הגיע הזמן לחשוב בקטן

>> השלכות רפורמת המיסוי הירוק על ענף הרכב עדיין לא ידועות במלואן, אבל דבר אחד כבר ברור: נתח השוק של מכוניות המיני והסופר-מיני עתיד לגדול בצורה משמעותית. לפי הערכות, הוא אף יכפיל את גודלו, מכ-16% כיום ל-30% לאחר החלת הרפורמה.

כמו בענפים אחרים בשוק הישראלי, נראה כי גם כאן נדרש הרגולטור להתערב כדי להכניס קצת היגיון בקודקודו של הצרכן. במדינה קטנה ומעוטת מקומות חניה, לא ברור מדוע רוכשי הרכב עדיין בוחרים מכוניות לפי הגודל. הביטו סביבכם בפעם הבאה שתסעו בכביש בינעירוני ביום חול - ותיווכחו שרוב כלי הרכב מאוישים על ידי אדם אחד או שניים לכל היותר. נכון שלכל שבוע יש סוף שבוע, אבל המכוניות הקטנות של היום הן לא הקטנטנות של פעם - וברבות מהן אפשר להכניס 2.5 ילדים, כולל כלב, ברווחה לא פחותה מאשר במושב האחורי הצפוף של מאזדה 3.



באירופה, כמובן, גילו את זה הרבה קודם. ברחובות הצפופים של ערים גדולות ופקוקות כמו פאריס ורומא מסתובבות להן המוני מכוניות קטנות עד קטנטנות ממש, שחוסכות במקום חניה ומוסיפות הרבה צבע לנוף. הרנו טווינגו, מכונית גאונית שבאלכימיה של ממש מציעה מרווח ענק מבפנים ואריזה קטנה מבחוץ, היתה להיט בצרפת במשך שנים ועד היום מנקדת את רחובותיה בכתמי צבע. אצלנו היא בקושי נמכרה, וחבל. אבל היא לפחות הגיעה לכאן, שלא כמו מכוניות קטנות וחינניות רבות - פולקסווגן פוקס, טויוטה iq, פורד קא ועוד - שרק הגויים נהנים מהן.



ופה בישראל? אוניות יפאניות מזדחלות בפקקים, פגוש אל פגוש, ומצריכות קואורדינציה מופלאה של הנהג כדי לחנות בלי פגע ולתמרן ברחובות עמוסים.



יש מי שינופף בדגל הבטיחות, ויטען כי ככל שהרכב גדול יותר, כך הוא שומר טוב יותר על חיי נוסעיו. ואולם הקביעה הזו מתרופפת והולכת, כאשר המכוניות הקטנות ממשיכות לשפר את ציוניהן במבחני הבטיחות והאבזור שלהן מתרחב והולך. וחשוב יותר - למכונית קטנה יש יתרון בבטיחות אקטיווית: היא קלה וזריזת תנועה יותר מאחיותיה הגדולות, מה שמשאיר לה יותר אפשרויות לתמרוני פתע וחמיקה מתאונה מתקרבת.



כנראה שגם באחת ההחלטות הצרכניות החשובות ביותר, הישראלי מעדיף להסתמך על האגו - שדורש כמה שיותר פח בתמורה לכסף - ולא על ההיגיון הצרוף, שמכתיב מכונית שצורכת פחות מקום, פחות דלק ופחות ממשאבי כדור הארץ.