>> עו"ד טל בנד סבור שכשועל קרבות ותיק בשדה הקרב שבו נאבקת תעשיית התרופות העולמית בחוקי הפטנטים בישראל - הוא יכול ללמד את בנימין נתניהו דבר או שניים על לחץ אמריקאי. כעורך הדין של טבע ושל חברות גנריות ישראליות נוספות, הוא מנסה כבר שנים להדוף, או לפחות למזער, את כוונות האמריקאים להגדיר את ישראל כמדינה כמעט עבריינית בתחום דיני הפטנטים, מה שמכניס אותה לרשימה השחורה והידועה לשמצה של מדינות המפרות את חוקי הקניין הרוחני שנה אחר שנה.
בראיון ל-themarker מסיר בנד את הכפפות ואומר באופן ישיר את מה שפעמים רבות נלחש בחדרי חדרים, ובטח שלא נאמר על ידי נציג רשמי של טבע: "משרד הסחר האמריקאי (- ustr האחראי על גיבוש הרשימה השחורה) נשלט על ידי תעשיית הפארמה". לדבריו, "לתהליך של הכנסת מדינה לרשימה השחורה אין שום שקיפות או בסיס של אמת, ומשרד הסחר פשוט מוזן בטיעונים לא אמיתיים של חברות התרופות האינובטיביות, כאשר כל המטרה של הרשימה הזו היא להפעיל לחץ על ישראל, במטרה לשנות את החקיקה לטובת החברות המקוריות ונגד התעשייה הגנרית הישראלית".
התזמון שבו משחרר בנד את האמירות הקשות האלה אינו מקרי. היחסים העכורים בין תעשיית הפארמה (חברות התרופות המקוריות) העולמית לבין התעשייה הגנרית הישראלית מתאפיינים בסטטוס קוו מתוח, שמופר מעת לעת על ידי גפרור תורן שמצית את הפתיל וגורם להתפרצות זעם של הצדדים.
בימים אלה ממש מתפרץ זעם מעין זה, בעקבות סכסוך משפטי ממושך הנוגע להארכת הפטנט של התרופה המפורסמת ציפרלקס לטיפול בדיכאון ובחרדה של החברה הדנית לונדבק. תקציר הפרקים הקודמים: רשם הפטנטים בישראל מחליט לא לאשר את הארכת הפטנט לציפרלקס - והוא פוקע בתחילת יוני. לונדבק, שהתרופה אחראית ל-70% מהכנסותיה, מערערת לבית המשפט המחוזי, כשמולה מתייצבות החברה הגנרית אוניפארם והתאחדות התעשיינים, ומפסידה גם בערעור. בניסיון אחרון לשנות את רוע הגזירה, מגישה לונדבק ערעור לבית המשפט העליון, שעדיין מתברר.
ואולם המאבק לא נשאר בתחומי בית המשפט בלבד, אלא גולש לעימות חזיתי מתמשך בתקשורת, שחורג בהרבה מהוויכוח על התרופה עצמה אל עבר שאלות על הגינותה של ישראל והמוניטין שלה בעולם.
ההתבטאויות הפומביות של מנהלי ציפרלקס ועורכי דינם קשות ביותר: "ההחלטה של רשם הפטנטים מצדיקה את המוניטין המפוקפקים שיצאו לישראל כמדינה שאינה מכבדת זכויות של קניין רוחני", טענה לונדבק בערעור.
מנכ"ל הסניף הישראלי של החברה, קובי שרון, אמר ל-themarker כי "מדובר בהחלטה שערורייתית, המבטאת כניעה ללחצים אגרסיוויים שמפעילה תעשיית התרופות הגנרית בישראל. ההחלטה יוצרת תקדים מסוכן, שצפוי להרתיע חברות תרופות רב לאומיות השוקלות להשקיע במחקר ובפיתוח בישראל".
גם עורך הדין של לונדבק ואחר מעורכי הדין המובילים בישראל בייצוג חברות הפארמה, ריצ'רד לוטי, התבטא באחרונה במלים קשות ביותר, ואמר כי "ישראל היא מדינה שלא מכבדת קניין רוחני. היא עושה את הכל במטרה לתת את מינימום ההגנה לפטנטים". לטענתו, הרצון להגן על טבע הוא שגורם לחקיקה רופפת: "ישראל יצרה אווירה עוינת. אף אחד לא רוצה להשקיע כאן מאמצים כשטבע זוכה בשלל של עמלו".
הכל נקבע לפי אינטרסים
בנד, שותף במשרד ש. הורביץ, רותח לשמע הדברים האלה. "במשך תקופה ארוכה אנו נתקלים במהלכים ואמירות שהם פשוט שיטות של תעמולה וחצאי אמיתות שמשמשים כלי ליצור דעת קהל ציבורית ואמצעי לחץ על הממשלה ובתי המשפט - כדי למנוע תחרות", הוא אומר, ויוצא בהתקפה חזיתית מול חברות הפארמה ו"שיטות הפעולה שלהן", כהגדרתו.
הרשימה השחורה והמפוקפקת של מדינות המפרות את דיני הקניין הרוחני, שישראל מככבת בה מדי שנה שלא בטובתה, היא לדבריו הדוגמה המובהקת ביותר לניסיונות להפעיל לחץ על ישראל. "אין שום קשר בין מידת ההגנה הפטנטית במדינה מסוימת לבין המיקום שלה ברשימה השחורה", הוא אומר. "ישראל נמצאת ברשימה בחברת מדינות כמו הודו וסין, שנותנות הגנה פחותה בהרבה ממנה. הכל נקבע לפי אינטרסים, ולכן מפלים את ישראל לעומת מדינות אחרות, בלי להסביר למה ומה הקריטריונים".
בנד אומר כי חזה בכך מקרוב: "בספטמבר היתה פה משלחת של ustr שנפגשה אתנו ועם נציגי חברות התרופות המקוריות. אמרו לנו שאחת הדרישות החדשות מישראל היא לצמצם את רשימת מדינות הייחוס (מדינות שמהן נבחרת מדינה שבה תקופת הארכת הפטנט היא הקצרה ביותר) לשלוש מסוימות. ביקשתי שיסבירו לי למה - מה ההצדקה המשפטית, החברתית והמוסרית לבקשה שלהם. התשובה שלהם היתה ?כי זה מה שאנחנו דורשים מהודו'. הם לא יכלו לנמק. מישהו בפארמה פשוט נתן להם הוראה שזה מה שצריך לדרוש, ועד היום לא קיבלנו שום הסבר".
לדברי בנד, "הבעיה האמיתית של חברות הפארמה היא לא הגנה על קניין, אלא שהן לא מצליחות להביא לשוק תרופות חדשות עם חידוש אמיתי. זה רע לכולם - להם, לגנריקה ולציבור. אבל בצר להן - מה הן עושות? מנסות האריך את המונופול, ממחזרות תרופות ועושות הכל כדי להשיג את המטרה, שהיא הארכת הפטנט והמונופול שלהן ומניעת תחרות".
מה הכוונה "עושות הכל" כדי למנוע תחרות?
"יש ניצול לרעה של המערכת. מישהו לקח את שיטת הפטנטים למקום רע, שלא התכוונו שהיא אי פעם תגיע אליו. לפני חצי שנה פגע צונאמי בחברות המקוריות - דו"ח שפירסם האיחוד האירופי על תעשיית התרופות האירופית קבע שחברות המקור עושות שימוש לרעה בשיטה הפטנטית, שיש להן תיבת כלים שכל מטרתה למנוע תחרות, וכתוצאה מכך נגרם נזק של מיליארדי יורו לציבור.
"אחד הביטויים של התופעה הוא שיטת ה'ירוק לעד' (ever greening), כלומר רישום של עשרות פטנטים על תרופה אחת. השיטה הזו גורמת לכך שחברה כמו טבע צריכה להתמודד לא עם פטנט יחיד, אלא מול עשרות פטנטים שטווים רשת סביב אותה תרופה. באחד המקרים הם מצאו שחברה רשמה 1,300 פטנטים על תרופה אחת.
"כל הרעיון של פטנט אומר שאם המצאת משהו חדש - מגיע לך על זה פטנט ומונופול, אך דע לך שהפטנט הוא לתקופה קצובה שפוקעת לאחר 20 שנה ונפתחת לתחרות. אבל תחרות חופשית ופארמה מתנגשים, הם לא מסוגלים לקבל את הרעיון הזה".
לדברי בנד, חברות התרופות מפעילות לחץ מיוחד על ישראל, כולל חרם תרופות, במטרה לאלץ אותה להגמיש את חוקי הקניין הרוחני. "חרם כזה אמנם לא הוכרז אף פעם באופן רשמי ואיש לא הודה בקיומו, אבל העובדות מדברות בעד עצמן: מתוך יותר מ-160 תרופות חדשות שנרשמו בארה"ב בין 1994 ל-2004, פחות מ-100 נרשמו בישראל. כלומר 40% מהתרופות החדשות לא נרשמו כאן".
לאחר שעברו תיקוני החקיקה האחרונים ב-2005, תגובתם של נציגי הפארמה היתה שבל נתפלא אם חברות יחליטו לא לרשום תרופות בישראל. במלים אחרות: או שתקבלו את דרישותינו לתיקון החוק או שלא תקבלו תרופות מקור חדשות.
להשאיר את התעשייה בבית
אחת הטענות שחוזרת על עצמה כלפי ישראל היא שאנחנו תוקעים לעצמנו גול עצמי. במטרה לעזור לטבע אנו לא מגינים מספיק על קניין רוחני, וכתוצאה מכך בורחים מכאן משקיעי ענק פוטנציאליים.
"לטעון שישראל לא מגנה על קניין רוחני זה פשוט שקר. ישראל מגינה במובהק על קניין רוחני, היא מעודדת ומטפחת קניין רוחני ועומדת בכל האמנות הקיימות בעניין. מה שהאמריקאים דורשים מאתנו זה מעבר לאמנות ולדרישות ממדינות אחרות. עובדה שמבין כל המדינות המפותחות ישראל היא המדינה שבה הנתח הגדול ביותר של בקשות פטנט בינלאומיות שמתייחס לתחום ההיי-טק, כולל פרמצבטיקה. במספרים אבסולוטיים, ישראל מדורגת 11 בעולם במספר הפטנטים בתחום הביוטכנולוגיה. זה לא דבר שקורה במדינה שלא מגינה על פטנטים".
אז למה לא רואים פה השקעות גדולות של חברות הפארמה או מרכזי מחקר ופיתוח גדולים?
"הטענה המקובלת שלפיה בעיות של קניין רוחני מבריחות מכאן השקעות לא נכונה. אין שום קשר בין המקום שבו מקימים מרכז מו"פ לבין הגנה על קניין רוחני. עובדה שחברות הפארמה הוציאו את מרכזי המו"פ שלהן מאירופה, שבה יש הגנה מעולה על פטנטים, ועברו למדינות כמו הודו, שבה אין כלל הגנה על קניין רוחני".
רשימות שחורות, חברי קונגרס, שגריר ארה"ב בכבודו ובעצמו, חרם תרופות - למה חברות התרופות משקיעות כל כך הרבה אנרגיה בשוק הישראלי הקטנטן?
"ישראל מעניינת אותם כקליפת השום. מה שמעניין אותם כאן זה דבר אחד ויחיד - לחסום את טבע, שהיא החברה הגנרית הגדולה בעולם ומאיימת על המכירות שלהן.
"באמצעות חקיקה עוינת בישראל הם מנסים לחסום אותה כדי שלא תתחרה בהן בשווקים אחרים, ולא בישראל. העניין הוא שאם הם היו מצליחים לשכנע את הממשלה להקשיח את חוקי הקניין הרוחני בישראל, טבע היתה יכולה להתמודד, כי יש לה אתרי ייצור גם בחו"ל והיא פשוט לא תהיה פה יותר.
"מי שייפגע באמת זה פחות טבע ויותר הציבור והתעשייה הגנרית הישראלית הקטנה. זה רע ל-11% מהיצוא התעשייתי, שמכניס למדינה כמעט 5 מיליארד דולר בשנה, וזה רע לצרכנים שמקבלים כיום תרופות גנריות בזול".
האם התפקיד של ממשלת ישראל הוא להגן על טבע, גדולה וחשובה ככל שתהיה?
"ב-ustr אמרו לנו במפורש שהם רואים את תפקידם כמייצגים את ה'אינטרסים של התעשייה האמריקאית', כלומר את חברות הפארמה. גם האירופאים לא מתחסדים בעניין הזה ומבהירים שהמטרה שלהם בחקיקה היא ?להשאיר את התעשייה האינובטיבית שלהם בבית', כלומר לחוקק חוקים שימנעו את הצורך של התעשייה שלהם להעביר פעילות למדינות אחרות.
"גם המחוקק הישראלי וממשלת ישראל צריכים להגן על התעשייה הישראלית. זו לא בושה לרצות להשאיר את התעשייה החשובה שלנו בבית".
-
חברות גנריות: חברות המייצרות תרופות חיקוי לאחר שפוקעת תקופת הפטנט. התרופות הגנריות זולות בהרבה מתרופות הפטנט
-
חברות אינובטיביות: חברות המפתחות תרופות חדשות מוגנות פטנט. ההשקעה בפיתוח יקרה מאוד - ולכן בדרך כלל מחיר תרופת הפטנט גבוה יחסית
"חוק טבע" - על מה המהומה?
>> על מה בעצם מתכתשות כל כך הרבה שנים שתי התעשיות - הגנרית והאינובטיבית? הקרב הממושך מתנהל סביב חוק אחד המכונה בתעשייה "חוק טבע". מדובר בתיקון לחוק הפטנטים שחוקק בפברואר 98' ואימץ את הוראותיו של חוק אמריקאי מאמצע שנות ה-80. לפי התיקון, ניתנה לחברה האינובטיבית הגנת פטנט של 20 שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט, אך ליצרנים גנריים ניתנה אפשרות להיערך לפקיעת הפטנט מיומו היוולדו.
החוק המקורי כלל כמה מחוות לחברות התרופות המקוריות, בעיקר כדי להדוף את הלחץ על ישראל ומתוך תקוות לקיום הבטחות מרומזות של החברות האינובטיביות לפתוח מרכזי מחקר ופיתוח בישראל.
חוק טבע כלל מרכיב אחר של חוק הפטנטים האמריקאי - הארכת תוקף הפטנטים, כדי לפצות את חברות התרופות שהשקיעו סכומי עתק על פרק הזמן שבו רשות הבריאות עיכבה את אישור השיווק של תרופה שהפטנט עליה כבר אושר. זאת לפי נוסחה ייחודית לישראל: תוקף הפטנט הוארך לפי תקופת ההארכה הקצרה ביותר שקבעה אחת ממדינות הייחוס שנקבעו בחוק.
עם זאת, תקופת ההארכה הוגבלה בשלושה חסמים, ששניים מהם היו: הגבלת תקופת ההארכה לחמש שנים, וכן לאחר שיחלפו 14 שנה מהיום שבו אושר שיווקה של התרופה המקורית באחת ממדינות הייחוס, יפקע תוקפו של הפטנט בישראל.
חברות התרופות האינובטיביות והגנריות למדו לחיות עם חוק טבע עד לפיצוץ ב-2004. בצוהרי יום חם אחד קיבל סגן רשם הפטנטים דאז החלטה שנויה במחלוקת שהפכה על פיהן שתיים מתוצאותיו העיקריות של חוק טבע: מתן רשות לחברות הגנריות הישראליות להתחרות בשווקים הגדולים בעולם תוך עמידה באמנה הבינלאומית של קניין רוחני, ואופציה לרשום לשיווק בישראל גרסה גנרית שתקטין את העומס הכספי על מערכת הבריאות ועל הצרכן הישראלי בזמן הקצר ביותר האפשרי.
בעקבות ההחלטה, פנו החברות הגנריות למשרד המשפטים בבקשה לתיקון מהיר של החוק. השינוי שאושר בכנסת ב-2005 קבע כי הפטנט יוארך בהתאם לתקופת ההארכה הקצרה ביותר באחת ממדינות הייחוס, וכי צו הארכת הפטנט יהיה בתוקף בישראל כל עוד לא פקע באחת ממדינות הייחוס.
בנוסף, קיבלו החברות האינובטיביות סוכריה: צמצום רשימת מדינות הייחוס שמהן נבחרה המדינה שבה תקופת הארכת הפטנט היא הקצרה ביותר ל-21 מדינות בלבד. לצד הטבה זו נקבע תנאי חדש בחוק שלא נכלל ב-98': הארכת תוקפו של פטנט תיעשה אם הבקשה להארכתו אושרה בארה"ב ובאחת מ-15 מדינות האיחוד האירופי.
"ענקיות התרופות בארה"ב מעוניינות רק בדבר אחד - לחסום את טבע"
מאת רוני לינדר-גנץ ויורם גביזון
1.7.2009 / 7:03