יוצרי ספרים הפכו עבדים מושפלים

רשת צומת ספרים רומסת בכוחניות את הספרות העברית ויוצריה ואין לדרכיה מקום במדינת תרבות. הסופר יורם קניוק מזדעק

יורם קניוק

למקרא מאמרן של סיון קלינגבייל ואיילה צורף על צומת ספרים, שהתפרסם ב-TheMarker, נזכרתי במודעה מעיתוני ארה"ב ב-1875: "אנחנו מקימים חוות חתולים באינדיאנה ומתחילים ב-100 אלף חתולים; כל חתול יניב 12 חתלתולים בשנה. פרוות החתולים יימכרו ב-30 סנט הפרווה. מאה פועלים יפשטו 5,000 חתולים ליום, ונקים לידה חוות עכברים עם מיליון עכברים. העכברים מתרבים בקצב גבוה פי 12 מן החתולים. יהיו ארבעה עכברים להאכיל בהם את החתולים מדי יום, ואת העכברים נאכיל בפגרים של החתולים. נאכיל את העכברים לחתולים, ואת החתולים לעכברים - ואת הפרוות נקבל בחינם".

זו צומת צומת ספרים כיום. בהנהגתה כיום, אנשים המייצרים ספרים - מתרגמים, עורכים, סופרים, בעלי חנויות קטנות - הם עבדים מושפלים לגוף שמזכיר קרטל, שכמותו אסור בארצות תרבות. הוא מוציא לאור גם ספרים איכותיים, אך קיבל היתר מן הממונה על ההגבלים לרמוס את שוק הספרים שאינם נמכרים בו.

רשת סטימצקי, ששלטה בשוק, היתה קשה - אבל החלוקה בינה לבין היוצרים היתה הגיונית כי קנתה את הספרים מן המו"ל. צומת אינה קונה, אלא מחזירה למו"ל את הספרים שלא נמכרו. מעותק שנמכר ב-100 שקל מקבל המו"ל 40% תגמולים, ואילו צומת - 60%. המו"ל חייב לדאוג להפצה שעולה כ-10%. באחוזים האלו משלם המו"ל בעד הנייר וההדפסה, הוא משלם לכותב או למתרגם, לעורך - וכן, אפילו לסופר.

מכיוון שרוב הספרים נמכרים בכרטיס אשראי, מעבירה צומת למו"ל את הכסף אחרי 75 או 120 יום. הכסף משמש אותה לעסקיה. בהונאה הגדולה, שכונתה "שני ספרים בעשרה שקלים" ובגינה אפילו המו"לים שרובם פחדנים אף יותר מרוב הסופרים לא השתתפו במבצע, מכרה צומת ספר אחד ב-50 שקל ועוד שני ספרים בעשרה שקלים. חלק מן הסופרים הרוויחו 40 אגורות לספר.

זה גרוע אפילו מפרוות חתול בחינם. הרעיון שספר יימכר בזול הוא התירוץ של צומת לוויכוח. אבל אם כך הדבר, הרי יוגורט אפשר למכור בשקל, ולחייב את היצרן לקבל בחזרה יוגורט או נייר טואלט שלא נמכר.

מנכ"ל צומת, אבי שומר, הוא אכן איש ספר ויודע לדבר יפה. אבל מאות סופרים, משוררים ומתרגמים עובדים שנה שלמה בעד כמה אלפי שקלים במקרה הטוב. על חשבונם מרוויחה צומת פי 20.

לפני כשנה הועלה רעיון על-ידי המכון הצרפתי: לייבא לישראל את השיטה הצרפתית שבגללה הספרות הצרפתית מחייכת. אמנם מר שומר טוען באוזני עיתונאים שזה אינו כך, אבל הוא מטעה. השיטה מועלית עכשיו על-ידי ח"כ ניצן הורביץ כהצעה לחוק. הורביץ יטען כי מדוע שספר שעבדו עליו קשה לא יתוגמל כמו כרטיס בקולנוע או בתיאטרון? אחרי שנתיים מיום צאת הספר, כשבוראיו ועושיו כבר הרוויחו מעט מעמלם, אפשר יהיה להוריד מחירים.

המו"לים המחוברים לצומת מרוויחים, ושומר מוכר לעיתונאים את האיוולת שהנה - קונים יותר. אבל הרי בלי ספרים לא יהיו לא רק סופרים חיים, אלא גם קונים חיים. הרי לפי שומר סופר צריך לסבול. זה כתוב בתורה. לכן הוא כורת את אוזנו, ושומר אוהב הספרות דואג שיהיו לו סיבות טובות לכך.

ישנו פתגם פורטוגזי שלפיו לו לצואה היה ערך, לעניים לא היה תחת. אז צומת לוקחת מהיוצרים את התחת, והכותבות ב-TheMarker, עיתון מצוין לכל הדעות, חושבות שאפשר לחיות בלי תחתים. הסופר אנטול פרנס כתב פעם שפאריס עיר הגונה - לעשירים ולעניים מותר לישון מתחת לגשר.

הכותב הוא סופר זוכה פרסים, בהם פרס הנשיא לספרות ופרס ביאליק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully