תעשיית המכשור הרפואי נלחמת במפתחי התרופות

>> מי היה מאמין, אבל גם כשהמדינה כבר מחליטה להזרים כסף לתעשיית ההיי-טק, לאנשי התעשייה יש שוב התנגדויות. המדען הראשי במשרד התמ"ת ומשרד האוצר הכריזו אתמול על השקת קרן ביוטכנולוגיה בגיבוי ממשלתי בהיקף של 250 מיליון שקל, שתמונף בעזרת המגזר הפרטי למיליארד שקל. הקרן הכריזה כי תשקיע את חלק הארי של הכספים בביוטכנולוגיה (פיתוח תרופות), והיתר יושקע במכשור רפואי. מיד קמו קרנות המשקיעות במכשור רפואי והביעו התנגדות להחלטות המדען הראשי והאוצר.



הסיבה למאבק נעוצה בהבדל בין סוגי התעשיות שמייצרות פתרונות לעולם הרפואי; ולכל אחת יש מממנים ואינטרסים שונים. מצד אחד נמצאות חברות המכשור הרפואי שמתנהלות בצורה דומה למדי לחברות סטארט-אפ טיפוסיות. קרנות הון הסיכון משקיעות בהן וכעבור זמן פיתוח של 5-7 שנים החברות מגיעות למצב שניתן למכור את החברה לחברת ענק בתחום - לדוגמה מכירת וונטור למדטרוניק ב-325 מיליון דולר או מדיגייד שנמכרה לסנט ג'וד ב-300 מיליון דולר.

למה להשקיע במכשור רפואי



מהצד השני נמצא עולם פיתוח התרופות (ביוטכנולוגיה) שהוא שונה לחלוטין מפיתוח המכשור הרפואי. זמני הפיתוח של תרופות הם ארוכים מאוד, ויכולים להגיע בקלות ל-10 שנים ויותר, ההשקעה הכספית היא אדירה, והן זקוקות לעשרות רבות של מיליוני דולרים דולר עד מאות מיליוני דולרים כדי להביא תרופה חדשה לשוק. כתוצאה מכך, המממנים של פרויקטים כאלו הם חברות אחזקה המגייסות כסף בבורסה, לדוגמה כלל ביוטכנולוגיה, ביוליין וביולייט, שמשמשות מעין חממה ודואגות לנהל את החברות, לעזור בעריכת גיוסי הכספים והניסויים הקליניים. תהליכים אלו מלווים לרןב בעזרה של ענקית תרופות כמו gsk, רוש ואפילו טבע שעוסקת בגנריקה.



בישראל תעשיית המכשור הרפואי כוללת כ-477 חברות סטארט-אפ, כך לפי נתוני חברת המחקר ivc-online. 19% מההשקעות של קרנות הון סיכון מופנה לתחום זה, כך שברבעון הראשון של השנה הושקעו בו כ-50 מיליון דולר. מבחינת אקזיטים היו הצלחות טובות למדי בחמש השנים האחרונות שסיפקו כ-21 אקזיטים והנפקות ראשוניות לציבור בסכום כולל של 3.7 מיליארד דולר. האקזיטים הבולטים היו מכירת ast לבוסטון סיינטיפיק ב-120 מיליון דולר, קולבר ואומריקס לג'ונסון אנד ג'ונסון ומכירתן של מדיגייד ו-וונטור שהוזכרו לה.



במסמך שהוגש למשרד האוצר והגיע לידי themarker, עולה הטענה המרכזית של איגוד קרנות הון הסיכון נגד התוכנית של האוצר, היא היעדר תשתיות מחקריות והון אנושי כדי להקים תעשיית ביוטכנולוגיה תחרותית בישראל. כך שגם במקרה שהקרן הממשלתית תספיק כדי להניע את הגלגלים וליצור תעשיית ביוטכנולוגיה בישראל - התעשייה שתיווצר לא תהיה תחרותית בהשוואה לארה"ב.



לדברי אישיות בכירה בהון הסיכון הישראלי: "כשמפתחים תרופות, חברות ישראליות צריכות להתחרות במדענים ותרופות שיוצאות מהארווארד ו-mit. לצערנו, רמת המחקר באוניברסיטאות שלנו לא מגרדת את הרמה האמריקאית".



עוד טוענים באיגוד קרנות ההון סיכון כי בדומה לישראל גם גרמניה ניסתה להקים תעשיית מדעי חיים, בתוכנית קספר שהיתה פעילה בין 2003 ל-2008. לטענת איגוד קרנות הון הסיכון, התוכנית הגרמנית לא הצליחה, ולא קמה שם תעשייה של ממש.



האם אין בישראל תעשיית תרופות?



יש כמה חברות שדווקא מברכות על החלטת האוצר והמדען הראשי. זהו מספר מצומצם של חברות שמפתחות תרופות, ונמצאות בשלבי רישוי מתקדמים (phase ii/iii). בהן אוביוקיור, קיורטק, די-פארם ואחרות.



לאחרונה אף דווח כי די-פארם הגישה טיוטת תשקיף לבורסה לקראת הנפקתה. מישראל יצאו עד היום כחמש תרופות בלבד, אך למרות זאת היקף ההכנסות מהתרופות האלו רב. שתי התרופות doxil ו-exelon שהתגלו באוניברסיטה העברית ופותחו בחו"ל מכניסות לעברית עשרות מיליוני דולרים בשנה מדמי רישוי כל אחת.



הקופקסון של טבע, מהווה כ-15% ממחזור המכירות של החברה, כלומר מכירות של 1.66 מיליארד דולר ב-2008. פרט לקופקסון שיצאה ממכון וייצמן, משם יצאו גם התרופות rebif ו-erbitux. לענקית התרופות הגנריות טבע, תמיכת המדינה בחברות סטארט-אפ בתחום התרופות יכולה רק לעזור להצליח בעתיד - כשהחברות שיצמחו יהיו מועמדות לרכישה.



ראובן קרופיק, נשיא ומנכ"ל כלל ביוטכנולוגיה, חברת אחזקות בורסאית, שמחזיקה בפורטפוליו של 12 חברות ביוטכנולוגיה, מאמין שעתידה של ישראל טמון בתעשיית הביוטכנולוגיה שלה. הטיעון המרכזי של קרופיק הוא שלא מדובר בתעשייה של אקזיטים כמו המכשור הרפואי או תעשיית התוכנה, אלא בתעשייה שתישאר בישראל ותספק מקומות עבודה, כלומר תהיה לה השפעת מאקרו על המדינה. קרופיק תוקף את תעשיית המכשור הרפואי, "איפה כל החברות של הציוד והמכשור הרפואי שנמכרו? הן לא נשארו בארץ, הן נמכרו בגרוש וחצי לחברות ענק".