גם באירן הכל התחיל בהפרטה

המחאות הפוליטיות שאירעו באיראן בשבועיים האחרונים, בעקבות הזיופים תוצאות הבחירות, נעשו על רקע החמרת המצב הכלכלי והחברתי במדינה. פעילים באיגודים המקצועיים (שבמחתרת) שיגרו בימים האחרונים מסמך ארוך מטהרן ובו הם מפרטים את הרקע המעמדי למחאה: בין היתר, נכתב במסמך כי "ארבע שנות ממשלת אחמדינג'ד היו לארבע שנים של העמקת העוני ופגיעה במעמד העובדים. ממשלת אחמדינג'ד דוגלת במדיניות כלכלית ניאו-ליברלית המוכתבת על ידי הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומי. מניתוח מדיניות זו עלה בבירור שאחמדינג'ד וממשלתו פועלים על פי האינטרסים של הבורגנות המסחרית והבירוקרטית, ושבחלקה, המחאה נובעת מהרצון 'לנקום' בממשלה בשל מדיניותה".

הוויכוח סביב המדיניות של הממשלה החל עוד בימי המהפכה ב-1979. אל ניסיון התיעוש של הימים הקרובים ושל הלאמת נכסי השיאה המודח ובעלי בריתו, נוסף אז הרצון לעשיית "צדק עם העשוקים" ושל "חלוקה צודקת יותר של העושר". אבל לפני שנתיים ממשלת אחמדינג'ד, באישורם של המנהיגים הרוחניים, יזמה תיקונים בחוקה של 1979.

על פי תיקונים אלה, רוב המשק שבבעלות המדינה חייב להיות מופרט. חמור מזה, החליטה הממשלה לבטל את מוסד "הקביעות" על פי חוק – עוד אחד מהחוקים שנחקקו עם המהפכה ב-1979, וכך 70% מהשכירים היו לעובדים ארעיים, ללא כל ביטחון תעסוקתי ושניתן לפטרם "מהיום להיום".

בעקבות המדיניות הניאו-ליברלית הקיצונית, הממשלה האיראנית זכתה לשבחים מאחד המוסדות הבינלאומיים המצוי תחת הגמוניה אמריקאית: קרן המטבע הבינלאומי. בדו"חות הקרן, אירן הייתה לתלמידה מצטיינת בקרב המדינות המקבלות את המישנה (המיושנת למדי, כעת) הניאו-ליברלית. אגב, גם ממשלת ישראל מקבלת את אותם הציונים הטובים בעקבות מדיניות ההפרטה ופירוק מנגנוני הרווחה. באחד הדו"חות הקרן נאמר כי "לאחרונה הממשלה החליטה לעסוק ביתר נחישות במדינות ההפרטה. לפי הוראה שפורסמה על ידי המנהיג הרוחני, האייתולה חמנאי, יותר מ-80% מהתאגידים שבבעלות המדינה יהיו פרטיים תוך עשור. על פי ההערכה רוב ההפרטות יסתיימו תוך חמש שנים".

מדיניות ההפרטות הקיצונית, יחד עם הפגיעה במעמדם של העובדים, הפכו את המשטר התיאוקרטי לעצבני ביותר בכל הנוגע להתארגנות עובדים: על פי חוק אסורה התארגנות העובדים העצמאית באיגודים מקצועיים או בועדי עובדים. המציאות היא מורכבת יותר, ואכן הוקמו בשנים האחרונות איגודים וועדים רבים, הפועלים בצורה מחתרתית או חצי-מחתרתית. הם מקדמים שביתות, עיצומים ואף פועלים להתארגנות עובדים במפעלים וחברות נוספים.

איגודים מקצועיים בכל העולם – פרט להסתדרות, כמובן – קיימו ביום ששי האחרון "יום בינלאומי לסולידריות עם עובדי איראן". היום נקבע לפני כחודש בחצי, בטרם פרצו המחאות על תוצאות הבחירות, בעקבות מאות המפגינים שנעצרו בעת שהתכוונו לציין את היום העובד הבינלאומי, האחד במאי, בבירה טהרן. יצויין שטרם שוחררו כל העצורים – כולל ראשי ועדי עובדים ואיגודים מקצועיים.

לא מפתיע אולי שדווקא כאן בישראל לא מעט אנשים בממשלה ובזרועות הביטחון איחלו דווקא לבחירתו של אחמדינג'ד בבחירות שנערכו לפני כשבועיים באירן. מתברר שבכל הנוגע למדיניות כלכלית וחברתית, יש הרבה מן המשותף בין שתי המדינות...

ד"ר אפרים דוידי הוא המנהל האקדמי של המכללה החברתית-כלכלית