ועדת האתיקה: ח"כים לא יכהנו כדירקטורים ולא יוכלו להיות בעלי עניין או בעלי שליטה בחברות עסקיות

חבר כנסת לא יכהן כדירקטור בחברה עיסקית, לא ייתן הוראה ולא יקבל מידע על ניהול החברה. במקרים מסוימים יתבקש למכור את עסקיו או למסור אותם לנאמנות עיוורת בדומה לשרים. כך החליטה הבוקר ועדת האתיקה של הכנסת. גם לאחר קבלת ההחלטות הללו, הוועדה קבעה שלעיתים אין די גם במגבלות אלה כדי למנוע ניגוד עניינים.



להלן החלטותיה של הוועדה:



חבר כנסת לא יכהן כדירקטור של חברה עסקית, אף שלא בתמורה. האיסור חל גם אם חבר הכנסת אינו מחזיק במניותיה של החברה.



חבר כנסת לא יהיה בעל שליטה בחברה עסקית. חבר הכנסת שהיה בעל שליטה (כגון שהחזיק ב-50% או יותר מממניותיה) לפני תחילת כהונתו, ימכור את המניות לאדם שאינו קרובו תוך שישה חודשים מיום תחילת כהונתו (או תוך שישה חודשים מיום פרסום החלטה זו, לפי המאוחר), או יחכיר את החברה לאדם שאינו קרובו תמורת דמי חכירה קבועים מראש לכל תקופת כהונתו כחבר הכנסת. דמי החכירה לא יהיו תלויים בהכנסות החברה.



חבר הכנסת לא יהיה בעל ענין בחברה עסקית. חבר הכנסת שהיה בעל ענין בחברה עסקית (כגון שהחזיק ב-50% או יותר ממניותיה, או שהיה בעל זכות למנות דירקטור) לפני תחילת כהונתו, ימכור את המניות לאדם שאינו קרובו תוך שישה חודשים מיום תחילת כהונתו (או תוך שישה חודשים מיום פרסום החלטה זו, לפי המאוחר), או ימסור את המניות לחברת נאמנות ציבורית ובלתי תלויה, אשר תחזיק ותנהל את תיק המניות בדרך של נאמנות עיוורת עד לתום תקופת כהונתו של חבר הכנסת.



במשך תקופת הנאמנות, חבר הכנסת לא ייתן לחברת הנאמנות כל הוראות בקשר למכירה או קניה של מניה מסוימת או לאופן ניהולן של החברות, ולא יקבל מחברת הנאמנות כל מידע, למעט מידע אודות השווי של כלל מניותיו, הרווח הכללי שמומש, והמס ששולם בגין רווח זה. החכרת החברה או מסירת מניותיה לנאמנות עיוורת נועדה להפחית את עצמת ניגוד העניינים, ולאפשר לחבר הכנסת להתמקד אך ורק בעיסוקיו הציבוריים ולא בניהול עסקיו.



עם זאת, ועדת האתיקה מצאה לנכון להדגיש כי יש מקרים יחודיים, שבהם גם אחרי ביצוע פעולות אלו, עדיין עלול להיווצר חשש לניגוד עניינים. כך, לדוגמה, אם בבעלות חבר הכנסת אחוזים ניכרים מחברות אשר תופסות חלק משמעותי מנתח השוק הארצי בתחום מסוים, הרי שייתכן שהוא עלול להימצא באותו תחום בניגוד עניינים, גם לאחר החכרת חברותיו או מסירת מניותיו לנאמנות עיוורת. במקרים יחודיים אלו, על חבר הכנסת לפנות לוועדת האתיקה לשם קבלת הנחיות אישיות כיצד להימנע מניגוד עניינים במסגרת תפקידיו השונים כחבר הכנסת.



ועדת האתיקה סבורה שכאשר חבר הכנסת הוא בעל שליטה או בעל ענין בחברה עסקית, כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, והוא מחזיק באחוזים משמעותיים ממניות של חברה מסויימת או שיש לו זכויות ניהולויות בה, נוצר חשש כי החזקת המניות גוררת עמה עיסוק בענייני החברה, שהוא בגדר עיסוק נוסף אסור.



כמו כן, במקרה זה עולה החשש לניגוד עניינים. זאת, בניגוד למצב שאליו כיוון המחוקק כשהתיר "החזקה בלבד של מניות בתאגיד", בו חבר הכנסת מחזיק תיק מניות מבוזר המורכב ממניות של מגוון חברות שונות, כאשר החזקותיו בכל אחת מן החברות זניחה ואינה מקימה לו זכות שליטה או ניהול.



בנוסף, ועדת האתיקה סבורה כי בכהונת חבר הכנסת כדירקטור של חברה עסקית, אף שלא בתמורה, יש משום עיסוק נוסף אסור, הן בשל הפגיעה האפשרית בכבוד הכנסת, במעמדו כחבר הכנסת ובחובותיו כחבר הכנסת, והן בשל החשש לניגוד עניינים בין כהונתו של חבר הכנסת כדירקטור לבין תפקידו כחבר הכנסת. זאת, בניגוד לכהונת חבר הכנסת, שלא בתמורה, במועצת מנהלים של גופים ציבוריים. כהונה זו מהווה לעיתים חלק משליחותו הציבורית של חבר הכנסת, ועל כן היא מותרת.