החיסון למניעת תביעות רשלנות רפואית: הפחדה

>> אילו שפנים מסוגלים חברות הביטוח ומוסדות רפואיים לשלוף מהכובע במטרה להגדיל את סיכוייהם לזכות בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגדם? מתברר שלעתים מדובר בשפנים שעוברים על החוק, הכוללים ניסיון להלך אימים על התובע ולעתים גם על הרופא שהגיש חוות דעת לטובתו.



שני פסקי דין שהתקבלו בשנה האחרונה מגדירים היטב היכן עובר הגבול בין מאבק משפטי לגיטימי לבין התנהגות פסולה הנגועה בניגוד עניינים מצד הנתבעים.

חשש לניגוד עניינים



בפסק דין של בית המשפט העליון שניתן במאי קבע המשנה לנשיאה, אליעזר ריבלין, כי קיים חשש לניגוד עניינים כשמוסד רפואי מגייס להגנתו רופא בכיר שהוא המנהל של הרופא שנתן חוות דעת לטובת התובע. התובעים בתיק הגישו חוות דעת של הפסיכיאטר ד"ר רפאל שטרייכר, העובד במרכז לבריאות הנפש באר יעקב. לתדהמתם, גילו כי הנתבעים - שירותי בריאות כללית ובית החולים העמק בעפולה - שכרו לצורך חוות דעת נגדית את שירותיו של "הבוס הגדול" של שטרייכר, פרופ' משה קוטלר, המנהל את המוסד.



התובעים התנגדו לכך, ובית המשפט המחוזי קיבל את טענתם כי בשל יחסי המרות בין שטרייכר לקוטלר נוצר חשש לניגוד עניינים, ולכן על הנתבעים לפנות למומחה אחר. הכללית והעמק עירערו לבית המשפט העליון, בטענה כי לרופאים יש מרחב לשיקול דעת מקצועי, ומחלוקות בשאלות רפואיות הן חלק בלתי נפרד ומקובל במקצוע. עוד טענו כי לא מדובר ביחסי מרות ישירים כמו מנהל וסגנו, שכן קוטלר הוא מנהל בכיר ביותר וקיימים עוד שני שלבים בסולם ההיררכי בין השניים. בנוסף, נטען כי קוטלר לא נבחר ספציפית, אלא משמש פעמים רבות עד מומחה מטעם הכללית.



מנגד טענו התובעים שהסיטואציה שבה רופא יידרש להעיד מול חוות דעת של הבוס שלו בעייתית ומעלה חשש לניגוד עניינים. ריבלין דחה את ערעורם של הכללית והעמק, הורה להם לשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין וקבע כי "יש מקום לסברה שככל שהפער ההיררכי בין מומחה אחד לרעהו גדול יותר - כך החשש לניגוד עניינים גדל. שכן הלגיטימציה של האי הסכמה המקצועית פחותה יותר והחשש מפני סתירת עמדתו של המומחה הבכיר גדולה יותר".



לדברי עו"ד יראון פסטינגר, המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, "לקחת את הבוס של הרופא כדי שיתן חוות דעת נגדית זה איום מרומז, הפחדה. השופטים לא תמיד ערים להיררכיות, למערכות היחסים ולכוח העצום של המוסדות הרפואיים כנגד הרופאים שנותנים חוות דעת מטעם התובע. התנכלויות לרופאים שנותנים חוות דעת לרופאים ברשלנות רפואית מצד הממסד הרפואי הן שכיחות, וזו אחת הדרכים".



האתיקה התפוגגה



מקרה אחר שחושף שיטת עבודה בעייתית למדי של נתבעים נידון לפני כשנה בבית המשפט המחוזי בירושלים. במקרה זה גייסו הנתבעים - בית החולים אסותא ושלושה רופאים נוספים - את לא אחר מאשר הרופא האישי של האישה התובעת, המטפל בה באופן רציף, מבלי ליידע אותה על כך מראש. בחוות הדעת הסתמך הרופא בין השאר על מידע רפואי אודותיה, שצבר תוך כדי הטיפול בה.



השופט משה סובל מבית המשפט המחוזי בירושלים פסל את השימוש בחוות הדעת של הרופא כראיה בתיק, והגדיר אותה "מהלך בלתי צפוי ובלתי מקובל, המנוגד להוראות האתיקה של שימוש במידע שהגיע לרופא תוך כדי טיפולו בתובעת, לשם מתן חוות דעת נגד תביעתה, לבקשת יריבה במשפט".



פסטינגר, שייצג את התובעת בתיק, סבור ששני פסקי הדין האלה "יעשו סדר בתחום שלא הוסדר שנים רבות".