באדיבות ערוץ הכנסת. עריכה: ענת ברק
בדיוק שנה עברה מאז יצאה בקול תרועה הרפורמה בעמלות הבנקים אותה הנהיג בנק ישראל בראשות המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו. השנה האחרונה לא היתה קלה, ובבנק נאלצו להתעמת עם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהראו כי ההוצאה על עמלות דווקא עלתה, ועם טענות דומות שהשמיעה המועצה לצרכנות. הרפורמה בעמלות יצאה לדרך חודשים לאחר שנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הכריז כי הבנקים מציגים "רשימת עמלות מגוחכת".
על פי הרפורמה, עמלות הבנקים חולקו לשתי קבוצות: פעולה באמצעות פקיד, פעולה בערוץ ישיר (אינטרנט, טלפון ומיכון אוטומטי במבואות הסניפים) ועמלות נוספות הקשורות לצ'קים, כספות, כרטיסי אשראי וניירות ערך. אלמנט נוסף הוא יצירת מחירון אחיד שיאפשר להשוות בין העמלות שגובים הבנקים השונים.
הרפורמה מיועדת למשקי הבית, ולכן הרכיב בנק ישראל סל עמלות טיפוסי למשתמש ממוצע הכולל פעולות בערוץ הישיר, פעולות מול פקיד ופעולות באמצעות כרטיס אשראי. ההערכה היא כי רשימה זו (ראו טבלה) מהווה כ-90% מסך הפעולות של לקוח ממוצע. עבור משק בית טיפוסי, אלה העמלות העומדות למבחן.
הטענה העיקרית היתה כי כמעט כל 10 העמלות העיקריות דווקא התייקרו, והבנקים אינם גובים עבורם עמלות שורה של 1.21 שקלים, אלא תעריף של 2.9-6.9 שקלים במידה שיבוצעו מול פקיד, או 1.35-2.9 שקלים אם יבוצעו בצורה ישירה. מדובר בפעולות כמו הפקדת מזומן, משיכת כסף באמצעות פקיד או באמצעות כספומט והפקדה או משיכת צ'ק.
ההטבה העיקרית מהרפורמה מתייחסת לעמלות עבור העברת כסף מחשבון לחשבון, ובמיוחד ביטול עמלת המסמכים המנופחת והידועה לשמצה - פעולות שחוייבו בעמלות של עשרות שקלים וכעת נחשבות לפעולה רגילה.
הזולים: הפועלים ולאומי, היקר: הבינלאומי
"את הרפורמה יש לבחון בעוד שנה", הצהיר המפקח על הבנקים רוני חזקיהו. משחלפה שנה זו, מוציא בנק ישראל את דו"ח "ההתפתחות במחירי שירותים בנקאיים נפוצים למשקי בית, בעקבות הרפורמה בעמלות".
התוצאות, אליבא דבנק ישראל, מעודדות למדי והבנק קובע כי "מתחילת הרפורמה חלה ירידה ממוצעת בשירותים בנקאיים נפוצים בשיעור שבין 24% ל-10%". עוד כותבים בבנק כי "בעקבות יישום הוראת המפקח על הבנקים (כמו הנחות לקשישים) הוזלו שירותים נפוצים עבור האוכלוסיות החלשות בכ-49%".
על פי בנק ישראל, ההוצאה על סל השירותים הנפוצים בעו"ש (כולל מסגרת אשראי) והלוואות צרכניות פחתה ב-24%, מ-22.9 שקל לפני הרפורמה, ל-18.4 שקל ברבעון הראשון של 2009. ההוצאה על סל השירותים הנפוצים בעו"ש (כולל מסגרת אשראי) פחתה ב-10%, מ-17.8 שקל לפני הרפורמה, ל-16.1 שקל ברבעון הראשון של 2009. ההוצאה החודשית הממוצעת על סל שירותים נפוצים בעו"ש (כולל מסגרת אשראי) עומדת ברבעון הראשון של שנת 2009, על 14.6 שקל בממוצע בשני הבנקים הגדולים בלבד- המשרתים קרוב ל-70% ממשקי הבית לעומת 18.8 שקל לפני הרפורמה.
מבין חמשת הבנקים הגדולים, כך קובעים בבנק ישראל, פועלים ולאומי הם הזולים, ולעומתם הבינלאומי הוא היקר ביותר; כרטיסי אשראי של ויזה כאל המונפקים על ידי בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי הם היקרים ביותר.
ההוצאה הממוצעת לכרטיס בגין אחזקת כרטיסי אשראי נפוצים (כרטיס מקומי, כרטיס בינלאומי, וכרטיס זהב של כל החברות) של לאומי קארד ושל ישראכרט, המהווים כ-70% מכלל הכרטיסים מסוגים אלה המוחזקים על ידי לקוחות, היא כ-4.85 שקלים ושל חברת ויזה כאל, המהווים כ-30% מכלל הכרטיסים המוחזקים על ידי לקוחות, היא 10.2 שקלים. על פי הערכת הפיקוח על הבנקים המבוססת על נתוני ההכנסות מעמלות, לא חל שינוי בהוצאה על אחזקת כרטיסי האשראי בעת המעבר לרפורמה.
אחת התוצאות החיובית של הרפורמה היא הגברת מודעות הצרכנים לנושא העמלות. בבנק סבורים כי "הגברת השקיפות המשמעותית בנוגע למחירים, בעקבות הרפורמה, הובילה לצרכנות נבונה יותר המתבטאת בהנחות משמעותיות שקיבלו הלקוחות, לעומת המחירים המפורסמים בתעריפוני הבנקים. הנחה ממוצעת עבור פעולה על ידי פקיד עמדה על 41%, הנחה הממוצעת עבור אחזקת כרטיסי אשראי הנפוצים על 53%, והנחה ממוצעת עבור פעולה בערוץ ישיר על 18%.
לסיכום, מציינים בבנק כי "לאחר הרפורמה בעמלות, ההוצאה השנתית על שירותי בנקאות בישראל נמוכה מהממוצע העולמי. ממצא זה מצביע על ירידה במחירי השירותים הבנקאיים לעומת המצב שלפני הרפורמה בעמלות כאשר ההוצאה בישראל הייתה דומה לממוצע העולמי".