התיקשור ייגמר - העניינים יחזרו למסלולם

הופעת הסולו המוזרה של בעלת גרעין השליטה (26%) בבנק הפועלים, שרי אריסון, זכתה לתשומת לב תקשורתית עצומה. אין ברצוני להוסיף לביקורת הישירה או המרומזת שנכתבה בעניין. מבחינתי זכותה של אריסון להביע דעות, מוזרות ככל שיהיו והן היו, כל עוד מדובר בדעות אישיות שאינן משפיעות על עסקיו של בנק הפועלים.

לא סביר שאריסון, במסגרת "הזדעזעותה" מכך שבנק נועד להפיק רווח, תחליט בקרוב לבטל את עמלות הבנק או להעניק אשראי חופשי כדי שלקוחות יוכלו "להעצים עצמם" בעולם הכלכלי ללא קשיים. כך נראה כי בפועלים ימשיכו לתפקד כרגיל בעסקים ולגבות ריבית ריאלית מבעלי אוברדרפט - והרעש ישקוט ועימו המהומה.

סביר להניח שהדירקטורים בבנק, לאחר הדחת דנקנר וסערת אריסון, יקפידו יותר מאי פעם על קוצו של יוד ומכאן ואילן היקף המחלוקת עם בנק ישראל ירד או ייעלם. יתרה מכך, סביר להניח שמבקר המדינה לא ימצא סיבות לפתיחת חקירה נגד פישר וכל העניין יירגע. לתחושתי, אם כי בנקודה זו איני בטוחה, גם שרי אריסון תישאף לרדת מהכותרות שהציגו אותה באור מגוחך. ייקח לה מספר ימים להתעשת.

במהלך הסערה רצוי להזכיר את סיפור הפילנתרופיה המרשימה של אריסון ומשפחתה. גם אם נצחק לתיקשור משמים "שגילה" צונאמי או קולות שהגיעו מהחלל החיצון ראוי לזכור, דווקא בעת הזו, את התרומה העצומה שמשפחת אריסון נתנה באהבה למדינת ישראל. לא ביצעתי בדיקה מקיפה אבל אין ספק שהמשפחה היא מגדולי התורמים לחברה בישראל בתחומי הרפואה, חינוך, מוזיקה, תרבות ועוד נושאים רבים.

תרומות אינן הסבר להתבטאויות מוזרות ככל שהיו. יחד עם זאת, מי שמגיע למרכז הרפואי איכילוב בתל אביב ולעשרות מקומות נוספים רואה בעיניו את מאות מיליוני השקלים שמשפחת אריסון תרמה למען החברה ללא תנאי. מיד יגיעו הציניקנים ויגידו: אבל היא לוקחת ריבית חובה בשמיים ומחלקת אחוז קטן מרווחיה כתרומות. אני מכירה רבים שהתעשרו כחול הים ולא תרמו גרגר כסיוע לחברה. ברור שלא מקובל שפילנתרופ יתנהג באופן תמוה, אבל בואו נזכור שאריסון פילנתרופית מרצונה הטוב, בשקט יחסי, ללא תמורה.

על הקטעים "יש לי כוח להנהיג או אנו עומדים בפני עולם חדש והישן נהרס" וכולי וכולי אין טעם להתייחס. אמרה. קצת הומור (לא מתוכנן) ומוזר ביום קיץ לח לא עשה עדיין נזק לאיש.

אחרי פרישת דנקנר, אחרי שוועדת האיתור תמצא מנכ"ל (וזה לא בהכרח יהיה ציון קינן) בפועלים יעסקו בעיקר ביצירת שקט מערכתי ובתחושת יציבות. לקוחות הבנק לא הזדעזעו יתר על המידה מהגל העכור של הסיפורים. מעטים אם בכלל עזבו את הבנק, שבסיסו נותר יציב כלכלית. גם כל המודאגים (בצדק) מהשלכות הופעת אריסון בתקשורת והרוחניות התמוהה שפרצה ממנה כמעיין המתגבר - נרגעו. סביר גם שפישר וחזקיהו יורידו פרופיל.

הבנק שידר בחודשים האחרונים בעיה קשה בשדרה הניהולית הבכירה שלו. יו"ר (דנקנר) ומנכ"ל (זיו) שלא הסתדרו, חברות דירקטוריון חסרות ניסיון ומלאות רהב שדיברו ופטפטו, דירקטורים שכתבו מכתבים לגורמים שונים ואחרים שהסתפקו בדיון של דקתיים כדי להחליף ולמנות מנכ"ל היו שפע של דברים תמוהים שצורת ניהולו של הבנק.

לבנק דרוש בדחיפות שקט בצמרת. אריסון יכולה לכתוב עוד ספר רוחני ולתקשר אבל הדירקטוריון צריך שקט ושגרה. סיכוני האשראי ייבדקו שוב ושוב. הלימות ההון תתחזק. דיוני הדירקטוריון יהיו פרודוקטיביים ללא צורך בנסיעות מאורגנות ומצולמות לשיחה עם המפקח על הבנקים. צרפו לכך פיתרון הגיוני ומקובל של הרכב הדירקטוריון וצירוף אנשי מקצוע בעלי ידע וניסיון - ואט אט הבנק יירגע.

הבנק הוא הנכס המרכזי של אריסון. גם היא כבר מבינה, או שתבין בהדרגה, שצריך לתת למאזנים לדבר במקום לדוברים מטעם או לכוחות עליונים. שקט הוא מצרך נדיר לאחר הסערות וכדאי לעשות הכל כדי להגיע אליו ולשמור עליו.

ד"ר דפנה פפר, כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.