פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא נמאס לו לזגזג?

      סנשו פנשו ( שטייניץ) ודון קיחוטה (נתניהו) שוב הוכיחו שקבלת ההחלטות בתחום הכלכלי – יותר מתמוהה. ביטול המע"מ על הפירות וירקות וההקלות במס מעוררים סימני שאלה קשים על תפקוד רה"מ והאוצר

      תקוות רבות תלו ראשי הכלכלה והציבור בנתניהו כראש ממשלה כלכלי. האיש הרי מבין בתחום ויודע שהמשבר הכלכלי כבר כאן אצלנו. לכן הציפיות מרוה"מ היו גבוהות ומסיבה זו האכזבה לאור התנהלותו הכושלת קשה. ויותר משהיא קשה היא גם לא מובנת.

      הטעות הראשונה של נתניהו הייתה במינוי שר האוצר. יובל שטייניץ מתאים לתפקידים רבים אבל לא לתפקיד שר האוצר. הוא אינו מתמצא בכלכלה, לא עסק בנושא מעולם, אין לו סיכוי ללמוד את המשק כשמעליו המוני מפוטרים, ירידה בגביית מיסים, אי יכולת ליזום מהלכים כלכליים ובעיקר אי יכולת להשפיע על רה"מ שלו שמתייחס אליו לא ברצינות.

      שטייניץ קיבל החלטות - ביבי ביטל אותן. שטייניץ התעקש והתראיין בגאווה על צעדים כלכליים (כמו הטלת מע"מ על פירות וירקות ותיירות) בתקשורת וביבי, בשקט, שוב ביטל אותן.

      שימו לב כמה רעיונות הועלו וירדו: הקיצוץ בתקציב הביטחון – בוטל, הקפאת שכר במגזר הציבורי – בוטל, המע"מ על פירות וירקות – בוטל, המע"מ על תיירות – בוטל, הורדת מיסוי ליחידים וחברות – בוטל. מה נשאר? מענקים למוסדות חרדיים, חוק הסדרים עם סעיפים מוזרים, ביטול קיצוץ במענקים לרשויות מקומיות, מס דלק וסיגריות כמובן. ואלו רק מקצת ה"רעיונות" שעלו וירדו כמו בנדנדה המתאימה לגן ילדים ולא לממשלה.

      סופו של עניין שהציבור ישלם יותר וביבי מזדרז להוציא קמפיין הסברה בעלות של מיליונים להסביר לנו כמה טוב כלכלית בארץ ישראל. ממש מביא הגאולה. זה אותו רה"מ שאמר שהסקטור העסקי הרזה שמחזיק על כתפיו את השמן (הסקטור הציבורי). זה אותו אדם שפתאום זוקף לעצמו את הרעיון של שתי מדינות אחרי ששנים הסתייג ממנו בנחרצות, ועכשיו הוא מדבר עליו כמביא גאולה לעולם. נדמה לנתניהו שרבים מאזרחי ישראל לקו בשכחה כרונית.

      ממש רחמים

      נתניהו נכנע בעניין המע"מ על ירקות ופירות לש"ס, לציפי חוטובלי ולמירי רגב ממפלגתו. לא נשחית מילים מיותרות על רגב וחוטובלי. ש"ס קיבלה קצבאות וכספים לישיבות ומיני תמיכות – האם זו המפלגה שתפרק ממשלה ותיפול לזרועותיה של ליבני? אין שום סיכוי. מפלגת העבודה מפולגת ומסוכסכת. לבחירות אין סיכוי שתלך כי היא עלולה פשוט להימחק מהמפה. ישראל ביתנו לא תעשה מאומה אין לה עניין לפרק קואליציה עכשיו. גם החרדים קיבלו שפע מתנות ואין להם עניין להפיל ממשלה מיטיבה עימם. גם עופר עיני חיפש אתונות ומצא כמעט מלוכה.

      מתעוררת לפיכך השאלה למה נתניהו נלחץ וויתר על כל הגזרות? כאמור יריבים של ממש או בעלי אינטרס לכאוס כלכלי-פוליטי אין לו. קשה להבין את התנהלותו של ביבי המוקף בעשרות יועצים שלוחשים על אוזנו עצות שונות ומשונות. נתניהו נראה כאחוז בתפיסת שימור שלטונו כשבעצם איש לא ממש מאיים עליו. לפחות לא עכשיו. סיפור מוזר בהתחשב בגירעון הממשלתי התופח כעוגה ומסכן את היציבות כלכלית.

      במסגרת הספינים הפוליטיים, חלקם הגדול מתמיה, מנסה נתניהו לבצר את ממשלתו באמצעות עריקת שאול מופז והשביעייה הנמלטת מקדימה לליכוד. ריבלין, יו"ר הכנסת, המייצג בעיני רבים שלטון תקין, לא ממהר לדון בעניין - דבר שמעצבן את נתניהו ואת העריקים. עכשיו ביבי מתכתש עם ריבלין.

      7 חברי הכנסת החדשים בקואליציה, אם יתגשם התסריט ויהפוך למציאות, אמורים לסייע לנתניהו לשלוט ולנטרל אפשרות פיצול בעבודה או פרישת ליברמן או כל גחמות פוליטיות אחרות אפשריות. יש תחושה שביבי נרדף על ידי פאניקה שלטונית לא נשלטת.

      הכל יחדיו: כלכלה, פוליטיקה, איומים, יועצים, ממשלה מנופחת להחריד, שר אוצר חלש, מופז, גזירות שעולות ויורדות כמטה קסם, אורי יוגב, עופר עיני, ריבלין, התכתשות פנים סיעתית בליכוד, יוצרים תדמית של ראש ממשלה מבולבל שמתקשה לשלוט. לדעת רבים, קשה למצוא עקביות בתפקודו שך ראש הממשלה.

      בתקשורת הכלכלית והפוליטית יודעים שנתניהו לא מתפקד כראוי וגרוע מכך: שהחלטותיו שוות כקליפת השום במקרים רבים. לא זה השלטון והממשלה לה ראוי עם ישראל.

      ד"ר דפנה פפר, כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה.