חשד: ח"כ חיים כץ השתמש במידע פנים

רשות ניירות ערך בראשותו של זוהר גושן פנתה באחרונה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בבקשה להיפגש עם ח"כ חיים כץ בעניין החשדות למסחר במניית ישראמקו על בסיס מידע פנים. לח"כ כץ יש חסינות פרלמנטרית ולכן לא יכלה הרשות לפנות אליו ישירות בעניין. עם זאת, נבדקת גם מעורבות של שני בכירים בעולם הכדורגל - מאמן ועסקן. על פי החשד, ח"כ כץ ביצע מכירות ורכישות במניית ישראמקו על ידי ברוקר פרטי בהסתמך על מידע פנים. ברשות בודקים האם מדובר ברכישה אחת או במספר רכישות ומה היקפי הפעולה

ב-11 בינואר 2009 זינקה המניה ב-19% - באופן חריג ללא כל הודעה בעניין. באותו יום, בשעות הערב, דיווחה ישראמקו כי התגלו סימנים של גז טבעי בקידוח "תמר" מול חופי חיפה. ברשות ני"ע בודקים האם חלק חלק מהמשקיעים קיבלו מידע על מציאת הגז לפני הדיווח לבורסה.

ח"כ חיים כץ דחה את הטענות בתוקף ואמר ל-TheMarker כי רכש מניות ישראמקו לפני 3 שנים. לדבריו, הדבר גם מעוגן בהצהרת הון על נכסיו שהגיש ליו"ר הכנסת. "אני מציע לרשות לנירות ערך לפנות ליו"ר הכנסת על מנת להיווכל בצדקת דברי".

בראיון לתוכנית "מה בוער" עם רזי ברקאי בגלי צה"ל, הוסיף ח"כ כץ כי העיתונאי רביב דרוקר פנה אליו בעניין לפני כחודשיים והוא הכחיש את העניין השיב לו כי לא קיבל כל פנייה מרשות ני"ע. באשר לשאלה האם אנשי קש מטעמו ביצעו את הפעולות, ענה כץ: "לא. היום קל לבדוק דברים כאלה. לא עשיתי שום דבר".

יוסי לנגוצקי, הגיאולוג שאיבד אחזקותיו בקידוח תמר ערב תחילתו לאחר שהיה זה שהוביל משך כעשור את המהלכים לגילויו ולפיתוחו, אמר הבוקר לגלי צה"ל: "ניתן להניח בסבירות גבוהה שייהיו בשנים הקרובות עוד כמה תגליות בסדר הגודל של מה שנמצא בקידוח 'תמר'".

לפני כ-3 חודשים הודיע שותפו של לנגוצקי ב-STX, בני שטיינמץ, כי החליט לפרוש מהקונסורציום לביצוע הקידוח. זאת, לאחר שהשקיע עד כה בפרויקט כ-2.5 מיליון דולר. STX אמורה הייתה להזרים עד סוף נובמבר 2.25 מיליון דולר נוספים עבור מימון תחילת עבודות הקידוח באתר. ואולם לטענת לנגוצקי, בשל הודעתו המאוחרת לכאורה של שטיינמץ על פרישתו, לא התאפשר בידיו לאתר משקיע חלופי. כך נותר לנגוצקי, יזם הפרויקט, מחוץ לקונסורציום, כשזכויות השניים מחולקות בין יתר השותפים לקידוח.

היקף הגז הטבעי האגור במבנה הגיאולוגי התת-ימי של "תמר" מוערך ב-200 מיליארד מ"ק (BCM). זו הערכת כמויות הגז במבנה - ממנו נגזרת כמות הגז הניתנת להפקה. השותפות בקידוח דיווחו כי פוטנציאל הגז בר-ההפקה במבנה מוערך ב-142 מיליארד מ"ק. מקורות בענף האנרגיה טוענים כי מדובר בהערכה שמרנית שעשויה לגדול עם השלמת קידוח האימות במבנה.