". בסופו של דבר בחרה מדינול בתחום הקרדיולוגיה, משום שבו ניתן היה להתקדם ביתר קלות, הסבירה ריכטר.
"כדי להבין את צורכי הלקוחות ניגשנו לבתי חולים ושאלנו למה הם זקוקים", המשיכה ריכטר. "ברוב המקרים לא קיבלנו תשובה. הרופאים התקשו להסביר מה הם באמת צריכים. כדי לברר היכן הם מתקשים, באנו אליהם עם הצעות כיצד להגדיר את קשייהם, ורק אחר כך הבנו שיש הזדמנות".
debbyk@haaretz.co.il
מחפשים תרופה לתעשייה חולה
הארץ
4.12.2001 / 8:16