פוטאש הקנדית תמכור אשלג לחקלאים טיוואנים וקוריאנים במחיר של 700 דולר לטון - מחיר גבוה מהצפוי

יצרנית האשלג הגדולה בעולם, חברת פוטאש הקנדית, חתמה על חוזה מול טיוואן וקוריאה במחיר של 700 דולר לטון אשלג. מדובר במחיר דומה למחיר שנקבע בין canpotex, תאגיד יצרניות הדשנים הצפון אמריקאית, מול לקוחות יפאנים בחודש שעבר. באמצע יוני האחרון הודיעה יצרנית האשלג הגדולה באירופה, k+s הגרמנית, כי תמכור אשלג באירופה במחיר נמוך יחסית של 600 דולר לטון במקום 750 דולר לטון. העסקה של פוטאש מעידה כי למרות המיתון העולמי עדיין נסגרים בענף חוזים ברמות מחירים גבוהות יחסית.



עם זאת, טיוואן וקוראה אינן נחשבות לשווקים גדולים. אנליסט הדשנים אדווין צ'י ציין כי "בשל הכמויות הקטנות יחסית בהן מדובר, המחירים שנקבעו לא צפויים להשפיע על המחירים שייקבעו בשווקים הגדולים יותר כמו סין, הודו, ברזיל".



כעת ממתינים בשוק לראות באיזה מחיר יימכר האשלג לסינים ולרוסים. יצרניות האשלג הרוסיות מאוגדות תחת תאגיד bpc הכולל את חברת אורלקלי ובלרוסקלי ואילו canpotex כוללת את יצרניות האשלג פוטאש, מוסאיק ואגריום. 5 החברות הללו, ביחד עם k+s וסילביניט הרוסית אחריות לייצור 75% מכמות האשלג בעולם.



בבנק ההשקעות קרדיט סוויס הוציאו לפני חודש סקירה בנוגע לשוק האשלג בשנים 2011-2010 וציינו כי "בראייתנו, המחיר בטווח הארוך של אשלג לא צריך להיות נמוך מ-600 דולר לטון". בבנק העריכו כי למרות ירידת המחירים בענף בעקבות הירידה בביקושים, למחירים יש סיכוי רב לעלות לרמות בהן היה במחצית השנייה של 2008, אשר נעו סביב 900 הדולר לטון, ואף למעלה מכך.



פוטאש הקנדית, ששולטת במישרין ובעקיפין בלמעלה מ-22% מכושר הייצור העולמי לאשלג, מווסתת את מחירו באמצעות הפחתה יזומה של התפוקה. פוטאש הודיעה במחצית יוני 2009 על הפחתה של 800 אלף טון בייצור האשלג והגדילה בכך את הקיצוץ ל-4.7 מיליון טון - כמעט מחצית מכושר הייצור שלה.



יצרנית הדשנים הישראלית, , מסתמכת בדרך כלל על מחירי האשלג שנקבעים במו"מ מול הסינים והרוסים. ב-22 בדצמבר 2008 הודיעה כיל כי החברה הבת, כיל דשנים, תמשיך לייצר אשלג, אולם תאגור אותו בצורת הר. המפעל של כיל נמצא באיזור סדום ומאחר שמדובר באיזור יבש, האשלג אינו נפגע. מדובר במהלך דומה לזה שביצעה החברה גם ב-2006 אז אגרה כיל את האשלג עד שעלו הביקושים. פעילות ייצור ומכירת האשלג הוסטה לכי"ל דשנים באירופה - שם לא ניתן לאחסן את האשלג - ולקוחות החברה רוכשים את האשלג מאירופה.