חוק בנק ישראל החדש אושר בממשלה; גורמים באוצר: החוק מעניק לבנק מסלול עוקף ממונה על השכר

חוק בנק ישראל החדש אושר בממשלה ובתוך מספר שבועות הוא צפוי להיות מוגש לאישור הכנסת. במידה ויאושר החוק, הוא יחליף את חוק בנק ישראל הקיים משנת 1954.



חוק בנק ישראל החדש מגדיל את עצמאותו של הבנק ומגדיר מחדש את תפקידו הבנק. כך למשל, כיום קובע נגיד בנק ישראל לבדו את הריבית במשק, אך על פי החוק החדש הריבית תיקבע על ידי כל חברי ההנהלה בבנק ולא רק על ידי הנגיד. בחוק החדש מוגדר במפורש כי "היעד המרכזי של בנק ישראל הוא לשמור על יציבות מחירים לאורך זמן, לתמוך בפעולתה הסדירה של המערכת הפיננסית וביציבותה וכן לתמוך במטרות האחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד בצמיחה ובתעסוקה - בתנאי שלא תהיה בכך פגיעה בהשגת המטרות לעיל".



לב המחלוקת בגיבוש החוק החדש נוגעת לעניין השכר: כיום נתון שכר עובדי בנק ישראל תחת פיקוח הממונה על השכר במשרד האוצר אשר מפקח על שכר כל עובדי המגזר הציבורי. בבנק ישראל מעוניינים להחריג עצמם משאר המוסדות הציבוריים, בטענה כי בנק ישראל ומשרד האוצר פועלים באותם נושאים ולא ייתכן שגוף אחד יפקח על האחר.



הדרג המקצועי במשרד האוצר מגלה תסכול והתנגדות לסעיף 22 בחוק בנק ישראל החדש, בו כתוב כי לבנק יש חירות בכל הקשור ל"צרכי כוח האדם הייחודים של הבנק אשר יאפשרו להשיג את מטרותיו". הכעס נובע מכך שניתן לפרש את הסעיף כך שלבנק יש אפשרות לתת הטבות לעובדיו שאינן נהוגות במגזר הציבורי ובכך להעמיק את הנתק שבין תנאי השכר בבנק לתנאי השכר במגזר הציבורי.



על פי המתווה החדש, ברגע שהבנק מחליט על הטבה לעובדים עליו לפנות לשר האוצר שיבחן את השינוי. אם שר האוצר מסרב תפנה הנהלת הבנק לוועדה החיצונית. אם זו גם לא תאשר את הבקשה, יועבר הנושא להכרעת ראש הממשלה. באוצר סבורים כי מדובר במסלול עוקף ממונה על השכר.



עם זאת, הדרג המקצועי נתקל בחומה אטומה שכן החוק החדש זוכה לברכת שר האוצר ובמיוחד לברכת ראש הממשלה, המכהן גם כשר לאסטרטגיה כלכלית.