איך לא ליפול בפח

>> פרשת מדבקת הפלא לזיהוי מוקדם של התקפי לב, שהיתה או לא היתה, מעלה שאלות וסוגיות חמורות שצפות ועולות עתה לדיון ציבורי. מכיוון שפיתוח מוצרים בתחום מדעי החיים (תרופות, מכשור רפואי), הוא תהליך ארוך, מורכב ועתיר סיכונים, יש חשיבות רבה בהכרת דרכי ההתנהלות הנדרשות כדי להימנע מליפול למלכודות מסוכנות שיזמים מפוקפקים עלולים להציב.

מה צריך, אם כן, לשאול את עצמו משקיע בבואו להחליט על השקעה בתחום מוצרי מדעי החיים? הנה מדריך קצר:



פרופיל המייסדים: למרות שלכאורה הבסיס לכל המצאה או פיתוח בתחום נשען על המצאה ביוטכנולוגית, לאיכות האנושית של סגל היזמים-מייסדים נודעת חשיבות קריטית. על משקיע פוטנציאלי לשאול עצמו מיהם אותם אנשים, מהו הרקורד האישי של כל אחד ואחד מהם, אם יש להם ניסיון קודם בתחום ומהי איכותם האנושית.



הטכנולוגיה עצמה: משקיע חייב לבדוק את מידת החדשנות הטכנולוגית הגלומה בהמצאה ואת מידת ההיתכנות הטמונה בה, וכמובן לבדוק אם היא מוגנת פטנטים. הגנה על הקניין הרוחני היא קריטית משום שזהו, בייסודו של דבר, היתרון היחסי האמיתי. בהקשר זה, מן הראוי לבדוק גם אם ההמצאה החדשה אינה מפירה פטנטים קודמים אחרים.



מיקום על ציר הזמן: יש לבחון היטב היכן עומדת ההמצאה על ציר זמן הפיתוח שלה. אורך הפיתוח במדעי החיים ארוך למדי, כעשר שנים ויותר, וערך השווי נגזר גם ממיקום זה ורמת הסיכון הגלומה בו. בשלבים מתקדמים יותר יש לבדוק אם ההמצאה עברה ניסויים קליניים בחיות ובבני אדם, ואם זכתה או לא זכתה לאישור רשות התרופות והמזון האמריקאית (fda).



בנוסף, יש לבחון מיהם המשקיעים האחרים בפיתוח המוצר ואם גם הושקעו בו כספי מדינה, למשל, באמצעות המדען הראשי. כמובן שהשקעה של חברת ענק או תאגיד גדול היא איתות חיובי למשקיעים אחרים.



אבני דרך: לכל אורך פיתוח המוצר יש להציב מבחנים אובייקטיוויים ולבחון באיזה מידה החברה עומדת בהם. אסור לגלות רגשנות ולפעול מהבטן, אלא להפעיל שיקול דעת קר: אם החברה עומדת בקריטריונים המוכרים של פיתוח המצאה בתחום או לא ואם היא משתהה בעמידה בלוח הזמנים שנקבע או לא. כל חריגה מאמות המידה הנוקשות צריכה לאותת למשקיעים על כשלים אפשריים בניהול הפיתוח.



למרות מה שקרה, אפשר לקבוע בוודאות כי תעשיית מדעי החיים בישראל היא תעשייה רצינית, אחראית ומנוסה הפועלת סביב קהילת מדענים, מפתחים ומשקיעים איכותיים. יש לקוות שפרשת המדבקה היא בבחינת כשל נקודתי ומקרי ותו לא.



הכותבת היא שותפה-מנהלת בקבוצת לוצאטו, העוסקת בתחום הקניין הרוחני בתחום מדעי החיים