המרוויחים הגדולים - משווקי הפנסיה והכלכלנים

האנליסטים בשוק ההון ספגו את הירידה הדרמטית ביותר בשכרם, וכמעט כל בעלי התפקידים בתחום הפרסום, השיווק והמכירות קיבלו בסוף החודש תלוש משכורת רזה יותר - כך עולה מסיכום המחצית הראשונה של 2009 בתחום השכר. עוד עולה מהנתונים כי ענף ההיי-טק, שספג את הפגיעה הקשה ביותר במשבר הכלכלי העולמי, מתחיל להתייצב מבחינת רמות השכר של העובדים.

ואולם היו גם מרוויחים בחצי השנה האחרונה: הביקוש למשווקים פנסיונים הקפיץ את שכרם ב-25%, ומנהלי השקעות מנוסים קיבלו שכר הגבוה בכ-15% לעומת השנה שעברה.

הצורך התמידי באנשי מערכות מידע מיומנים התבטא בעלייה של 4% בשכר המוצע להם כיום. האם הסתיים עידן הפיטורים וקיצוצי השכר? נראה שלא. "לקראת סוף 2009 נראה גל נוסף של פיטורים וקיצוצי שכר בחברות שניסו להתמודד עם המשבר ולא צלחו", מעריך יובל רכלבסקי, יו"ר קבוצת אתגר סיעוד ומשאבי אנוש ולשעבר הממונה על השכר באוצר. "על אף שאני אופטימיסט מטבעי, אני לא צופה גידול משמעותי במספר מקומות העבודה שהמשק יכול לייצר. אין צמיחה באופק. לא אתפלא אם נראה ירידה כללית נוספת ברמות השכר".

לקראת סוף 2008 היה ענף ההיי-טק הישראלי הראשון שהרגיש את השפעות המשבר הכלכלי. פרופ' משה צבירן, שעורך מדד שנתי על הענף, אומר כי יותר מ-90% מחברות ההיי-טק דיווחו על פיטורים, ובסך הכל פוטרו עד היום כ-6,800 עובדים.

עם זאת, למרות הכותרות המרעישות על הקיצוצים בהיי-טק, הירידה הכללית בשכר במחצית הראשונה של 2009 היתה כ-2.2% בממוצע בלבד, לעומת 2008. צבירן מעריך כי רמות השכר בתעשייה צפויות להמשיך לרדת בשנה הקרובה בשיעור של כ-2%-3% נוספים (סה"כ 4%-5% ב-2009), בשל כוונת החברות לגייס עובדים חדשים ברמות שכר נמוכות יחסית. מצד שני, חלק מהחברות מבצעות עדכוני שכר נקודתיים, בעיקר לצורך שימור עובדי מפתח.

עיקר הקיצוצים נעשו בסוף 2008 ובתחילת 2009, ולכן המחצית הראשונה של 2009 התאפיינה דווקא בהתייצבות הדרגתית. הירידות החדות ביותר נרשמו בשכרם של המנהלים הבכירים בתפקידי סמנכ"ל תפעול, כספים ושיווק. ירידה חדה נרשמה גם בשכר מהנדסים בשפת ++C/C ובשכרם של אנשי BDA. לעומתם, מנהלי מערכות מידע בעלי ניסיון, וכאלה שאינם בעלי ניסיון, דווקא נהנו משכר גבוה יותר ב-3% בממוצע.

בתחום הביוטק המצב שונה מעט. שכרם של העוסקים בתחום נמוך יותר בדרך כלל מזה של עובדי ההיי-טק, גם בקרב בכירים, ולכן השינויים היו מינורים יחסית. עם זאת, בתפקידים זוטרים, כמו חוקר כימיה או ביולוגיה, אפשר לראות ירידות של 4% בממוצע.

לא ברור אם ההתייצבות ברמת שכרם של עובדי ההיי-טק תחזיק מעמד. אייל סולומון, מנכ"ל חברת ההשמה אתוסיה, מעריך כי "עוד נהיה עדים בחודשים הקרובים לגלי פיטורים והפחתות שכר, אך אלה יהיו במינונים נמוכים יותר".

רונית עמיעז, מנהלת משאבי אנוש של קרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס, שותפה להערכה של סולומון. לדבריה, "יש שמועות שבחברות הגדולות ייערך בקיץ גל נוסף של קיצוצים. מדובר בקיצוצים אסטרטגיים - כל חברה לפי האסטרטגיה שבנתה לעצמה כדי להתמודד עם המצב".

שכרם של רוב העובדים בתחום הביטוח נותר יציב יחסית במחצית הראשונה של 2009, ולא בוצעו בו קיצוצים משמעותיים. הסיבה היא, בין השאר, שכר הבסיס הנמוך המקובל בענף וההתבססות על עמלות כחלק מהתגמול.

מנגד, גופי הגמל והפנסיה בחברות הביטוח ובתי ההשקעות מגייסים באינטנסיביות בחודשים האחרונים עובדים חדשים, כדי להתמודד עם כניסתם של הבנקים לתחום. כתוצאה מכך, חלה עלייה בביקוש למשווקים פנסיונים. עלייה זו גרמה לקפיצה של כ-25% בשכר הבסיס המוצע לעובדים חדשים ללא ניסיון.

אורנה סגל, מנכ"לית מנפאואר ישראל, מציינת כי הביקוש לעובדים מצד חברות וסוכנויות הביטוח מתמקד יותר בתחום האלמנטרי (רכב, דירות ועסקים).

אנשי הפרסום והשיווק נפגעו באופן קשה מהמשבר. שכרם של העוסקים בתחום ירד בבמוצע ב-15%, בעיקר בקרב הדרגים נמוכים ואנשי התקשורת השיווקית (מרקום).

בתחום המכירות מסתמנת מגמת ירידה בביקוש לעובדים בכירים, אך בדרגי הביניים כמעט שלא חל שינוי בביקוש ולעתים אף הסתמנה מגמת עלייה עונתית. מבחינת השכר, הירידה היא של 10%-15% בממוצע בשכר הבסיס של אנשי המכירות. חלק מהעובדים מתוגמלים באמצעות עמלות, ולכן ייתכן כי הירידה בשכר היא משמעותית יותר.

תחום משאבי האנוש כאילו מתעלם מהמשבר, ולא ניכרת השפעה על רמת השכר של העובדים בתחום, אף שהיה בין הראשונים שנפגעו. ארגונים רבים עצרו את הגיוסים, הקפיאו תקנים והעדיפו לגייס ולקדם מועמדים מבפנים - כדי להימנע מפיטורים, לחסוך עלויות גיוס ולשמר עובדים טובים.

המחצית הראשונה של 2009 התאפיינה בגיוסים מעטים בתחום משאבי האנוש, לרבות של בכירים. ארגונים רבים, מסבירה אורנה סגל, מנכ"לית מנפאואר ישראל, החליטו לוותר על הפונקציה הבכירה של מנהל או סמנכ"ל משאבי אנוש, ולהכפיף דרגים זוטרים יותר למנהלים בכירים מתחומים אחרים. עם זאת, לדבריה, בחודש האחרון אפשר לראות עלייה קלה בביקוש גם לעובדים בתחום זה.

עיקר הקיצוצים בתחום התפעול ושרשת האספקה בוצעו בתחילת 2009 כחלק מתוכניות העבודה החדשות שהוכנו לאור המשבר.

הביקוש לעובדים ירד והשכר נחתך בממוצע של כ-15%-20%. לדברי אורנה סגל, מנכ"לית מנפאואר ישראל, בעוד הביקוש לעובדים בתחום מתחיל להתעורר, אין תזוזה בשכר בהשוואה לשכר שהוצע בתחילת 2009.

בעקבות היערכותן של חברות לצמצום עלויות, אוחדו שירותי המזכירות הבכירה לפונקציה אחת מרכזית הנותנת מענה למספר רב יותר של משתמשים. מהלך זה איפשר לחסוך בעלויות ולשמור על עובדים טובים בארגון.

במקביל, יש הרבה פחות ניודים. כתוצאה מכך גם רמות השכר לא השתנו באופן דרמטי. גם בתחום המשרות המקצועיות, שאינן נחשבות ל"מותרות" בארגון, לא ניכר חיסכון בעלויות הגיוס ולא נרשמו הבדלי שכר משמעותיים.

לעומת זאת, בדרגי הביניים והזוטרים, הירידה בכמות הגיוסים השפיעה באופן ניכר והעובדים שכן גויסו נאלצו להסתפק בשכר נמוך בכ-15% לעומת 2008.

שכרם של רוב העובדים בתחום שוק ההון - אלה שהצליחו לשמור על משרתם - לא נפגע באופן משמעותי במחצית הראשונה של 2009. ואולם האנליסטים, שהביקוש אליהם ירד, סבלו מירידה בשכרם.

מנגד, במקצועות השיווק והמכירות בשוק ההון ניכרת עלייה של עד 12% בשכר. מנהלי השקעות מנוסים נהנו גם הם מעלייה של כ-14% בשכר המוצע להם, וכך גם הכלכלנים. העלייה החדה בביקוש למנהלי סיכונים ולמקצועות תומכי רגולציה, כתוצאה ישירה מהמשבר הכלכלי ומהחמרת נוהלי משרד האוצר ורשות ניירות ערך, המשיכה גם במחצית הראשונה של 2009.

פול צוקר, מנכ"לית קבוצת נישה, אומרת כי קיימת עלייה בביקוש למשווקי השקעות, הנובעת, ככל הנראה, מהשיפור בביצועי שוק ההון והבורסות בעולם. "באחרונה אנו עדים לגיוסים, אמנם באופן מינורי, גם של מנהלי השקעות - דבר שלא היה קיים כלל במשך השנה האחרונה", אומרת צוקר.

אחת התופעות הבולטות ביותר בשנה החולפת, לפחות על פי הכותרות בתקשורת, היתה גלי פיטורים, בעיקר בתחום היי-טק, וקיצוצים גורפים בשכר העובדים. אלא שבאופן מפתיע, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הירידה בשכר של הישראלים היתה מינורית. למעשה, עולה תהייה שמא המשבר הכלכלי העולמי כלל לא השפיע על משכורתם של העובדים בישראל.

השכר הממוצע באפריל 2009 היה 8,034 שקל - נמוך רק ב-0.14% מהשכר הממוצע ברבעון הראשון של 2008. האם טעו הכותרות שהכריזו על טלטלה בתחום השכר? לא בדיוק. העובדים שהצליחו לשמור על מקום עבודתם אכן ספגו פגיעה בשכר. ואולם המגזר הציבורי, שהוא כמחצית מכוח העבודה בישראל, לא נפגע כלל. בנוסף, בבנקים - אחד המגזרים שספגו ירידות חדות ברווחים - העובדים מוגנים בהסכמי שכר ארוכי טווח והורדה וולונטרית היתה רק בקרב הדרגים הבכירים.

לעומת זאת, העובדים החדשים, בעיקר בענפי ההיי-טק והפיננסים, סובלים מהורדות שכר משמעותיות, והם אלה שסוחבים את ממוצע השכר למטה - על אף שגם אצלם ההורדות לא שוות. אליהם מצטרפים אנשי הפרסום, השיווק והמכירות, שמשכורתם נגזרת לא אחת מרווחיהם ממכירות - שהולכות ומידלדלות.

למעשה, רוב החברות במשק קיצצו בשכר עובדיהן בשיעור של 5%-25%, והירידה בתגמול באה לידי ביטוי גם בביטול שעות נוספות, משמרות לילה או סופי שבוע, או במעבר לארבעה ימי עבודה.

ובכל זאת, אלה שמבקשים לשנות שדה פעילות יכולים לנצל את התקופה הזאת כדי להתברג במקומות עבודה המעוניינים כרגע בעובדים שאפשר לשלם להם שכר נמוך יותר. שם הם יתייצבו בעמדה הנכונה ליהנות מההתאוששות העתידית של המשק, כשזו תגיע. אחרי הכל, לא מופרך להניח שכאשר המשק יתאושש והביקושים לעובדים יעלו, יחזור השכר ויעלה, וגם אם לא ישתווה ברמתו לימי הגאות, הוא יהיה תגמול הולם לעובדים.