אנשי מפתח בחברה כבר בכיסא המפלט

>> בעיה: כיצד יכול סטארט-אפ בזמן משבר כלכלי לעודד יזמים ועובדי מפתח לא לנטוש לפני קו הסיום? מדוע בעצם הבעיה מתעוררת? הרי זהו האינטרס של היזם להגיע לקו הסיום ולעשות cash out.

ברמה התיאורטית זה נכון, אבל בפועל, במיוחד בעת משבר כלכלי, התמורה הפיננסית הממתינה ליזמים בקו הסיום הולכת ומצטמקת ככל שסבבי ההשקעה בחברה מתרבים עד שהכדאיות להישאר לאורך זמן נשחקת לחלוטין.



המניות ותוכניות האופציות מבוססות על ההנחה כי האקזיט יהיה במכפיל גבוה ביחס להשקעה. הבעיה היא שהיעד הזה לא תמיד מושג. בעבור היזמים והעובדים שנשארו בחברה שנים רבות ומחזיקים יחד כמות קטנה של אופציות ומניות רגילות המשמעות היא אחת - לאקזיט לא תהיה משמעות פיננסית עבורם.



מדוע? התשובה הפשוטה היא שהעובדים מקבלים כסף באקזיט רק אחרי המשקיעים. זה כשלעצמו מובן - הרי העובדים זוכים למקום עבודה ונהנים משכר בעוד שהמשקיעים נוטלים את מרבית הסיכון הפיננסי. העניין הוא שמנגנוני זכויות היתר השמורים למשקיעים מותירים את החלק שממנו יחולק הכסף לעובדים קטן ולעתים אפסי.



מה שהתחיל כסיפור אהבה בין יזמים למשקיעים בעלי אינטרסים משותפים נגמר בחוסר סימטריה מובהק. חוסר הסימטריה הזה מביא פעמים רבות יזמים ועובדי מפתח לנטוש במקום להביא את המטוס לנחיתה מוצלחת. הבעיה העיקרית היא שהמשקיעים וגם הנהלת החברה לרוב אינם מעוניינים בתוצאה זו - חברה ללא צוות חזק מקטינה משמעותית את סיכוייה להצליח.



בזמנים לא שגרתיים ישנן מספר דרכים לא שגרתיות, בהתאם, להתמודד עם התופעה. דרך אחת היא לבצע repricing הנפקה מחדש של האופציות במחיר נמוך יותר. בחברות פרטיות זהו פתרון קיצוני, בבחינת רעידת אדמה בעבור המשקיעים שכן זוהי למעשה קביעה מחדש של ערך החברה על ערך נמוך יותר.



דרך נוספת היא קביעת סף מינימלי (minimum reward cap). לפי שיטה זו, אם בעת אקזיט הצליחה החברה להגיע למחיר יעד מוסכם, יהיו בעלי המניות הרגילות והאופציות זכאים להבטחת סכום מינימלי מוסכם מראש. לדוגמה: נניח שמייסד החברה מחזיק בחלק קטן מהמניות הרגילות (common shares) לאחר הדילולים כתוצאה מההשקעות בחברה. באקזיט צנוע יש סיכוי סביר שהמייסד יישאר עם חלק סמלי מהרווח - אם בכלל.



לפי מנגנון הסף המינימלי, המייסד והמשקיעים יכולים להסכים שבמידה והחברה תימכר במחיר יעד מוסכם, יקבל המייסד סכום מינימום מוגדר מראש. המשקיעים יתחייבו כי במידה שמניות המייסד לא יהיו שוות לסכום זה, הם ישלימו את ההפרש. הפתרונות האלה הם דוגמאות בלבד וברור שגם הם לא חפים מבעיות. בעוד שבזמנים של יציבות כלכלית איני ממליץ, בדרך כלל, להשתמש בכלים אלה הרי שבעתות משבר אנו רואים חשיבות רבה שמשקיעים ויזמים יעבדו בשותפות אמיתית שתאפשר לחברה לממש את הפוטנציאל הטמון בה מבלי לקפח את העוסקים במלאכה.



-



מיכה קאופמן הוא יזם אינטרנט ומנכ"ל ספוטבק ושותף באתר accelerate.co.il