מימוש בריא בבורסה

שוק המניות עבר בשבועות האחרונים תהליך של מימוש רווחים. להבנתי מדובר במימוש בריא. המשקיעים מפנימים שלא קנו כרטיס בכיוון אחד של עליות. הרצף הירוק האגרסיבי היה חייב להיבלם כיוון שהוא משקף תיקון לגל הירידות והמפולת שהחלה בסוף 2008 ונמשכה עד פברואר – 2009. כמו בכל תנודות שערים, התיקון היה חד ומשקיעים רבים נטו להעריך שהמשבר מאחורינו ושלב ההתאוששות הכלכלית העולמי לפנינו.

הקלות האשראי והורדת הריבית האגרסיבית בשילוב הזרמת הון של טריליוני דולרים יצרו תחושה של שליטה במשבר ובמקביל הביאו גל פרשנויות, לפיו היציאה מהמיתון העולמי תהיה מהירה יחסית מהצפוי ותתרחש כבר לקראת סוף 2009. כמו תמיד המעבר מפסימיות לאופטימיות היה מהיר מדי והתהליך דבק בשערי המניות שביצעו תיקון חד מהשפל.

חשוב לציין שהיעדר אלטרנטיבות השקעה – ריבית אפסית בפיקדונות, אי וודאות בשוק האג"ח, תנועות חדות במטבעות ובסחורות, וכסף זול הביאו להסטת כספים למניות. כששוק בשפל פוגש כסף פנוי שמוכן לקחת סיכון יותר מבעבר התוצאה אחת: עליות חדות. המימוש לפיכך רצוי בגלל פסק הזמן שמחזיר פרופורציות, רגיעה בתאוות הבצע ששוב הרימה ראש וחזרה למחירי מניות סבירים יותר.

רבים מתחבטים במהלך המימוש בשבועות החולפים האם אנו נמצאים בהזדמנות לקנות סחורה טובה או להפך - לממש את רווחי התיקון ולמהר להיפטר ולמכור. שאלת מיליון הדולר. מבחינת הבנקים קיימת דעה (הבנק הבינלאומי מהיום) שייתכן דשדוש בשוק עד ספטמבר. יש כמובן ברוקרים שסבורים כי נתונים מעט אופטימיים מכלכלות מובילות בעולם יציתו גל עליות שערים מחודש והנה נוצרה הזדמנות רכש מעניינת.

אי אפשר (וגם לא רצוי) להתייחס לטכנאים, המבססים הערכות ותחזיות על בסיס נתונים טכניים. רק השבוע קראתי בעיון את זיו סגל שהביע אמון בנאסד"ק. בדיוק באותו היום נפל הנאסד"ק 3.3%.

קווי התמיכה, נרות יפניים, סרגל פיבונאצ'י, 66% מהעלייה של גל הירידות במשק 200 ימים ועוד מיני סיפורי סבתא לא עומדים במבחן המציאות. כשיש גל עליות מתמשך הטכנאים תמיד צודקים, כשהשוק מתעתע - הדיוק מהם והלאה. חלקם, גם בירידות, ממשיכים להיות אופטימיים כי הם תפוסים בחשיבה שגויה. מגוחך לשמוע ולקרוא מנחה פורום ויועץ השקעות לקרנות נאמנות שדבק במניות השבבים. ירדו, נפלו, התרסקו והוא ממשיך להמליץ כאילו מאומה לא התרחש. סוג של ג'ים קריימר ישראלי, הדבק בנבואתו ואינו מודה לעולם בכישלונו.

במימוש או בעליות יש כמובן את המניות הדפנסיביות. 30% מתיק השקעותיכם יכול להימצא במניות כאלביט מערכות, טבע, נייס או כימיקלים לישראל. אלו מניות שיניבו תשואה סבירה לא בנוסח הביומד או חיפושי הגז אבל הרבה יותר מאג"ח ופיקדונות.

מחזורי העסקאות במניות אלו גדולים ומאפשרים מסחר בקלות ללא השפעה על המגמה. דבר שאינו קיים במניות דלות סחירות. למניות הכבדות אפשר להוסיף עד 10% בחיפושי הגז (ממתינים להמשך ממצאי קידוח תמר), 5% ימצאו סיכון במניות ביומד (קמהדע, כלל ביוטכנולוגיה, ביומדיקס). 10% יופנו למניות נדל"ן עם דגש מובהק על חברות שמרבית פעילותן בבנייה בישראל. מחירי הנדל"ן בארץ, בעיקר הדירות, במגמת עלייה.

45% מהתיק נשאר במצב פיקדון נזיל המתנה. מצב זה יימשך עד שמגמות המסחר בארץ ובעולם יתבהרו ואז נוכל להחליט על כיוון השקעה.

כפי שהבנתם זה אינו תיק סולידי כמקובל אצלנו אלא תיק עם סיכונים מסוימים. יש כמובן אג"ח קונצרניות ומט"ח שלא התייחסתי אליהם בכדי לא להכביד במידע על משקיע ממוצע. כמובן שהאופציה לפנות לניהול תיקים אצל מומחים, תוך הגדרת אופי השקעתכם המבוקש באופן ברור, אפשרית אף היא.

התבשרנו אתמול כי "המשבר הכלכלי חיסל 2300 מיליונרים בישראל". נתון שעולה מדו"ח העושר של "מריל לינץ'". מיליונר על פי הגדרת הדו"ח הוא אדם שיש לו מיליון דולר נזילים לא כולל ביתו.

עם כל הכבוד למריל לינץ' אין להם להבנתי בסיס מחקרי מדעי מדויק לפרסום הערכתם.חלק גדול מהמיליונרים בישראל אינם ידועים כי פעילותם לא ציבורית ונעשית בדרך שגרתית רגילה. אצלי בכיתה לומדים 3 סטודנטים, המוגדרים כמיליונרים ואיש לא שמע עליהם. לעיתים בהפסקות כשאנו משוחחים אני שומעת מהם על רכישת נכס בניו יורק להשקעה בעקבות צלילת מחירי הנדל"ן. השבוע אחד מהם גילה לי שרכש מניות "קרדיט סוויס" והרוויח הון בעקבות נוחי דנקנר. הסטודנט מצא מנטור בורסאי לחיקוי ונראה שמח ועליז.

צאו ולמדו ששלושת הסטודנטים אינם נכללים במיליונרים של מריל לינץ' וכמותם יש נוספים, מה שמלמד שהכללות סטטיסטיות יוצרות לפעמים כותרות מוזרות.

תופעת "התספורות" (פדיון אג"ח במחיר נמוך משמעותית ממחיר ההנפקה) בשוק האג"ח המקומי נרגעת. המשקיעים החלו לגלות תקיפות נגד אלה שגייסו הון מהציבור והשקיעו אותו ברכישת קרקעות בקזחסטן או באוקראינה. המשקיעים, בניצוח המוסדיים, מכריחים את בעלי השליטה להימנע מתספורות. עצם המאבק בבעלי השליטה הוא תופעה מרעננת וראויה בבורסה בקיץ מהביל ולח.

ד"ר דפנה פפר – כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים – אור יהודה.