>> משרד האוצר מעריך כי ההכנסות הצפויות למדינה מהטלת מע"מ על פירות וירקות יהיו 1.8 מיליארד שקל. אותו משרד מעריך כי סך הסחר החקלאי שיחויב במע"מ הוא 2.3 מיליארד שקל. איך שני הנתונים מתיישבים זה עם זה? הנה ההסבר: ההכנסות ממע"מ מחושבות מתוך סך התצרוכת של משקי הבית המוצאת על פירות וירקות. לפני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בתצרוכת שנתית של 7.4 מיליארד שקל. שימו לב: יותר מפי שלושה מסך ההכנסות של החקלאים ממכירת אותם פירות וירקות. איך זה ייתכן? ללמ"ס ולמשרד האוצר הפתרונים.
בכל מקרה, מס של 15.5%-16.5% על תצרוכת של 7.4 מיליארד שקל מסתכם להכנסה של כ-1.2 מיליארד שקל. היכן עוד 600 מיליון שקל? פה, מתברר, קבור הכלב. בפועל, היקף צריכה הירקות והפירות החייבת במע"מ הוא לכאורה גדול יותר - לא רק משקי בית חייבים במע"מ, אלא גם כל הארגונים הקשורים לממשלה (משרד הביטחון, מגזר שלישי וכו') קונים פירות וירקות, ומשלמים בגינם מע"מ. התצרוכת של מגזרי הממשלה בתחום הפירות והירקות אמורה להכניס בדיוק את ה-600 מיליון שקל החסרים.
אבל זו הכנסה אמיתית כי אותם גופים מקבלים פיצוי תקציבי על ההוצאה הנוספת שנגרמה להם בגין המע"מ. משמע, הם מגדילים את הכנסות המדינה ב-600 מיליון שקל בגין תשלום מע"מ, אבל במקביל מגדילים גם את ההוצאה התקציבית של המדינה עליהם ב-600 מיליון שקל.
כך יוצא שהטלת המע"מ על פירות וירקות מגדילה את ההכנסות ממע"מ ב-1.8 מיליארד שקל, אבל בפועל קופת המדינה נהנית מהכנסה נטו של 1.2 מיליארד שקל בלבד.
ההכנסות ממע"מ: לא 1.8 מיליארד שקל - בקושי 1.2 מיליארד שקל
מירב ארלוזורוב
30.6.2009 / 7:08