50% מהציבור: הרשויות המקומיות מושחתות

מחצית מהציבור בישראל לא נותן אמון ברשויות המקומיות וחושב שהן מושחתות. כך עולה ממחקר שנערך ביוזמת בית הספר לממשל ולמדיניות באוניברסיטת תל אביב, שהוצג במפגש של אגודת ידידי האוניברסיטה.



בכנס נכח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, לצד נשיא האוניברסיטה, פרופ' צבי גליל ומנכ"ל סלקום עמוס שפירא, המכהן כיו"ר אגודת הידידים של האוניברסיטה. לפי המחקר, 50.8% מהציבור סבורים כי רבים או כמעט כל אחד בעיריות ובמועצות המקומיות מעורבים בשחיתות. רק 13.6% סבורים כי לא מדובר בתופעה נפוצה. עם זאת, רוב הנשאלים היו סבורים כי דווקא במקום מגוריהם קיימת פחות שחיתות: כאשר התייחסו לרשות שבה הם גרים רק 36.5% טענו שרבים או כמעט כולה בה מעורבים בשחיתות ו-29.5% השיבו כי רק מעטים או אף אחד לא מושחת בה.



"המערכת הדמוקרטית נסמכת במידה רבה על אמון האזרחים במנגנונים ובמוסדות הציבוריים", אמר פרופ' אפי יער מהפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה, שעמד בראש צוות החוקרים. "תופעות של שחיתות במוסדות השלטון ובמגזר הציבורי מערערות את האמון הזה, ובכך פוגעות במערכת הדמוקרטית". צוות החוקרים ביקר גם את גורמי אכיפת החוק וביקורת המדינה, וטען כי בידם נתונים לא מנוצלים שהיו יכולים לשפוך אור רב יותר על היקף השחיתות בישראל.



כתוצאה מכך, הם אומרים, המידע על היקף השחיתות וסוגיה הוא חלקי בלבד ולא זמין במלואו למקבלי ההחלטות. הסקר בוצע על ידי מכון הסקרים ב.י כהן באוקטובר 2007 בקרב מדגם מייצג במסגרת פרויקט מדד השחיתות השלטונית בישראל של בית הספר. במסגרתו מפותח כלי מדידה לשחיתות שלטונית ונערכים מחקרים המתמקדים בגופים שונים במגזר הציבורי. בשלב הראשון מתמקד המחקר ברשויות המקומיות.



בנוסף לעמדות הציבור המחקר מסתמך גם על עדויות הנשאלים לגבי מעורבות בשחיתות, על כתבות בעיתונות, פניות הציבור למבקר המדינה ומאגרי נתונים משפטיים. המחקר התמקד בשלושה סוגי שחיתות מינהלתית: מתן שוחד, הסתמכות על קשרים אישיים ומקורבים ובשירותיו של מתווך שיסדיר בעיות מול אנשי הרשות.



לפי הממצאים, 49% מהציבור שמעו על מקרים של שחיתות מסוגים אלה; 29.3% מכירים אישית מישהו שהיה מעורב במעשים מעין אלה ו-10.1% ציינו כי היו מעורבים בעצמם במעשי שחיתות דומים במהלך השנה האחרונה.



עוד מצאו החוקרים כי לפי מדגם של עיתונים ארציים ומקומיים, בשנים 2002-2007 חלה עלייה של כ-300% במספר אירועי השחיתות המדווחים, בעיקר בעיתונות הארצית ולא במקומית; לצד עלייה של 150% באותה התקופה בפסקי דין שעסקו בחשדות לשחיתות בהם היו מוערבות רשויות מקומיות. עיקר החשדות נגעו לשחיתות בתחום של יחסי עבודה ותכנון בנייה. עם זאת, מספר ההרשעות באותה התקופה לא השתנה. בפניות למבקר המדינה נמצא ייצוג גבוה של תושבי רשויות מקומיות באזור הפריפריה לעומת אזור המרכז.



במרכז השלטון המקומי, המייצג את הרשויות המקומיות בישראל, דוחים את ממצאי המחקר ומכנים אותו "אקט יח"צני מטעם אוניברסיטת תל אביב, שמבטא את הספורט הלאומי שהשתרש בארצנו של השמצת גוף אחר כדי להתהדר בכותרות ססגוניות".



עוד נמסר מהמרכז כי "חרף קיומן של סמכויות וחובות הרות גורל, מוצאים עצמם ראשי רשויות מקוצצי כנפיים ללא כל יכולת לנהל רשות מקומית, וזאת בגלל מחדליה של ממשלת ישראל שסמויים מהעין במסגרת המחקר. ראוי לעיין במחקר שהוציא בנק ישראל ב-2006, שהאשים את ממשלת ישראל ומדיניותה הכלכלית במצבן הקשה של הרשויות המקומיות".