ח"כ אילטוב: "חוקי עבודה, כמו התארגנות, יכולים להביא לקריסת ענף ההיי-טק"

"כאשר הייתי יו"ר ועדת הכלכלה, נחשפתי לכך שפרט למפוטרי היי-טק, יש קשיים רבים בענף, למרות שמבחוץ נראה כאילו התעשייה חזקה. מאוד מהר התברר כי המשבר חריף מאוד ושהמדינה לא רואה נקודות אלו בתחום התקציבים, האקדמיה החקיקה ועוד" - כך אמר היום ח"כ רוברט אילטוב, יו"ר סיעת ישראל ביתנו, בפתח הישיבה הראשונה של שדולת ההיי-טק בכנסת. אילטוב הוסיף כי "אי טיפול בבעיות יכול להביא לקריסת הענף. לדוגמא, חוקי עבודה, כמו התארגנות, יכולים להביא לקריסת הענף".



בכינוס השדולה השתתפו בכירי תעשיית ההיי-טק וחברי כנסת. השדולה התכנסה בכדי להציף את בעיות התעשייה, בעיקר נוכח המשבר הכלכלי. בין הבעיות והמכשולים שהועלו היו בעיות הקשורות בחינוך בישראל, בעיות בחוקי העבודה ובעיות הקשורות במקורות המימון לתעשייה.



ח"כ אופיר פינס העלה את נושא חוק עידוד השקעות הון: "הממשלה והכנסת צריכות לעזור לתעשייה בכדי שהיא תצא מחוזקת מהמשבר, וזה אינטרס ישראלי מובהק. כמו כן צריך לעשות שינויים בחוק עידוד השקעות הון, ולגרום לכך שישקיעו כספים גם בהון אנושי ולא רק בציוד ובמכונות. מהלך זה צריך לבוא מהממשלה".



שלמה גלדמן, יו"ר פורום מנכ"לי היי-טק, אמר כי "בסקר שערכנו עלה כי 83% מהחברות אמרו כי החברה שלהם נפגעה מהמשבר, כאשר המכירות ירדו בלפחות ב-15% ביחס לשנה שעברה. פרט לכך יש קרוב ל-7000 מפוטרים שהם 10% מהתעשייה. ההיי-טק היום נמצא במשבר לא רק בגלל המשבר הכלכלי העולמי. בעיה לא פחות חשובה היא שיש מדינה קטנה בשם סין שהבינה שההיי-טק הוא מנוע צמיחה, כאשר היא והודו מכשירות בכל שנה 850 אלף מהנדסים חדשים. זה אומר שאנחנו נאבד את היתרון היחסי שלנו והשאלה היא אם אפשר לעשות משהו בנידון. וכן, אפשר בעזרת המדינה. בכדי ליצור יתרון יש להשקיע רבות בחינוך, מהרמה היסודית ועד לאקדמיה".

מודי רוזן, שותף בקרן הון סיכון מגמה, העלה את סוגיית המימון של ההיי-טק הישראלי אשר רובו המכריע, כ-90%, מגיע מכסף אמריקאי. לדבריו, יש צורך שהתעשייה הישראלית תמצא מקורות מימון פנימיים ולא זרים, בכדי לפעול, לדוגמא מקרנות פנסיה ישראליות או מהממשלה. "האמריקאים מימנו עד עכשיו את ההיי-טק הישראלי ובשנתיים הקרובות נראה ירידה דרמתית בישראל, שכן הם קודם כל יממנו את עצמם.



"יש שתי דרכים עקריות לגרום לתעשייה לממן את עצמה. הראשונה היא דרך קרנות הפנסיה הישראליות שמממנות נדל"ן במזרח אירופה, אבל לא את ההיי-טק הישראלי. כלומר, צריך שקרנות הפנסיה יעברו שינוי, ושיהיו מוכנות או מחוייבות להשקיע בהשקעות ארוכות טווח. הדרך השנייה בה ניתן לעזור למימון מקומי של ההיי-טק הישראלי היא על ידי הסדרים כאלו או אחרים, ולהכניס את הממשלה כשותפה מוגבלת בקרנות הון סיכון".



רותי אלון, שותפה בקרן הון הסיכון פיטנגו, והעומדת בראש ארגון חברות מדעי החיים בישראל ה- ilsi, אומרת כי "כיום יש כ-800 חברות בתחום מדעי החיים בישראל, אולם מספר זה נמוך ב-150 מחברות בהשוואה לשנה שעברה. ישראל עומדת במקום הראשון בכמות הפטנטים שהוגשו בתחום המיכשור הרפואי ומקום השני בעולם בתחום הביופארמה, וזה אומר שהיכולות שלנו גבוהות. גם אחוז המסיימים תארים מתקדמים גבוה ביותר במדעים. למרות זאת, ישנה בעיה חמורה והיא בריחת המוחות, שכן כל אותם המדענים עוזבים את המדינה. השילוב של סיכוני הענף וזמן הפיתוח הארוך יכול לפגוע אנושות בתעשיית מדעי החיים בארץ".



כמו כן הוסיפה אלון: "אני מברכת על התרומה של הממשלה בסך 60 מיליון דולר (250 מיליון שקל) לקרן חדשה להשקעות בתחום מדעי החיים. עם זאת, אני מאוד מקווה שהקרן תהיה יותר מאוזנת במדיניות ההשקעות שלה, שכן כ-50% מהסטארט אפים בתחומי מדעי החיים בארץ פועלים בתחום המיכשור הרפואי".