"לצערי נאלצנו להשחית את זמננו בהתוויית רשתות ביטחון ולא בהתעסקות בכלכלה הריאלית, למרות שהיה ברור שהיא תהייה הבעיה במשבר", כך אמר היום (ד') החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, בכנס מכון היצוא. "העליות בבורסה הן אינן מדד מבחינתנו, ולצערי כשהיו ירידות, התמקדנו במה שקורה בשוק ההון ופחות בכלכלה, למרות שרצינו לעסוק בה", הוסיף.
"אנחנו נמצאים בתקופה שלאחר שנים רבות של ירידה במעורבות ממשלתית אנו נאלצים לחזור פנימה. החזרה פנימה עלולה להיות מאוד בעייתית וצריך לקבוע לה עקרונות מסוימים". אחד העקרונות לפי אורן הוא "לא להלאמה". בעבר, הממשלה היתה מרכיב מאוד גדול במשק, וירדה ל 45% מגודלו. הסיסמאות שהופרחו במשבר, דוגמת 'הקפיטליזם מת', אינן מקובלות עליו: "הראייה הזאת של לחזור להיות מעורבים בגדול היא משגה גדול", אמר.
המעורבות הממשלתית צריכה להיות ביצירת מכפילי כוח למשק הישראלי. "אנחנו צריכים לנקוט בצעדים שייצרו מכפיל כוח ולייצר מנוף לפעילות שלנו. אם הממשלה תיקח את הסיכון לבד זה לא יעבוד. מבחינתנו, זה בבחינת יהרג ובל יעבור". להמחשת החשש מנטילת הסיכון רק על ידי הממשלה, הזכיר אורן כשלונות עבר שהיו בבנק לחקלאות, החברה לפיתוח מפעלי תיירות, והבנק לפיתוח תעשייה.
"בעת המשבר בתחילת העשור, ממשלת ישראל החליטה שהדרך לפתור את בעיית האשראי היא לתת הלוואות למפעלים במצוקה, על ידי ועדת אשראי. יו"ר הוועדה היה אריאל שרון והחברים בה היו שר התעשייה, שר הרווחה ושר האוצר. הוועדה אשירה הלוואות ל-12 מפעלים בהיקף של 65 מיליון שקל. רוב המפעלים לא קיימים היום, ועוד יותר מכך חובם עומד כיום על 75 מיליון שקל", אמר אורן.
אורן טען שהתכנון להקים מתקן התפלה הוא דוגמה מצוינת לחלוקת סיכונים. "עכשיו יש לנו מכרז למתקן ההתפלה הגדול בעולם בהיקף של 150 מיליון קוב בעלות של כ-2 מיליארד שקל. מי שיעמיד את האשראי בסופו של דבר ברובו זה החיסכון הפנסיוני בישראל עם עזרה מהממשלה. הממשלה לוקחת על עצמה סיכונים, ומתחייבת לרכוש את המים".
"זו הדרך הנכונה לייצר את המכפילים: לחזק את כוחות השוק ולהשיג תשואות גבוהות יותר עבור החיסכון הפנסיוני. לכן אסור להפיל את הרפורמות. לפני שמתלהבים ומחסלים את בכר, אני מציע שייעשה ניתוח אמיתי של מה שקורה במשק ומה זה תרם. בישראל היו 5 שנות צמיחה של מעל 5%. זה אולי באיזהשהו מקום קשור לרפורמות האלה. מעורבות הממשלה צריכה להיות ממוקדת , מושכלת וחכמה ויש לעשות שימוש זהיר בכלי הערבות".
"כעת אנו נותנים ערבויות מדינה בהיקף חסר תקדים של מעל 20 מיליארד שקל. נוצרה תחושה של 'למה לא יותר?' אם 20 אז למה לא 40 או 60. הערבות לא נתפשת ככסף וזה לא נכון. יש להתייחס לערבות ככסף, אם מתמחרים את הסיכון. ערבויות מדינה הוא כלי עם מגבלות אמיתיות ואפקטיוויות. צריך לדעת לשלוט בהן".
"חבילת הסיוע ליצואנים כוללת ביטוח משנה לטווח קצר בהיקף של 4 מיליארד שקל. ערבות המדינה כוללת מקדמה ליצואנים בהיקף של 1 מיליארד שקל. כרגע אנחנו מדברים על הרחבה נוספת של 250 מיליון שקל בערבות זו".
"תוכנית הטופ אפ - תוכנית ביטוח משנה שהממשלה מעמידה לחברות הביטוח המסחריות יצאה לפועל. תוכניות הביטוח לטווח קצר עובדת מהיום. כלומר, הלקוחות יכולים לגשת ולבקש. זהו הישג שעליו אני מברך את מי שעבד איתנו נעשתה כאן עבודה לילות כימים".
"התמקדתי עד עתה בנושא יצוא. יש דברים אחרים שאנחנו עובדים עליהם אחד הדברים הן קרנות המנוף, שיכולות לשמש יצואנים בעלי אג"חים למחזור. יותר חשוב מזה הן הקרנות החדשות שאנחנו עובדים עליהן עכשיו. בשיתוף עם הסקטור הפרטי אנחנו מתכוונים להקים קרנות לאשראי חוץ בנקאי. הקרנות האלה יגדילו את היקפי האשראי בשוק".
"ישנם קשיים מבחינת בטחונות בתחום ההיי-טק והתעשייה הקיבוצית. אני מקווה שהקרנות יסייעו בכך. לגבי הקרנות לעסקים קטנים - קצב העמדת ההלוואות גובר והולך. הקרנות אישרו עוד ערבויות בהיקף של 250 מיליון שקל. נמשיך ונחפש את הדרך לעשות זאת נכון יותר. אני מאמין בשיתופי פעולה ובהידברות. ישנם גופים שונים, בהם התאחדות התעשיינים, עמם אנו נמצאים בקשר. נמשיך בקשר זה, נשמע ונעשה דברים נוספים", לשון דבריו של אורן.
שוקי אורן: נאלצנו להשקיע זמן בחיסכון הפנסיוני ולא בכלכלה הריאלית - הנפגעת העיקרית במשבר
אורה קורן
24.6.2009 / 14:42