בכיר בבנק המרכזי של בריטניה: "רווחי הבנקים היו הודות למזל - לא כשרון"

הרווחים הגבוהים שרשמו חברות במגזר השירותים הפיננסים בשנים שקדמו למשבר האשראי נבעו כמעט באופן מוחלט ממזל, ולא כשרון, בשעה שהבנקים הימרו באופן הולך וגדל על מזל בניסיון להשיג תשואות גבוהות כמו מתחרותיהן, אמר בכיר בבנק המרכזי של בריטניה, דיווח העיתון "פייננשל טיימס".



אנדרו הלדיין, ראש מחלקת יציבות פיננסית בבנק אוף אינגלנד, אמר כי המגזר הבנקאי הצליח לגרום לאנשי מקצוע ולקובעי המדיניות להתעלם מהסיכונים המובנים במרבית המודלים העסקיים במגזר.



בנק אוף אינגלנד עצמו זיהה כי המגמה השולטת בקרב הבנקים היתה לנסות להשיג את התשואות הגבוהות ביותר, בעקבות התרבות הניהולית הרווחת בקרב הנהלות הבנקים. "במהלך תור הזהב של הבנקים, התחרות המוגברת גרמה במקביל לירידה בתשואות על נכסים ולהעלאת תשואות היעד על ההשקעות", אמר הלדיין. "לאחר שנתפסו באש-צולבת זו, מינוף רב יותר הפך לדרך היחידה של הבנקים להצליח להשיג את התשואות הגבוהות ביותר, והנהלות הבנקים פנו עקב כך להימור ברולטה".



הלדיין הציג סדרה של תרשימים המייצגים 70 בנקים גלובליים מובילים נכון לסוף שנת 2007, אשר מראים כי הבנקים שהניבו את התשואה הנמוכה ביותר על ההשקעה, כלומר ניהלו את השקעותיהם בחוסר כשרון, היו בעלי הסבירות הגבוהה ביותר להיעזר במינוף גבוה, כלומר התבססו על מזל.



"יש לשפר את האופן שבו מבדילים בין מזל טוב לניהול טוב", אמר הלדיין. לדבריו, היות שתקנות אמנת באזל 2 התבססו על ההנחה כי עסקים מגוונים ביותר הם באופן כלשהו פחות מסוכנים, היו אלה דווקא הבנקים הגדולים ביותר בעלי היחס הנמוך ביותר בין הון לנכסים. "כך שיתכן שהרגולציה תרמה לנטילת הסיכונים החריגה בקרב בנקים גדולים הקשורים זה לזה", הוסיף הלדיין.