עוד מכה לפרקליטות מיסוי וכלכלה: בית המשפט המחוזי דחה את ערעוריה וזיכה נאשמים בהנפקת באומל

הפסד נוסף לפרקליטות מיסוי וכלכלה: 12 שנים לאחר שהתפוצצה פרשת הנפקת חברת באומל ולאחר ערעורים של הפרקליטות על הזיכוי ועל קולת העונש, זוכו היום מרבית הנאשמים סופית. הרכב שופטים בראשות נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר, דחה היום את ערעורה של פרקליטות מיסוי וכלכלה (מחוז ת"א) על זיכויים של דיסקונט ישראל שוקי הון והשקעות וחברת י.ל.ר שוקי הון והותיר את הזיכוי על כנו.



בית המשפט דחה עוד את ערעור המדינה על זיכויים של ישראל אפריימי ומאיר דלאל. בנוסף, דחה את טענות הפרקליטות לגבי קולת העונש שהוטל על מורשעים בפרשה. במקביל, קיבלו השופטים את ערעוריהם של כל המורשעים. יוסף טייכר זוכה מעבירת השפעה בתרמית. עונש המאסר שהוטל עליו בוטל והקנס שהושת עליו הועלה מ-40 אלף שקל שהוטלו עליו בבית משפט השלום ל-70 אלף שקל. ערעורו של מאיר הדר על הרשעתו התקבל במלואו והוא זוכה מכל אשמה. עונש המאסר שהוטל עליו בבית המשפט השלום בוטל.



חברת י.ל.ר חיתום, שייעצה וליוותה את ההנפקה, זוכתה מעבירת השפעה בתרמית על תנודות השער, אך קנס בסך 150 אלף שקל שגזר עליה בית משפט השלום יוותר על כנו לאחר שהורשעה בעבירה של קבלת דבר במירמה והנעה בתרמית.



ההנפקה של חברת באומל, שעסקה בעבודות קבלניות בתחומי התשתית והפיתוח, התרחשה ב-94'-95' - שנות שפל בשוק ההון. על פי כתב האישום, החתמים הסבירו לבעלי החברה, מתי ומשה באומל, כי מכיוון שמצב השוק קשה ואחרי ההנפקה צפויים היצעים, יש צורך לדאוג שמישהו מטעם באומל יקלוט את ההיצעים וימנע ירידה בשער המניה בימי המסחר הראשונים.



על פי כתב האישום, ניצלו הנאשמים את חוסר הבנתם של באומל בהנפקות, הסתירו מהם מידע וטענו בפניהם כי קליטת ההיצעים נחוצה לשם מניעת ירידת שער המניה - שעלולה לפגוע בשם הטוב של החברה. ואולם חששם האמיתי של הנאשמים, על פי כתב האישום, היה כי ירידות חזקות בשער המניה יפגעו במוניטין המקצועיים שלהם. הנפקת באומל היתה אחת הגרועות בגל ההנפקות של 95'. שנה אחרי ההנפקה, כבר הציגה החברה הפסד של כ-50 מיליון שקל, שמחק את כל הרווחים שלה מיום היווסדה, והעביר אותה לגירעון ענק בהון העצמי - שהוביל זמן מה לאחר מכן להליכי כינוס נכסים.



ב-2006 זיכה בית משפט השלום חברת דיסקונט חיתום (כיום שמה דיסקונט ישראל שוקי הון והשקעות) ומנהליה בעבר, ישראל אפריימי ומאיר דלאל, מכל מעשה לא חוקי בהנפקת באומל. חברת י.ל.ר, יוסף טייכר ומאיר הדר זוכו מחלק מהאישומים שיוחסו להם, אך הורשעו בהשפעה בתרמית על שער מניית באומל וקבלת דבר במרמה. פרקליטות מיסוי וכלכלה ערערה למחוזי על הזיכויים ועל קולת העונש והמורשעים ערערו על הרשעתם.



הנשיאה ברלינר מתחה ביקורת את החלטת הפרקליטות לערער על החלטת בית המשפט השלום המזכה את הנאשמים מעבירת הכללת פרט מטעה בתשקיף וכותבת: "אין ממש בערעורים באשר לאישום זה וספק בעיני אם היה מקום להגישם". השופטת מאמצת את קביעת בית משפט השלום לפיה ההסדר בין הצדדים אותו תקפה הפרקליטות הוסכם ביניהם לאחר שהתשקיף היה פתוח לציבור ובאותה תקופה לא היתה קיימת בחוק חובה לדווח על התפתחות שארעה לאחר פרסום התשקיף.



ברלינר קיבלה את ערעור המורשעים בנוגע להרשעתם בעבירה של השפעה בתרמית על שער מנייה וזיכתה אותם מחמת הספק. זאת לאחר שקיבלה את טיעוני הסניגורים לפיהם בית משפט השלום קבע קביעות סותרות באשר לפעולתו של מתי באומל, מנהל החברה, בפעילות המניה. לדבריה, היה לו מספיק מידע כדי להגיע להחלטה מושכלת בנוגע לפעילות המניה, הוא היה מעורב בפעילות בשוק ההון והיה מעוניין בה והמשיך בכך באופן עצמאי לאחר שי.ל.ר חדלה מרכישת מניות החברה. השופטת מותחת ביקורת על ההחלטה שלא להעמיד לדין את מתי באומל, מאחר ולגישתה הוא היה דומיננטי בפעילות החברה בשוק ההון.



בנוסף, השופטת קיבלה את טענות הסניגורים לפיהן היה על בית המשפט השלום להתייחס גם לימי מסחר נוספים, ולא רק לימי המסחר עליהם הצביעה הפרקליטות כדי ללמוד על מלוא הפעילות במניה. "די באי הבחינה כדי ליצור את הספק הסביר מבחינת המערערים" היא קובעת.



המדינה טענה כי טייכר והדר שידלו את באומל לרכוש את מניות החברה לאחר ההנפקה בניגוד לרצונו. הזיכוי, מסבירה ברלינר, גרם לדחיית ערעור המדינה על זיכויים מעבירת שידול בבית משפט השלום. השופטת ביקרה את הפרקליטות בנוגע לערעורה על סעיף השידול וכתבה: "סתמה המדינה ולא פירשה על מה היא נשענת בהשגתה...לא הובהר מהי הפסיקה הרלבנטית שאליה הכוונה".



ערעורו של הדר על הרשעתו התקבל לאחר שסניגוריו תקפו את פסק הדין של בית משפט השלום שלא ערך הבחנה בינו לבין נאשם אחר בפרשה, יוסף טייכר. ברלינר מציינת כי "אין די בכך שטייכר והדר שניהם עובדים בכירים, ואין די בכך שהם קרובים. לא בכירותם ואף לא הקירבה ביניהם הופכת אותם לתאומים סיאמיים בלתי-ניתנים להפרדה, שעל כן, הראיות נגד טייכר, שהן חד-משמעיות אינן קושרות את הדר".



ערעורם של טייכר וחברת י.ל.ר בנוגע לעבירות של קבלת דבר במירמה והנעה בתרמית נדחה. השופטת החמירה בקנס שהוטל על טייכר. מ-40 אלף שקל שגזר עליו בית משפט השלום הועלה הסכום ל-70 אלף שקל. במקביל עונש המאסר בפועל של שלושה חודשים שהוטל עליו בשלום בוטל לאחר שטייכר זוכה מעבירה של השפעה על שער המניה. באורח נדיר, התחשבה השופטת במשך הזמן מאז ביצוע העבירה ועד למתן גזר הדין - 14 שנים. השופטת קבעה כי צירופו לזיכוי חלקי מחייב התחשבות לעניין העונש.



מאיר הדר וי.ל.ר יוצגו על ידי עו"ד שרון קלינמן; יוסף טייכר יוצג על ידי עו"ד נתי שמחוני ואורן אדרת. ישראל אפריימי יוצג על ידי עו"ד דן שינמן ונוית נגב, דיסקונט ישראל שוקי הון יוצג על ידי עו"ד נבות תל צור ופרקליטות מיסוי וכלכלה באמצעות עו"ד רחל צירקין.