מלחמתם של אלה שלא רוצים לעבוד

ברית דמים היסטורית נכרתה השבוע בכנסת. ש"ס, שקהל בוחריה מזוהה עם דתיים יוצאי עדות המזרח, וישראל ביתנו, שקהל בוחריה מזוהה עם חילונים יוצאי רוסיה, חברו להן יחדיו באינטרס משותף: שלא תהיה פריסה ארצית של תוכנית ויסקונסין, או לכל הפחות שלא ישותפו בתוכנית מחוסרי עבודה בגילאים מבוגרים. מבוגר, במקרה שלנו, הם בני 45 ויותר.

איך ליכדה תוכנית ויסקונסין שתי מפלגות שונות כל כך? בקהל של שתי המפלגות, מתברר, יש שנים ארוכות מובטלים מחוסרי עבודה. במקרה של ישראל ביתנו מדובר בעיקר באקדמאים רוסים מבוגרים, שעלו לישראל והתקשו למצוא עבודה שמתאימה להשכלתם ולגילם. במקרה של ש"ס מדובר בבעלי השכלה נמוכה יותר, דתיים ומסורתיים, שאינם עובדים כבר שנים ארוכות. אלה גם אלה התרגלו לחיות על קצבת הבטחת הכנסה, והם עוינים את תוכנית ויסקונסין - שייעודה הוא להצליח ולשלב בעבודה גם את המובטלים הקשים ביותר, תוך חיסכון בכספי קצבת הבטחת הכנסה שמשלמת המדינה. המשימה לשלב בשוק העבודה את מי שלא עבדו שנים ארוכות, או אפילו לא עבדו מעולם - עולים מבוגרים, נשים ערביות, עולים מאתיופיה, אמהות חד הוריות ואנשים בעלי נכויות קלות - היא אינה משימה קלה והיא בוודאי שאינה משימה נחמדה. מדובר באוכלוסייה הנחשלת ביותר בישראל, שהתרגלה לעליבות של חיים על חשבון הבטחת הכנסה, ומתקשה מאוד עם התביעה להתחיל ולהתמודד עם החיים האמיתיים בשוק העבודה.

מאחר שמדובר בניסוי בבני אדם, בחרה המדינה לערוך את הניסוי הזה בזהירות מרבית. מלכתחילה נקבע כי תוכנית ויסקונסין תופעל כפיילוט: במשך שנתיים בלבד, ורק בארבעה מוקדים במדינה. עוד נקבע, כי אחר הפיילוט יעקבו לא פחות מארבעה גורמים חיצוניים: שני גורמי מחקר - הביטוח הלאומי ומכון ברוקדייל -שיאספו את הנתונים בנוגע להצלחה של תוכנית ויסקונסין בהשוואה להצלחה של שירות התעסוקה, ושני גורמי ניתוח והסקת מסקנות - ועדה בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, רענן דינור, וועדה ציבורית בראשותו של נשיא האקדמיה למדעים, פרופ' מנחם יערי.

למיטב זכרוננו, לא היה מעולם מהלך מדיניות שעשתה ישראל ושנוהל בצורה קפדנית ומדוקדקת כל כך. ההתעקשות על קפדנות, דווקא כאשר מדובר במהלך חברתי רגיש ושנוי במחלוקת, הוכיחה את עצמה.

בתום שנתיים של פיילוט ועל רקע ביקורת ציבורית נוקבת בנוגע לניהולה של תוכנית ויסקונסין, המליצו שתי ועדות הניתוח על שינויים מרחיקי לכת במבנה התוכנית. כלומר, הניסוי המבוקר הצליח במובן הזה שהכשלים בתוכנית נחשפו, נותחו והתוכנית יצאה לדרך חדשה ללא הכשלים הראשוניים שהיו בה.

במתכונתה החדשה, כל הגורמים המקצועיים שעקבו אחר תוכנית ויסקונסין גומרים עליה את ההלל. זאת בהתבסס על הנתונים שהעלה המחקר הצמוד העוקב אחר ביצועי התוכנית: מספר מקבלי הבטחת ההכנסה, בארבעת האזורים המטופלים כיום על ידי תוכנית ויסקונסין, פחת ב-31% (באזורים של שירות התעסוקה הוא נותר ללא שינוי); ושיעור המועסקים באזורים בהם פועלת התוכנית גדל בכ-14% (4% בשירות התעסוקה); השכר החודשי מעבודה באזורי התוכנית גדל ב-523 שקל בממוצע בחודש (141 שקל באזורים של שירות התעסוקה). בנוסף, גידול התעסוקה בקרב עובדים מבוגרים בני 45 ויותר במסגרת התוכנית הוא 23% (10% בשירות התעסוקה). באופן כללי, נמצא שיפור במצב התעסוקה של 21% ממשתתפי התוכנית (5% בלבד באזורים של שירות התעסוקה).

שיפור במצבם של 21% ממשתתפי תוכנית ויסקונסין עלול להישמע כנתון לא מרשים במיוחד - נובע ממנו שמצבם של 80% מהמשתתפים לא שופר לטובה - אבל בהתחשב בכך שהאוכלוסייה של מקבלי הבטחת ההכנסה היא אחת האוכלוסיות הנחשלות והקשות ביותר בישראל, שיעור הצלחה כזה נחשב למרשים. גם במונחים בינלאומיים.

"ביחס לכלים אחרים הקיימים בידי שירות התעסוקה ובידי גופים אחרים", כתב המשנה לנגיד בנק ישראל ומי שהיה חבר בוועדת יערי, צבי אקשטיין, "תרומתה של התוכנית רבה לעין שיעור לגידול בתעסוקה של אוכלוסיית מקבלי הקצבאות ולקיטון בתשלום הקצבאות. משום כך, פריסתה הארצית של התוכנית חיונית לעמידת הממשלה הממשלה ביעדים הכלכליים-חברתיים (יעדי הקטנת העוני, מ.א)".

ניהול קפדני של מהלך חברתי מורכב מאין כמוהו הוליד אם כן חוות דעת מקצועית חד משמעית. ניתן היה לצפות כי בכך תהליך קבלת ההחלטות של ממשלת ישראל יגיע לסיומו המוצלח. רק שבמדינת ישראל כמו במדינת ישראל חברו האינטרסים של מי שמתקשים להתמודד עם התביעה לצאת לעבוד - ולהפסיק לחיות על חשבון קצבאות המדינה - כדי לנסות ולטרפד את אחת התוכניות החברתיות הטובות (באופן מחקרי מוכח) שפעלו בישראל. צריך יהיה להצטער מאוד אם הם יצליחו בכך.