נס המרד החברתי של הבאסטיונרים

>> הרוכלים בשווקים, באסטיונרים בעגה המקובלת, הרימו את נס המרד החברתי בישראל. "אני קורא לשר האוצר ולראש הממשלה שיתלוו אלי ליום אחד ויסתכלו לאנשים בעיניים", אמר בתקשורת נציג הרוכלים. "הם יראו את הכאב והמצוקה של משפחות שלמות שחיות על לחם, גבינה פשוטה, פירות וירקות. השווקים זה בית התמחוי הכי גדול במדינה, אבל שטייניץ וביבי לא קונים בשוק".



הדאגה של הרוכלים לשכבות החלשות נוגעת ללב, רק שהתמונה שהם מציירים בעצמם שומטת כבר את הטיעון שלהם. "לחם, גבינה, פירות וירקות", אמר הרוכל - ומתוך שלושת המוצרים שהוא ציין, שניים משלמים מע"מ מלא. כמובן, שפרט לשלושת המוצרים הללו, השכבות החלשות צורכות עוד מוצרים רבים אחרים, חיוניים לא פחות, כמו תרופות, חיתולים, בשר ותחבורה ציבורית - כולם חייבים במע"מ מלא. למעשה, הנתח של פירות וירקות דווקא בסל הצריכה של החמישון התחתון נמוך ממרבית המוצרים האחרים שצוינו כאן, מה שלא מונע למקד דווקא בנתח הזה את זעקת העשוקים.

עם זאת, מה שמעניין יותר זה מדוע דווקא הרוכלים בשווקים נהפכו לפתע למובילי נס המרד החברתי. ניתן להעריך כי מלבד הדאגה לשכבות החלשות, הדבר נובע קודם כל מדאגה להיקף המכירות שלהם. ניתוח של רשות המסים קובע כי הטלת המע"מ על פירות וירקות יביא לירידה של 1.7%-2.5% בצריכת פירות וירקות על ידי הציבור - וזהו היקף הירידה בעסקות שהרוכלים בשוק צפויים לראות לפניהם.



אין ספק שאובדן צפוי של 2% מהמחזור אינו מרנין לאף בית עסק, וזוהי כבר סיבה טובה מדוע הרוכלים יוצאים להפגין. רק שזאת עדיין אינה הסיבה היחידה מדוע הרוכלים נרעשים כל כך. אובדן של 2% מהמחזור הוא הממוצע בלבד בשווקים. כזכור, לא כל הרוכלים בשווקים מוכרים פירות וירקות. חלקם מוכרים מוצרי בשר, חלקם גבינות ואחרים מוכרים פיצוחים, ירקות חמוצים, דגים וגם בגדים ומוצרי סדקית. גם אם הפירות והירקות תופסים את הנתח הססגוני והמפורסם יותר בשווקים, בפועל הם רק חלק מסך מחזור הפעילות בשווקים - אבל החלק שבזכותו קובעה הנורמה שהשימוש בקופות רושמות הוא בגדר מוקצה בשווקים.



הנוהג של השווקים לעבוד על מזומן בלבד, וכמובן ללא חשבוניות, תקף לכל הדוכנים בשווקים - על אף שחלקם חייבים כבר כיום בתשלום מע"מ. בלי קופות ובלי חשבוניות, דיווחי המע"מ של אותם עוסקים לוקים בחסר, וכך גם דיווחי ההכנסות שלהם. בפועל, הפטור ממע"מ נהפך לפטור מתשלום מסים כולל בשווקים באשר הם. כאשר הרוכלים יוצאים להפגין, כדאי לזכור את הנקודה הזו: לא רק אובדן פוטנציאלי של 2% מהמחזור מטריד אותם, אלא גם האפשרות כי החלת המע"מ עליהם תביא לשינוי הנורמה, ותכניס אותם תחת מטריית המס הכוללת של מדינת ישראל.



הלקח הזה של השווקים הוא חשוב גם כאשר מדובר בצעד אחר שאותו יוזמת כיום רשות המסים - החובה לעבור לדיווח מקוון של חשבוניות, במסגרת המלחמה בחשבוניות הפיקטוויות. מי שיצאו נגד היוזמה הזו של רשות המסים, באופן תמוה, הם דווקא מי שאמורים להיות היד המסייעת לאכיפת החוק במדינת ישראל - לשכת רואי החשבון ופורום מנהלי הכספים (cfo).



אחת הטענות שמעלה לשכת רואי החשבון נגד ההצעה, היא שהפיכת כל החשבוניות בישראל למקוונות פשוט לא תעבוד, מכיוון שעסקים קטנים לא יידעו כיצד להפעיל את המחשב. במקום זאת מציעה לשכת רואי החשבון לעבור לשיטת דיווח המע"מ האמריקאית - שיטה שבה אין חשבוניות ואין תשלומי מע"מ על ידי עסקים, מאחר שעסקים מקבלים בכל מקרה החזר על המע"מ ששילמו (המע"מ שהם שילמו מוכר כהוצאה). לכן, בארה"ב המע"מ מוחל רק על הצרכן הסופי.



לכאורה, השיטה האמריקאית היא יותר הגיונית - מחייבים במע"מ רק את מי שמשלם את המע"מ מבלי לקבל על כך החזר (הצרכן הסופי). בפועל, מה שהשיטה האמריקאית עושה זה שהיא פוטרת את כל העסקים מהחובה לדווח על העסקות שביצעו לצורך מע"מ. לכן, העסקות הללו יוצאות מחוץ לרשת הדיווח של מע"מ - וכפי שמלמד הניסיון של הרוכלים בשווקים, מהר מאוד הן גם יוצאות בעקבות זאת מחוץ לרשת הדיווח של מס ההכנסה.



זאת הסיבה העיקרית מדוע מרבית מדינות העולם לא התפתו לשיטת המע"מ האמריקאית, על אף שהיא נראית פשוטה והגיונית הרבה יותר. זאת גם הסיבה מדוע אסור למדינת ישראל להסתכן בלעבור לשיטה הזו, למרות שרואי החשבון מתעקשים להמליץ עליה כל כך. תרבות המסים של הרוכלים בשווקים ממחישה את הסכנה מעבר לכל ספק.