הפרסום ב"מעריב" ביום ראשון על כניסתם העתידית של אהרון ושלמה דוברת והאחים עופר להשקעה אי.סי.איי עדיין לא אושר רשמית; ואולם, יש מי שכבר מתנגדים לרעיון. כך, בית ההשקעות יו.בי.אס מעריך כי הצעד הזה אינו נחוץ לאי.סי.איי, וכי למשפחות עופר ודוברת אין ניסיון מיוחד בטלקומוניקציה המצדיק הקצאת מניות עבורם בדיסקאונט על מחיר השוק. ביו.בי.אס מנחשים שעסקת דוברת-אי.סי.איי זוכה לתמיכה מיוחדת דווקא מצד בעלי החוב של אי.סי.איי - הבנקים - שהעמידו לאי.סי.איי אשראי רב וכעת הם כמהים לראות התייצבות פיננסית של החברה.
ההערכה של יו.בי.אס שפורסמה אתמול באתר הכלכלי "דה מרקר" קובעת כי מניית אי.סי.איי עלולה לסבול מירידות בזמן הקצר עקב הדילול העתידי לשאר המשקיעים. למרות זאת, ביו.בי.אס מותירים דירוג קנייה לאי.סי.איי.
בזמן הקצר, מניית אי.סי.איי אכן נפגעה. במשך המסחר אתמול ירדה המניה בשיעור של 11% וחזרה ל-4.15 דולרים. מחזור המסחר בה היה גבוה מהרגיל.
מלבד המחיר, אחת השאלות המעניינות באי.סי.איי היא שאלת הפיצול ל-5 חברות. תוכנית הפיצול של אי.סי.איי הוכרזה באוגוסט 2000, במטרה למקד כל אחת מהחברות תחת תחום פעילות ספציפי, להדק את הקשר עם העובדים, ובעיקר לתפור לכל חטיבה פתרון מימוני מתאים.
הפתרון המימוני יכול היה לבוא באמצעות הנפקה בבורסה האמריקאית, גיוס משקיעים אסטרטגיים ופיננסיים, יצירת בריתות והסכמים אסטרטגיים עם שותפים מהעולם או מכירה של החטיבה בשלמותה. בפועל, אף לא אחד מהפתרונות המימוניים הללו התרחשו. כך שאי.סי.איי נאלצה לממן לבדה את כל חמש החטיבות שיצאו מתוכה - בעצמה. המימון העצמי הוא נטל לא קל לאי.סי.איי, במיוחד מאחר שב-2000 שרפה החברה קרוב ל-400 מיליון דולר ממקורותיה העצמיים.
אי.סי.איי הצליחה אמנם לגייס בתחילת 2001 קו אשראי בהיקף של 500 מיליון דולר מהמערכת הבנקאית (שממנו ניצלה עד כה כשני שליש מהסכום), אבל הוצאות המימון מתחילות להעיק; החברות העצמאיות עדיין מפסידות, והסיכון הפיננסי בתקופה שבה שוק הטלקום ממשיך להזדעזע הולך וגובר. הקושי המימוני הוא שדוחף את קברניטי אי.סי.איי, ובראשם יונתן קולבר, לחפש פתרונות אחרים; כך נולד, כנראה, הרעיון לבצע לבסוף את ההשקעה בחברה האם ולא באחת מחטיבות המשנה.
העובדה שלאחר שנה וחצי של פעילות קדחתנית בחלוקת החברה ל-5, האפשרות הטובה ביותר למימון היא עדיין השקעה בחברה האם - מחייבת עיון מחודש ברעיון הפיצול של אי.סי.איי. בשלב זה נראה שדווקא ההחלטה לפצל את החברה נטלה מאי.סי.איי חלק ניכר מדרגות החופש שהיו לה בתור חברה אחת.
בתור חברה גדולה יותר, יכולה היתה אי.סי.איי לבחור אופציות פעולה שאינן נתונות כיום בידיה. היא היתה יכולה להקטין את המשאבים לחטיבות הרחוקות יותר מפעילות הליבה (כמו למשל אינווייב, החטיבה האלחוטית), ולמקד עצמה תפעולית וניהולית בפעילויות שבהן היא רואה את עתידה. פעילויות אלה מצויות כיום בחטיבה האופטית (לייטסקייפ) ובחטיבת הפס הרחב (אינוביה). אפשרות אחרת היתה יכולה להיות סגירה או צמצום הפיתוח של מערכות ה-IP, השורף מזומנים ואינו מצליח להגיע למסה קריטית. מהלך כזה היה משחרר מעט את הלחץ מפעילות מערכות כפל הדיבור (DCME), שיועדה לממן את פעילות הפיתוח של מערכות ה-IP במסגרת חטיבת הטלפוניה החדשה (NGTS).
ההחלטה מלפני שנה וחצי לפצל את החברה לא מאפשרת כיום לאי.סי.איי לבחון את עצמה פעם נוספת ולבצע שינויי כיוון כנדרש. למעשה, אי.סי.איי התחייבה באוגוסט 2000 לדפוס פעולה מסוים; כעת, כשתנאי השוק השתנו, קשה לה להתאים את עצמה למציאות החדשה; כך רצות להן 5 חטיבות במקביל, מבלי שהפתרון המימוני עבורן נראה באופק.
אחת ההערכות כעת אומרת כי כניסתה של קבוצת דוברת-עופר היא חלק מתוכנית כוללת שבמסגרתה תיסוג אי.סי.איי מרעיון הפיצול לחטיבות משנה. קברניטי אי.סי.איי עשויים לנצל את המהלך לצורך הכרזה על ארגון מחדש נוסף, ותחת מעטה אלגנטי כזה יאחדו מחדש את מרבית החטיבות.
גם נסיגה מרעיון הפיצול עלולה להיות בעייתית - הן ברמה הפנים-ארגונית והן ברמת המיצוב החיצוני של החברה. כלל לא בטוח שמהלך כזה אפשרי כעת.
נסיגה מרעיון הפיצול עלולה לגרור גם שינוי בדרג הניהולי הבכיר של אי.סי.איי. קשה לראות כיצד היו"ר, יונתן קולבר, והמנכ"ל, דורון ענבר, יוכלו להמשיך בתפקידיהם אחרי שתוכנית הפיצול שהגו תבוטל. אפשר שזוהי גם הסיבה לכך שקולבר מחפש כעת יו"ר חדש לאי.סי.איי במקומו - על מנת שזה יוכל לבצע תוכנית אסטרטגית חדשה מבלי שתהיה לו זיקה או מחוייבות כלשהי לתוכנית האסטרטגית הישנה.
מלכודת הפיצול של אי.סי.איי
הארץ
4.12.2001 / 9:42