דעה: הג'וב הנחשק במשק

תפקיד מנכ"ל בנק הפועלים התפנה בעקבות פרישתו-התפטרותו של צבי זיו וועדת האיתור של דירקטוריון הבנק החלה לפעול. בחוגים כלכליים רבים יודעים להעריך שמ"מ המנכ"ל ציון קינן יהיה המנכ"ל הבא. כדאי לזכור שקינן כבר מונה למנכלו"ת ורק בגלל דרישת בנק ישראל להקמת ועדת איתור הועבר לתפקיד מ"מ. הוועדה, שאמורה אף לפנות למועמדים בבקשה להגיש מועמדות, תסיים עבודתה ותכריע לקראת סוף אוגוסט תחילת ספטמבר.

המשק שלנו ריכוזי ולכן גורמים רבים עוקבים, משוחחים, ממליצים, מרכלים, מתלחשים בכל הקשור למינוי. את הטייקונים והחברות העסקיות והציבוריות המינוי מעניין במיוחד. קשר טוב עם מנכ"ל בנק מוביל רק יעזור, כאשר מגבלות לווה יחיד (בקבוצת עסקים) ואשראי בכלל מהווים זרז לקידום הביזנס.

ענייני האשראי אינם החלק החזק ברזומה של ציון קינן. האיש צמח בבנק בשרשרת תפקידים מקיפה, כאשר אשראי ללווים גדולים ופעילות סיכונים בינלאומיים לא היו ההתמחות שלו בבנק. זה אינו פוסל אותו לכהן כמנכ"ל אבל מאידך לא מדובר בנקודת זכות. בצמרת הבנק, אחרי פרישת זיו, לא נותרו מומחים גדולים לאשראי וסיכונים כיוון ששורת מנהלים ארוכה (נחמה, בן-זאב, רוזן, טלמון, ורבים נוספים) עזבו בשנים האחרונות את הבנק.

לפיכך בנק ישראל, שלא אמור להתערב במישרין בפעילות ועדת האיתור, ישמח אם ימונה איש אשראי מובהק לתפקיד. שרי אריסון, כידוע, תומכת במוצהר בקינן ואולי פתרון ביניים יהיה חיזוק מחלקת האשראי בבנק בגורם מבחוץ.

חשוב לציין שוועדת האיתור מורכבת ממספר אנשים מקצועיים מוכרים (דח"צ) ששמם הטוב ידוע: אמרי טוב – לשעבר היועץ הכלכלי הראשי למערכת הביטחון, פרופ' יאיר אורגלר – לשעבר יו"ר הבורסה לניירות ערך, פרופ' עודד שריג. סביר שאנשים אלה ישקלו את טובת הבנק מעל לכל, ואם במפתיע יגיע מועמד חיצוני טוב מקינן - הם ישקלו בקפדנות ובזהירות את המינוי. הם גם עשויים להתייעץ עם בנק ישראל באופן שקט בעניין. תקופת הרעמים והברקים התקשורתיים אולי תדעך הפעם.

אם יוצע מינוי מעניין ומפתיע למנכ"לות הוא יכול להיות בכיר שנטש את הבנק כמו שי טלמון שמכהן היום בכלל ביטוח. טלמון נמצא בעמדת מפתח בעולם הביטוח עם שכר מופלג ותנאי העסקה נאים ותחת מטריית קבוצת אי.די.בי. של נוחי דנקנר בעלת השליטה בכלל. טלמון יזדקק, אם וכאשר, לקבל "הסכמה" מדנקנר כדי לחזור לבנק. לדנקנר אין רצון לזעזועים בקבוצת הביטוח שלו ואולם מצד שני קשר ישיר מידי וחברי עם מנכ"ל בנק הפועלים אינו דבר של מה בכך.

מועמדים נוספים שעשויים לעורר עניין הם סמנכלי"ם בבנקים אחרים או מנכלי"ם בבנקים קטנים. לחלופין גם מנהלים בכירים בחברות לא בנקאיות, המתמצאים בתחום האשראי הם מועמדים אפשריים. דוגמה למנהל שעבר מבנקאות לתעשייה ניתן לראות באברהם ביגר שהיום במכתשים אגן.

לאחרונה, לא באופן בדוק, עלה שמו של סמנכ"ל בנק לאומי לשעבר יונה פוגל המכהן כמנכ"ל פז. פוגל אינו איש אשראי מובהק והתמחה דווקא בשיווק ופרסום בבנק לאומי לכן נראה שהוא שם שעלה ללא כיסוי במציאות. עד להכרעה יעלו, יבואו וירדו שמות רבים נוספים מהאקדמיה, מבכירי האוצר לשעבר, משוק ההון ומעולם העסקים.

דני דנקנר, יו"ר הפועלים, יוחלף על ידי יאיר סרוסי, שכבר מונה כדירקטור וכיהן בעברו בתפקידים בכירים באוצר ובמורגן סטנלי. פרשת זיו ודנקנר בצירוף בכירי הבנק שעזבו בשנה החולפת, עלולה ליצור ואקום ניהולי מסוים. כאשר יזדקקו להחלטות אשראי בהיקף של עשרות מיליוני דולרים הם יתקבלו כמעט כרגיל. אם מישהו, לצורך הדוגמה, ירכוש את "פרטנר" המוצעת למכירה ויבקש אשראי של מאות מיליוני דולרים בהחלטה מהירה, עלול להיווצר חלל זמן בשל הססנות ניהולית.

אחרי עידן דנקנר וזיו, אחרי מחיקות העתק בגלל משבר הסאב פריים, תוך צורך לחזק את מבנה ההון (היום גייס הבנק 1.7 מיליארד שקל בשטרי הון) ולהתמודד באופן שוטף באשראי בעייתי שקיים במאזני הבנק, בצירוף רצון לצאת במתקפת שיווק ולחזור לעמדת הבנק הגדול במדינה, צמרת הבנק החדשה תצטרך זמן להתמצא ולהתמקם. זה גם יהיה אחד מהטיעונים מדוע על קינן להפוך למנכ"ל קבוע. רק אם שי טלמון או אישיות בעלת איכות מקצועית (רו"ח מוכר?) תופיע ותוזמן לוועדת האיתור - ההימור הכמעט בטוח על קינן ישתבש.

ד"ר דפנה פפר, כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים - אור יהודה.