תעשיית ההיי טק: עבדות מודרנית

משנתו של יוחנן פלסנר ("שלי יחימוביץ’ פגעה בשכר עובדי ההיי-טק", TheMarker, 17.6) מעידה על תופעה שמצערת אותי כל פעם מחדש: קשב עצום של נבחרי ציבור לחזק, במקרה זה למנכ"לי חברות ההיי-טק ובעליהן, וקבלה מוחלטת של הנרטיב שלהם - ולעומת זאת, היעדר מוחלט של קשב לרוב הדומם שחובה עלינו לייצג ולהיות לו לפה: במקרה זה, 70 אלף עובדי ענף ההיי-טק.

עובדים אלה הם אנשים משכילים, מוכשרים וחרוצים, שבפועל, חיי העבודה של רבים מהם הם חיים של עבדות מודרנית, ושהעבודה היא כמעט כל חייהם - משום שהם נתבעים למסור את כל זמנם על מזבח מקום העבודה. הם נשארים בעבודה עד שעות מאוחרות וגם כשהם שבים הביתה הם ממשיכים לעבוד. הסכום הסופי בתלוש שלהם נראה סביר, אבל כשעושים את החלוקה הפשוטה של חלוקת הסכום במספר השעות שהם עובדים, מגלים שהתמונה רחוקה מלהיות ורודה.

עובדי ההיי-טק זכאים להגנה בדיוק כשם שעובדי ויטה פרי גליל זכאים להגנה, ואפילו יותר מהם - כי לויטה יש ועד וגיבוי של ההסתדרות ולעובדי ההיי-טק אין כלום. לא ביטחון תעסוקתי ולא זכות לחיים נורמליים ולפנאי. חמור מכך: אסור להם, בפועל, להתאגד.

שכנתי היא עובדת ותיקה בחברת היי-טק בינונית ומשגשגת שהמשבר פסח עליה. לפני חודשיים הודיעה ההנהלה כי היא מקצצת 10% משכר העובדים בשל ה"תקופה הקשה". למה לקצץ? למה דווקא 10%? אולי לקיים הידברות ולהתפשר על 7%? השאלות האלה יכולות רק לקדוח במוחם של העובדים, אסור שישאלו ואין מי שישאל. כי אין נציגות עובדים. זה אסור. זכות ההתאגדות, המעוגנת בחקיקה ובאמנות הבינלאומיות, פסחה על עובדים אלה. רבים מהם כותבים לי ומתקשרים אלי, בהיחבא, מודים על תיקון 24 לחוק ההגנה על השכר ומתייעצים איך אפשר להקים ועד.

תיקון 24 שחוקקתי מאלץ את המעסיקים לקיים את חוקי העבודה במשק ולהיות גלויים עם עובדיהם באשר לרכיבי השכר שלהם ולזכויותיהם.

ומה מתברר? שענפים שלמים, ובראשם ההיי-טק, לא יכולים לשאת את העובדה שחוקי המדינה יחולו עליהם. שנים הם התרגלו לנהל את ענייניהם בבועה נפרדת, יוצרים לעצמם ארסנל פרטי של נורמות עבודה ושיטות תשלום שכר המעמידים אותם מעל המדינה. חקיקת החוק היתה יסודית ומתוך הסכמות עם האוצר, התמ"ת, משרד המשפטים, ההסתדרות, הארגונים החברתיים, ובעיקר עם המעסיקים. אם קולם של ראשי תעשיית ההיי-טק לא נשמע - זה רק משום שבחרו להדיר את עצמם מחברות פעילה בארגוני המעסיקים, אולי מתוך אותה תפישה שגויה שהם אינם חלק מהחברה הישראלית.

כעת יש להיי-טק צרה חדשה: החשב הכללי מתכוון לצרף גם חברות כוח אדם זולות למכרזי מדינה שעד עכשיו נערכו רק בקרב בתי התוכנה. הפגיעה הזאת מצאה את ראשי התעשייה לא מוכנים וחסרי יכולת להיאבק מאבק אפקטיווי וצודק. כעת מתחילים מעסיקי ההיי-טק להבין את הצורך בהשתייכות לארגון מעסיקים גדול וחזק. זה בדיוק הזמן שיבינו שכפי שהם זכאים לגב הרחב של ארגוני המעסיקים - העובדים שלהם זכאים לגב הרחב של ההסתדרות.

הכותבת היא חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה.