>> "אנו מצויים בתקופה מסוכנת מאוד" - כך אמר מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, בסיומו של כנס בנושא "מיזוגים ורכישות בזמני משבר" שנערך שלשום במלון דן בתל אביב. לדברי גוטמן, "המחירים נמוכים ומפתים, אבל צריך להיזהר שלא לבצע רכישות שגויות ולהמתין להצלחת המיזוג אחרי הרכישה".
מתחילת 2009 עלו מדדי המניות בבורסות בעשרות אחוזים, והקיפאון בשוק המיזוגים והרכישות שאיפיין את השנה וחצי האחרונות החל להפשיר. השינוי בכיוון השווקים החזיר את התיאבון גם למשקיעים, והמחירים הנמוכים יחסית רק עושים את המהלך לכדאי יותר בהשוואה לשנים האחרונות.
מהם הדברים הבסיסיים אשר מנהלים בוחנים כאשר באים לבצע רכישה או מיזוג? לדברי אור יהודאי, מנכ"ל פרוטרום: "המדד העיקרי שלנו הוא ההון האנושי. מי הם המנהלים ומהי התרבות הארגונית. מבחינתי יש חשיבות למערכת היחסים והאמון לאורך זמן. העדיפות הגבוהה מבחינתנו היא שההנהלה הקיימת של החברה הנרכשת תמשיך לנהל את החברה בטווח הארוך".
לדברי יהודאי, הדבר החשוב ביותר הוא האמונה במטרה. "צריך להאמין שאפשר להגיע לשם. בלי האמונה לא ניתן לבצע את הדברים", הוא אומר. "בתערוכה הראשונה שבה השתתפנו באירופה ניגש אליי מישהו ואמר שלחברה כמו שלנו אין סיכוי להתקיים לאורך זמן. כששאלתי כמה צריך להיות מחזור הפעילות כדי שהחברה תוכל לשרוד, הוא אמר לי 100 מיליון דולר. החלטתי שנגיע למחזור הזה, למרות שהדירקטוריון לא האמין שנגיע לשם מה-7 מיליון דולר שמכרנו בשנה.
"רוב הרכישות שביצענו מקורן ביוזמות מצדנו. העולם של תרכובות ריח וטעם הוא לא גדול, כ-20 מיליארד דולר, אבל יש בו רק 800 שחקנים. מיפינו את הענף והתחלנו להעריך את מי אנחנו רוצים לרכוש. האסטרטגיה של להתקדם דרך בחירת חברות בנויה על הרבה שנים של היכרות עם החברות, חלקן משפחתיות, כך שבבוא הזמן ניתן לבוא אליהן עם הצעת רכישה".
לדברי יהודאי, המדד היחידי שהחברה מסתכלת עליו הוא עלייה ברווח למניה בתוך שניים עד שלושה רבעונים מהרכישה. "המחויבות שלנו היא לבעלי המניות", סיכם יהודאי.
"לחברה יש גם נשמה"
גוטמן העריך כי בישראל יש כ-120 אלף ארגונים עסקיים, כאשר 300 מתוכם מעסיקים יותר מ-1,000 עובדים. "ב-2001 עשינו 70-80 מיליון שקל בשנה, והבנו שכדי למצב עצמנו בהובלה צריך להיות גדול ועם שפע של פתרונות סינרגטיים. נשאלת השאלה האם חברה בסדר גודל כזה יכול לשאוף ל-10% משוק ה-it בישראל? הבנו שלא נוכל לעשות זאת בצמיחה אורגנית ולכם פנינו לרכישות".
מה אתם בודקים בבואכם לרכוש או למזג חברה?
"רווח ותזרים מזומנים הם צרכים קיומיים של חברה, אך יש עוד כמה ערכים שחשובים במידה לא פחותה: יצירתיות, גמישות ועבודת צוות, שהם ערכים חשובים מאוד לדנ"א שלנו. אחד המבחנים הגדולים הוא היכולת להקשיב אחד לשני ולאלתר סביב חזון משותף, כאשר כולם שומרים על קצב קבוע. חוץ מפרמטרים קשיחים לכל חברה יש גם נשמה. זה חשוב שמנהלים מרגישים שהם יכולים לייצר משהו בחדווה".
שי פרמינגר, מנכ"ל גאון אחזקות, התייחס למיזוג האחרון שביצע בית ההשקעות של הקבוצה, גאון שוקי הון, עם בית ההשקעות מיטב. "בינואר 2005 קנינו את בית ההשקעות שלנו ממנורה", הוא אומר. "בפרוץ המשבר הכלכלי הוא ניהל 7.5 מיליארד שקל. מצאנו שהשוק גדל בצורה משמעותית והבנו שאנחנו צריכים להפוך לשחקן גדול.
"בשנה וחצי האחרונות דיברנו עם כל בתי ההשקעות בשוק ובדקנו את האפשרויות של רכישה או מיזוג עם כל אחד מהם. ההעדפה שלי היא להיות שחקן גדול יותר, שכן המשמעות היא בדרך כלל תשואה טובה יותר לבעלי המניות".
בנוגע למיזוג בין מיטב וגאון טוען פרמינגר כי זאת הפעם הראשונה שמתרחש בשוק ההון מיזוג אמיתי בין שני שותפים: "מצאנו פרטנרים אמיתיים. אני חי אתם כבר יותר מחצי שנה. חבל לי על יתר השוק שלא הבין שאין מקום לשחקנים בינוניים. אני לא רציתי להיות בוטיק, ואני שמח לעשות את זה ביחד עם שותף".
ההיי-טק יעיל פחות
ומתי הזמן הנכון למכור את החברות? לדברי יזם ההיי-טק ומייסד קבוצת רד, יהודה זיסאפל, מיזוגים ורכישות נעשים כאשר חברה נמצאת בנקודת הזמן האופטימלית להימכר, שכן היא עומדת בפני סגירה או דשדוש. "ברוב המקרים פונים אלינו בהצעות כדי לרכוש", אמר זיסאפל. "בשוק ההיי-טק הרוכשים רוצים לקנות את כל החברה. הם אינם מעוניינים להיכנס לשותפות".
זיסאפל מעריך כי פעילות המיזוגים והרכישות בהיי-טק יעילה פחות מבשאר הענפים. "באופן כללי, מיזוגים ורכישות בהיי-טק הם מורכבים במיוחד ורובם נכשלים. מלבד סיסקו, מעט מאוד חברות היי-טק הצליחו עם מיזוגים".
זיסאפל הפגין זהירות גם כשנשאל לגבי הרכישה האחרונה של קבוצת רד - חטיבת אלטאון של נורטל שנרכשה באמצעות חברת רדוור שבשליטתו. לדבריו, "מוקדם מדי להעריך אם רכישת החטיבה היתה עסקה טובה".
"רוב המיזוגים בהיי-טק נכשלים"
מאת שמואל שוסטר
1.7.2009 / 7:03