"עשו שורט על אג"ח ממשלתיות, ולונג על אג"ח קונצרניות"

>> "מדדי התל בונד מנופחים בכל קנה מידה. הראלי שהיה כאן באפיק הקונצרני החזיר את המדדים לרמות שהיו לפני המשבר. ניתן למצוא איגרות חוב בודדות עם פוטנציאל, אבל מדדי התל בונד יקרים. הסיבה לכך היא שכולם הולכים לשם, בעיקר דרך תעודות סל מקומיות", כך טוען רונן אביגדור, מנכ"ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות.



אביגדור מעריך כי האפיק הקונצרני המדורג בשוק המקומי מיצה את עצמו, אך האפיק הקונצרני בחו"ל, ובפרט האמריקאי, מציע הזדמנויות רבות. "בחודשים האחרונים נרשמת ירידה בשנאת הסיכון. מדד הפחד (vix) נמוך מ-30 נקודות, לעומת רמות של 80 נקודות ויותר בשיאו. הירידה בשנאת הסיכון מתבטאת בעליית מחירים באיגרות החוב המדורגות והלא מדורגות. הציבור האמריקאי מעביר את הכסף שלו מהנכס הבטוח ביותר, אג"ח ממשלת ארה"ב, לאג"ח של שווקים מתעוררים, לאג"ח קונצרניות אמריקאיות ואג"ח זבל אמריקאיות. המשמעות היא ירידה במרווחים באג"ח המסוכנות יותר ועלייה בתשואות של אג"ח ממשלתיות אמריקאיות", ציין אביגדור.

לדברי אביגדור, לא רק שנאת הסיכון תדחף את התשואות של אג"ח הממשלתיות האמריקאיות מעלה. הוא מציין כי "יש הרבה מאוד גורמים התומכים בעליית תשואות באפיק הממשלתי האמריקאי. הגירעון הענק של ארה"ב ותוכניות החילוץ הרבות של הממשל האמריקאי מחייבות גיוס הון ברמות גבוהות. ההערכות הן לגיוס הון לאורך כל העקום של כ-2 טריליון דולר ב-2009. ואולם ארה"ב אינה היחידה שמגייסת. מדינות נוספות נאלצות לגייס. היצע זה מתחרה על הביקוש לאג"ח האמרקאיות. לדוגמה, בשבוע שחלף התבשרנו שצרפת תנפיק אג"ח ממשלה בהיקף הגבוה אי פעם".



אביגדור מציין כי צעדי הסיוע האגרסיוויים שנוקט הממשל האמריקאי בזירה המוניטריות מעוררים ציפיות ללחצים אינפלציונים והעלאות ריבית. לדבריו, החוזים העתידיים על ריבית הפדרל ריזרב מגלמים הסתברות גבוהה להעלאת הריבית בידי הפד כבר השנה.



עוד הוא מציין כי בחינה היסטורית של 15 השנים האחרונות, מראה כי ממוצע התשואות של האג"ח לעשר שנים היה יותר מ-5%. "רמת התשואות הנוכחית - 3.5% - נמוכה ומבטיחה הפסד דו-ספרתי אם התשואות יחזרו לרמתן ההיסטורית", הוסיף אביגדור.



עוד הוא מציין כי הספקולציות על הפחתת דירוג האשראי של ממשלת ארה"ב וקריאות התיגר של בעלות החוב הגדולות של ארה"ב, כמו סין, רוסיה וברזיל להקטין את החשיפה שלהן לאג"ח ממשלתיות אמריקאיות, אינן תומכות במחירן של איגרות אלו.



לנוכח ציפיות אלו במנורה מבטחים השיקו בשבועות האחרונים שתי קרנות שיאפשרו למשקיע החוזה עליית תשואות באפיק הממשלתי האמריקאי וירידת תשואות באפיק הקונצרני האמריקאי. חשיפה הפוכה תאפשר למשקיע ליהנות מעליית תשואות באפיק הממשלתי האמריקאי. חשיפה כזו משיגה הקרן "מנורה מבטחים שורט אג"ח ארה"ב 7-10 שנים". אביגדור מציין כי אחד מיתרונותיה של הקרן הוא נטרול החשיפה המטבעית לדולר. הוא מסביר כי לעליית התשואות יש מיתאם חיובי עם היחלשות הדולר. לא רצינו שהמשקיע ירוויח מההשקעה בשורט על האג"ח הממשלתיות האמריקאיות, אך הרווחים ייעלמו עם התרגום לשקלים".



חשיפה לאג"ח הקונצרניות האמריקאיות ניתן לקבל בידי קרנות מקומיות שונות המשקיעות באג"ח בחו"ל. הקרנות אלטשולר שחם אג"ח גלובל, אקסלנס אג"ח עולם, דש אג"ח בינלאומי וקרנות נוספות. הקרן "מנורה מבטחים אג"ח חול מזעור חשיפה למט"ח" מאפשרת חשיפה לאג"ח זרות בנטרול חשיפה מטבעית. הקרן תשקיע בתיק מפוזר של איגרות בדירוג הממוצע של מדד תל בונד 20, aa, כשבתרגום בינלאומי הדירוג הוא bbb. התיק משלב גם חשיפה לאג"ח קונצרניות בדירוגים נמוכים, אך לא יותר מרבע מהתיק ובאופן שישמור על הדירוג הממוצע זהה לזה של תל בונד 20. המח"מ הממוצע בקרן הוא 4.25 שנים, נמוך מהמח"ח שמשקף תל בונד, שהוא 5.25 שנים. מח"מ נמוך יותר משקף סיכון נמוך יותר. התשואה הגלומה בתיק היא 8%, לעומת 6% בתל בונד 60. תל בונד 20 מגלם תשואה נמוכה אף יותר.



אביגדור מדגיש כי השקעה באיגרות קונצרניות בחו"ל עדיפה גם בשל הסחירות הגבוה שהן מציעות. היקף סדרה ממוצע בתל בונד 20 הוא 200 מיליון שקל, ואילו היקפי הסדרות בחו"ל הרבה יותר גבוהים. היקף הסדרה חשוב לסחירות האג"ח. ככל שהסדרה גדולה יותר, מכירה או קנייה משפיעות פחות על מחיר האיגרת.