אלפי זוגות עיניים עקבו בסקרנות אחרי הגבר שעלה לבמה, גבר גבוה בחליפה מסוגננת שכיפה שחורה מונחת על רעמת שיערו האפורה. הוא התקבל בחביבות על ידי הרב יעקב ישראל איפרגן, "הרנטגן", שישב במרכז הבמה מאחורי שולחן הנשיאות. באותה שעה הרעים הפייטן את "שער פתח דודי" לרבי שלמה אבן גבירול, והרנטגן ניצל את ההפוגה המוסיקלית להתלחש עם אורחו. חלק מהיושבים בקהל הצליחו לזהות מהטלוויזיה, או מהעיתונים, את עו"ד ציון אמיר הנושק לרנטגן, מתיישב לימינו נבוך, סמוק לחיים, כתלמיד אצל רבו.
מצעד הידוענים שצעד שלשום לנתיבות ויימשך גם הערב, לרגל ההילולה ה-15 לזכר רבי שלום איפרגן, אביו של הרנטגן, עשוי היה להשביע רק טור רכילות מקומי, אלמלא הוטל לאחרונה עולם המיסטיקה אל מרכז הזירה הציבורית. אין חדש בכך שהרוחניות לסוגיה, אמונת הצדיקים ופולחן הקברים נודדים בהתמדה מן השוליים אל המרכז העסקי והפוליטי של ישראל, אבל ספק אם נולדה סערה ציבורית סביב העולם הזה (ועולמות אחרים) כפי שהולידה שרי אריסון עם ספרה "לידה", ועם וידוייה על הכוחות החוץ-ארציים שעמם היא מתקשרת.
רוב האליטה הזדעזעה מהגילוי. מי שהתייחסו לביקוריו התכופים של נוחי דנקנר אצל הרנטגן כקוריוז, או כתחביב נסלח, התריעו שתקשוריה של אריסון הם איום מסוכן. אולי משום היותה אשה, אולי משום שמפגשים מהסוג השלישי מנחים אותה בניהול עסקיה, אולי כי היא מתרגלת אותם בעצמה ולא דרך מתווכים הנחשבים מקושרים למסורת עתיקה - כך או כך, כותבי מאמרים ומערכונים הסתערו על אריסון מכל עבר.
ספק הם היו משנים את רתיעתם מעולם המיסטיקה אילו קפצו בעצמם לנתיבות שלשום, והסתובבו בין אלפי העולים לרגל שהתפללו בכוונה גדולה על קברי הצדיקים; שהריעו כאשר הרנטגן הופיע למול עיניהם ברחבת הקבר המהודר שבנה לאביו; שמקצתם גם חתמו על הוראת קבע בבנק כתרומה למוסדותיו של הרנטגן רק כדי ללבוש לרגע את מה שהוצג להם כ"גלביה הקדושה של הבאבא שלום".
אריסון ודנקנר לא היו שלשום בנתיבות - בחלקה הראשון של ההילולה השנתית (הערב יערוך הרנטגן ארוחת ערב לאורחיו החשובים מעולם ההון והשלטון, ודנקנר אמור להיות אורח הכבוד) - אבל אפשר שהם היו מרגישים בבית בפארק העצום שבנה הרב לזכר אביו.
בקהל היו להם לא מעט מליצי יושר. "לכל אדם יש ניצוץ אלוהי", הכריזה הפרסומאית ג. יפית, שבאה להילולה יחד עם מגישת הטלוויזיה שרון כידון. בזמן ששתיהן המתינו לרנטגן בציפייה לקבל ברכה, ג' המשיכה וגילתה כי "יש כאלה שהם בעלי כוחות. מי שלא יודע לקבל את זה - זה כנראה בגלל שהוא לא מבין. כנראה ששרי כן זכתה במשהו מזה, ומי שתוקף אותה זה רק בגלל בורות".
בשביל עו"ד אמיר - שגם הלקוח שלו, הנשיא לשעבר משה קצב, נהג לפקוד את חצרו של הרנטגן - זוהי השנה הראשונה בהילולה. "אני אוהב את הרב, ובאתי להשתתף בהילולה של אביו הצדיק", סיפר. "כולנו אנשי אמונה, ומאמינים בצדיקים. אני אומר: איש באמונתו יחיה". הסנגור אמר על אריסון כי "כל זמן שאנשים עושים דברים חיוביים, מסייעים לקהילה ולא פוגעים באחרים - אז הכל בסדר. אחד יקרא לזה רוחניות, אחד יקרא לזה אנרגיות טובות, אחד יקרא לזה התגלות של אלוהים במלוא הדרו - אם המכנה המשותף זה לעשות טוב, אני מציע לא להתייחס לזה בציניות רבה מדי".
עו"ד אמיר התייחס כמובן לביקורת המוטחת מכיוון השפלה, אבל גם בנתיבות עוררו דבריה של אריסון אי נחת. היה זה דוד, עוזרו הוותיק של הרנטגן, הרב ששמו הולך לפניו בזכות יכולות האבחון הפלאיות שלו, שהבהיר כי "אריסון היא אולי ברמה הנמוכה ביותר של התקשור, היא לא מגיעה לציפורן שלו".
בעבור הרנטגן בן ה-44, ובעבור חצרו, ההילולה היא עסק רציני למדי, ובמיוחד השנה - שבה נוסף לעוצמתו הרוחנית והכלכלית של הרב גם כוח פוליטי לא מבוטל. רשימת "נתיבות שלום" שהריץ בנובמבר האחרון בעיר היתה הפתעת הבחירות המקומיות, על ארבעת המנדטים שהכניסה למועצה, אף כי בדרך אל הכוח הסתכסך הרב איפרגן עם רבים: עם בכירי הרבנים החרדים, ועם ראש העיר הנבחר יחיאל זוהר. בשבוע שעבר התפייס הרנטגן עם ראש העיר, וכעת הוא מקווה לתרגם את כוחו הפוליטי למעשים, גם כדי להרחיב את המעצמה שלו בנתיבות.
אבל טעות לחשוב כי הסחורה של הרנטגן היא כלכלית ופוליטית בלבד. עוצמתו הרוחנית ומפעלי החסד שלו אינם מוטלים בספק על ידי האלפים שבאו שלשום לנתיבות, ועל ידי רבים אחרים שלא באו. אלא שבעוד שהנהייה אחרי הרנטגן חוצה מעמדות ועדות ומגזרים, וככל שהקהל בהילולות שלו הופך מגוון משנה לשנה - הרנטגן צריך להילחם על שמו דווקא במקום שהוא מחשיב למגרש הביתי שלו.
החשש, שאמנם התממש, כי הרנטגן יכרסם בכוחו של הגוש החרדי בנתיבות בבחירות האחרונות, גרם אז לכמה מבכירי הרבנים החרדים לשחרר את חרצובות לשונם ולגלות מה הם באמת חושבים עליו ועל פועלו. ראש ישיבת הנגב בנתיבות, הרב יששכר מאיר, מבכירי הרבנים הליטאים, אמר ערב הבחירות כי הרנטגן הוא "בור ועם הארץ", וכי התיקונים שהוא עורך הם עבודה זרה. הגדילו לעשות בכירי הרבנים החרדים - ובראשם הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אהרן לייב שטיינמן והרב חיים קנייבסקי - שפירסמו מכתב ובו כינו את הרנטגן "רשע", והזהירו כי מי שיתקשר עמו "אין לו חלק בעולם הבא". גם הרב עובדיה יוסף יצא בעבר נגד העובדה שהרנטגן עוסק ב"קבלה מעשית", האסורה על פי ההלכה.
הדברים האלה נאמרו בין היתר על "התיקון", שהוא שיא ההילולה שעורך הרנטגן לזכר אביו המנוח. השעה היתה אחת בלילה כאשר אל הפארק הגדול שבשולי בית העלמין של נתיבות השתחררו להבות אש, תמרות עשן שחור ואדי שעווה חריפים. האלפים שצבאו על הגדרות הופנטו אל הרנטגן בעודו מתרוצץ סביב מדורה ומזין את האש בנרות כחומר בעירה. תחילה זרק אותם בודדים בודדים, פעם מכאן ופעם מכאן, ואז נעמד והתחיל לצלוף חבילות סגורות במהירות מסחררת. הקהל עלה על גדותיו מרוב התרגשות.
צמוד אל הרנטגן היה גבאי צעיר שתפקידו היה להניח בידו את החבילות מתוך ארגז גדול, על פי הקצב שהכתיב הרב. המאמץ הגופני וחום הלהבות שטפו את הצעיר בזיעה, אבל הוא התמיד, סיפק עוד ועוד חבילות, מאות רבות של חבילות נרות. גבאי אחר, מבוגר, רץ בתוך השטח המגודר, וחימש את הצעיר בארגזים חדשים.
מדי פעם הסתובב הרב איפרגן אל האלפים שמעבר לגדרות מסביב, השליך לעברם נרות בודדים. סגולה. שני הגבאים המיוזעים זכו סוף סוף להפוגה כאשר הרב חדל מלצלוף נרות ובמשך דקות ארוכות מחא כפיים, כדי לשלהב את הקהל. הוא לא דיבר מלה, אבל הקריין קרא לציבור למחוא כפיים. "תנו כוח לרב, תנו כוח", ציווה, ואז, כשהרב שב והשליך נרות למדורה, הקריין החל לזמר "אנחנו מאמינים בני מאמינים", וגם: "לחיי העם הזה, שכמה טוב שהוא כזה".
עו"ד ציון אמיר בהילולת הרנטגן בנתיבות: שרי אריסון לא מגיעה לציפורן של הרב
יאיר אטינגר
1.7.2009 / 13:25